על המצוקים התלולים ובטיילת של מכתש רמון, דמותו האצילית של היעל הנובי הפכה לחלק בלתי נפרד מהנוף המדברי. אך מאחורי המראה המרהיב מסתתרת חיה בסכנת הכחדה שמתמודדת עם אתגרי הישרדות מורכבים בלב מערכת אקולוגית שברירית. כדי להבין לעומק את עולמו של היעל הנובי שוחחנו עם ד"ר יהונתן תיכון, חוקר יעלים מהמעבדה של ד"ר שירלי בר-דוד ופרופ' דיוויד זלץ במחלקת מיטרני לאקולוגיה מדברית באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
3 צפייה בגלריה
הנקבה משמאל (תגים לבנים) נקראת רותי, והיא האמא של הנקבה מימין (תג צהוב) שנקראת פולה, והן בתמונה יחד עם נקבה בוגרת שלישית (לא מסומנת) ושני הגדיים הם של פולה ושל ורותי
(ד"ר יהונתן תיכון)
במדבר הישראלי היעל הנובי מככב. האם יש יעלים נוביים במקומות נוספים בעולם?
"תפוצת המין מוגבלת למדבריות המזרח התיכון וצפון-מזרח אפריקה, למשל במדינות כמו ירדן, מצרים, סעודיה, עומאן, סודן ותימן. בישראל יש שלוש אוכלוסיות ליבה של יעל נובי, אחת במדבר יהודה - שם האוכלוסייה שנחשבת לגדולה ביותר בעולם, ושתי אוכלוסיות נוספות בהר הנגב ובהרי אילת. יש גם אוכלוסייה רביעית, קטנה יותר בגולן, שהיא תוצאה של שחרור פרטים ב-1970 מחוץ לתחום התפוצה ההיסטורי של המין. אף על פי שנדמה כי היעלים נפוצים, הסטטוס העולמי של המין כפי שנקבע על ידי ה-IUCN מוגדר פגיע. מעריכים שיש פחות מ-5,000 פרטים בוגרים בטבע בכל העולם, והאוכלוסייה שלהם במגמת ירידה".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
מה הופך את היעל לייחודי כל כך בהשוואה לחיות אחרות במדבר?
"היכולת המרשימה ביותר של היעלים היא ללכת על גבי קירות כמעט אנכיים ולקפוץ בין זיזי סלע זעירים. לצופה מהצד זה נראה לעיתים כאילו הם לא כבולים לכוח המשיכה. נוסף על כך, היעל הוא 'מלך המצוקים' גם במובן האקולוגי - אין אוכל עשב אחר בגודלו שממלא את הנישה הזו על המצוק עצמו. כלומר, בעוד צבאים או פראים מאכלסים את המישורים שמתחת למצוק, היעלים הם הנוכחות הדומיננטית על הסלעים, כפי שמתועד עוד מימי התנ"ך: 'הָרִים הַגְּבֹהִים לַיְּעֵלִים' (תהלים ק"ד)".
"מאפיין מרתק נוסף הוא ההבדל הפיזי הדרסטי בין עונת החיזור בסתיו לשאר השנה. בעונת החיזור הזכרים גדלים משמעותית - מסות השריר והשומן שלהם גדלות, והיקף צווארם מתרחב ביותר משליש. הפרווה בגוון בז' שלהם הופכת למבריקה, וכתמים שחורים בוהקים מופיעים על החזה ועל הפנים. בתקופה הזו הזכרים יוצאים למסעות ארוכי טווח בין ריכוזי נקבות בחיפוש אחר נקבות פוריות. למשל, זכר בוגר שכינינו 'בן-גוריון' שמושדר בקולר לצורכי מעקב, תועד בעונת החיזור ב-2017 כשהוא עושה את כל הדרך מנחל אוג ועד למצדה וחזרה - מרחק של 50 ק"מ בקו אווירי לכל כיוון".
3 צפייה בגלריה
משמאל (עם קולר GPS) וקרניים שבורות זהו בן-גוריון - שיאן המרחקים המתועד של היעלים בישראל (50 ק"מ הלוך חזור בעונת חיזור אחת). מימינו זהו זכר בוגר צעיר ממנו שנקרא הרצל (שהוא בעל קרבה משפחתית לבן גוריון, אך לא הבן שלו - אביו של הרצל הוא זכר בוגר מעין גדי שנקרא פסח).
(ד"ר יהונתן תיכון)
"עוד התנהגות מרתקת היא שאף על פי שהחיים בקבוצה נחשבים בדרך כלל כמנגנון הגנה יעיל ביותר מפני טורפים, כאשר נקבות היעלים הינן לקראת המלטה הן עולות לבדן או מלוות בנקבה נוספת לנקודות מבודדות וגבוהות במצוקים, שם הן ממליטות ושוהות עם הגדיים כשבוע-שבועיים לפני שהן חוזרות לעדר".
