לאחרונה יותר ויותר ישראלים מעדיפים לשלב בין בילוי בעיר או בטבע לבין קרואסון מפנק, בייגל מיוחד וקפה חם או קר, או ארוחה מהירה וקלה. עגלות הקפה והפודטראקים כבשו את ישראל, והם פזורים כמעט בכל פארק עירוני, מתחם תרבות, יער או אתר טבע, והפכו ללהיט קולינרי של ממש. ההערכות הן שכבר פועלות בארץ מאות משאיות מזון, בפריסה רחבה ועם מגוון תפריטים, והיד עוד נטויה.
תרבות הפודטראקים מביאה עמה שינויים רבים לצד הזדמנויות ואתגרים. הם מאפשרים גמישות רבה ומעודדים יזמות וחדשנות ומייצרים עולם טעמים חדש. הם מורידים משמעותית את חסמי הכניסה לעולם המסעדנות ומייתרים את הצורך בתשתיות מורכבות ויקרות. הם יכולים לתת שירות בכל מקום ולהחיות אזורים פתוחים רבים, מאתרי טבע, עבור בפארקים ומרכזי בילוי ותרבות עירוניים ועד לאזורי תעשייה, ואף להפוך אותם ליעדי בילוי תוססים. והם גם יכולים לקרב יותר אנשים לבילוי באוויר הפתוח ובאזורים ירוקים ולחבר אותם אל הטבע.
לשימוש במשאיות אוכל כבתי קפה או כמסעדות יש גם היבטים סביבתיים שונים. מדובר בדו-שימוש יעיל במשאבי קרקע, ובעירוב שימושים מעניין בין שטח פתוח וירוק, המשמש לפנאי לשטח מסחרי למטרות בילוי. כמו כן, בהשוואה לבתי קפה או מסעדות מדובר בהרבה פחות תשתיות לבנייה ולתחזוקה ובהרבה פחות משאבים, כגון חשמל למיזוג ולתאורה. הקונספט מאפשר גם ניידות גבוהה ממקום למקום.
אולם לרכבי האוכל הללו יש גם השפעות סביבתיות שליליות, ובעיקר בהיבט של שימוש מוגבר בכלים חד-פעמיים, שגורר פסולת גדולה ולא מתכלה, שאף יכולה להתפזר במרחב הפתוח. גם ההשלכה של מזון באזורים פתוחים ופחות מוסדרים יכולה לגרום ללכלוך ולהוות מפגע לחיות הבר באזור. וכמובן, השימוש במנוע הרכב או בגנרטורים כדי לספק חשמל למטבח ולתשתיות המקומיות לסועדים, שלרוב גורר פליטות גבוהות יחסית של מזהמי אוויר וגזי חממה.
בעולם כולו יש יותר ויותר דוגמאות של מעבר לפודטראקים ירוקים יותר, במהות של האוכל עצמו ובתשתיות המקיפות, כאשר ברור כי משאית אוכל ידידותית לסביבה חוסכת כסף, יכולה למשוך לקוחות מודעים יותר ומאפשרת לבנות מותג שנשאר לאורך זמן. הצעדים העיקריים מתמקדים במניעה או לפחות הפחתה של השימוש וההשלכה של כלים חד-פעמיים, ואפילו מתכלים, על ידי שימוש בכלים רב-פעמים ואפילו הנחה למשתמשים בכלים רב-פעמיים שהביאו מהבית. במקביל קיימת חשיבה בתחום של המזון עצמו, תוך התבססות על מזון מקומי ועונתי, ששרשרת האספקה שלו הרבה פחות מזהמת והוא תומך בכלכלה המקומית, והתמודדות ישירה עם בזבוז מזון באמצעות התאמה של המלאי ואפילו תרומה של העודפים בסוף הפעילות.
פודטראק
(צילום: Shutterstock)
יירוק העסק יכול להיות גם במעבר למשאיות צמחוניות וטבעונית. בד בבד במקומות רבים שמים דגש על מעבר לשימוש באנרגיה ירוקה יותר, למשל אנרגיה סולארית, וכן על צמצום הבזבוז של האנרגיה בבחירת ציוד מתאים ובאמצעות תחזוקה נכונה. וכמובן מיישמים גם צעדים שונים לשמירה של המרחב הפתוח והירוק סביב הפודטראק.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןכעסקים קטנים, ניידים וגמישים, נקודת הפתיחה של עגלות אוכל ושתייה במעבר להתנהלות חכמה וירוקה מבטיחה יותר. בד בבד, מודעות סביבתית ודרישה לאחריות ולשקיפות מצד הלקוחות יכולה לדוחף את הענף כולו למעבר מהיר לניהול ותפעול ירוקים. זאת לצד רגולציה ופיקוח שיבטיחו עמידה בסטנדרטים בריאותיים וסביבתיים. אך מעל לכל, נדמה שאם פודטראקים ועגלות קפה ישכילו לשלב גם ערכים ירוקים, אחריות סביבתית וטכנולוגית נקיות, הם יוכלו לפעול לאורך זמן רב יותר וליצור חיבור מיטבי אל האנשים ואל הסביבה.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