איך היעלים מצליחים לשרוד במדבר?
"אף על פי שהם מומחים לחיים במדבר קיצון, היעלים חייבים לשתות מים כל מספר ימים. במחקר שפרסמנו ב-2024 עלה כי בקיץ הם חייבים לשתות פעם ביום וחצי בממוצע. זו נקודת תורפה משמעותית בשבילם. הם רגישים מאוד לאובדן מקורות שתייה, בין היתר בעקבות שינוי אקלים או בעקבות פעילות האדם".
"הכמות הגדולה יחסית של יעלים שרואים בטיילות בעין גדי או במצפה רמון לא משקפת את המציאות של כלל המין. בפועל, אין לנו מידע מדויק על מספר היעלים בישראל, והספירות הרשמיות מפספסות חלק גדול מהאוכלוסייה. במחקר שפרסמנו ב-2022 הראינו שהספירות במדבר יהודה מ-2017–2019 פספסו כשני שליש מהאוכלוסייה, מה שאומר שעל בסיס הספירות השנתיות הללו אין לנו יכולת לדעת בוודאות אם מצב האוכלוסייה שלהם יציב או דועך".
מהם האיומים המרכזיים שמעמידים את היעלים בסכנה כיום?
"האיומים המרכזיים הם דריסות בכבישים, ציד לא חוקי במדבר יהודה ובנגב, אובדן בתי גידול עקב בניית מלונות ומתחמי תיירות, הסבת שטחים טבעיים לחקלאות, ואובדן של מקורות המים שלהם".
"נוסף על כך, קיימת תחלואה ממין מסוים של תולעת סרט (Taenia multiceps) שגורמת לתמותה ניכרת בקרב היעלים. מדובר בתולעת שיוצרת ציסטה במוח של היעל וגורמת לשינוי התנהגות שיכול להוביל לתמותה עקב נפילה ממצוקים או לקריסה ולחוסר יכולת תזוזה. במחזור חייה, התולעת מועברת ליעלים וגם לצבאים ולראמים, דרך גללים נגועים של כלביים כמו זאבים, תנים או כלבים משוטטים העושים צרכיהם על צמחייה או במקורות מים – כך נדבקים היעלים".
3 צפייה בגלריה
זהו זכר בוגר שנקרא שטרן, שמושדר בנחל אשלים אחרי האסון של דליפת החומצה ב-2017. למעשה הוא הזכר הבוגר היחיד ששרד מכל רווקיית הבוגרים שהייתה שם באירוע הזה
(ד"ר יהונתן תיכון)
"איום נוסף הוא הקירבה לאדם - יעלים שמורגלים לבני אדם אוכלים בין היתר שקיות פלסטיק שממלאות להם את הכרס וגורמות להרעבה ולמוות, והם גם חשופים יותר לדריסות ולתקיפות כלבים בתוך היישובים".
כיצד משבר האקלים משפיע על ההישרדות של היעל?
"משבר האקלים מוביל לצמצום מקורות מים טבעיים, ובלי מים - אין יעלים. בשנות בצורת יש פחות מזון על המצוקים, מה שגורם לכך שהיעלים מסתמכים יותר על הצמחייה הירוקה שגדלה בצידי הכבישים. עקב כך עולה משמעותית כמות הדריסות בשנות בצורת. ככל שתדירות הבצורות תגדל, תהיה לכך השפעה ישירה על הדמוגרפיה של אוכלוסיות היעלים".
מה גילית לאחרונה על היעל הנובי?
"התגלית המפתיעה ביותר הייתה שיעלים חוצים כבישים בזחילה דרך מעברי מים צרים וארוכים להפליא. באחד המקרים, תיעדנו יעלים שנכנסים על בסיס קבוע לצינור חשוך באורך 51 מטר ובקוטר שמצטמצם לחצי מטר - והם פשוט זוחלים בפנים כדי לעבור לצדו השני של הכביש. זה מראה עד כמה הם סתגלתנים וגם על החשיבות בשמירה על מרחבי המחיה שלהם ועל החיבוריות בין בתי גידול, למשל דרך הוספת מעבירי מים תחת כבישים ראשיים".
מה הציבור הרחב יכול לעשות כדי לעזור ליעלים?
"הדבר החשוב ביותר הוא לא להאכיל אותם בשום פנים ואופן - גם אם הם נראים חמודים או רעבים. האכלה גורמת להם להתרגל לבני אדם ולאבד התנהגויות הישרדות קריטיות. חשוב גם לתלע על בסיס קבוע כלבים החיים בקרבה ליעלים כדי למנוע את הפצת תולעי הסרט. כמו כן, יש להאט את הנסיעה באזורים מצוקיים, ולדווח מייד לרשות הטבע והגנים אם שומעים ירי מכיוון המצוק בטבע. כשאתם רואים יעל בטבע – תיהנו ממנו מרחוק ואל תנסו להתקרב בשביל סלפי".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
