תמונת מצב קודרת על אזור הים התיכון: אחד הפרקים בדו"ח הפאנל הבין-ממשלתי לשינויי אקלים של האו"ם (IPCC) התייחס לאזור הים התיכון. בדו"ח נכתב שמדובר באזור מאוים במיוחד. טמפרטורת המים בים התיכון עלתה ב-1.5 מעלות מאז העידן התעשייתי, ומפלס פני הים עלה בין 0.2 מ"מ ל-1.4 מ"מ בשנה במהלך סוף המאה שעברה.
מחברי הדו"ח, מ-67 מדינות ברחבי העולם, מתריעים כי המשך מגמת התחממות כדור הארץ תגרור זינוק חד באירועי אקלים קיצוניים כמו גלי חום כבדים ברחבי העולם, בצורות, שריפות ענק, עליית פני הים, סופות והצפות. התופעות הללו יגרמו לכך שרבים יהפכו לפליטים והאזור שבו אנחנו חיים פגיע במיוחד.
מחברי הדו"ח המדאיג צופים כי בסוף המאה תעלה הטמפרטורה ב-0.9 מעלות עד 5.6 מעלות, בכפוף לכמות הפליטה בכל אזור. קצב ההתחממות השנתי בארצות הים התיכון צפוי להיות גבוה בשיעור של 20% עד 50% לעומת המצב בשני העשורים האחרונים של המאה ה-20, תלוי בתרחישי הפליטות השונים.
עוד נכתב בדו"ח כי הזרימה לאגמים צפויה להצטמצם בשיעור של עד 15% ובשל כך תתמעט כמות המים בהם עד סוף המאה ב-45%. אגם ביישהיר בטורקיה עלול להתייבש אחרי 2070. בנוסף, שינויי אקלים צפוי להפחית את יבול גידולי השדה באזורים רבים, בעיקר עקב עליית הטמפרטורות.
שריפת ענק ביוון בקיץ האחרון
(צילום: רויטרס)
עד 2100 צפויה, כך לפי החוקרים, צפויה עלייה בגובה פני הים התיכון של בין 60 ל-110 ס"מ בתרחיש הפסימי ובין 30 ל-60 ס"מ בתרחיש הפסימי פחות. המדינה שנמצאת בסיכון הרב ביותר בשל עליית פני הים היא מצרים, וברשימה גם לוב, מרוקו ותוניסיה.
בדו"חות קודמים של האו"ם לא התייחסו החוקרים לאזור הים התיכון בפרק נפרד, אך הם הראו שכמעט כל האזורים של הים התיכון פגיעים וניצבים בפני סיכונים גדולים עקב שינויי אקלים. "זו הפעם הראשונה שהפאנל מקדיש פרק שלם להשפעות משבר האקלים על אזור הים התיכון", אומר ד"ר אבנר גרוס מהמחלקה לגיאוגרפיה באוניברסיטת בן גוריון. "הדו"ח מתריע שאזור הים התיכון מתחמם בקצב מהיר מאשר הממוצע העולמי וחוזה כי ההשפעות האקלימיות באזורנו ילכו ויחמירו עם עליית הטמפרטורות ויפגעו קשות בחקלאות, במשק המים ובבריאות".
ד"ר גרוס התייחס למצב בארצנו. "לגבי ישראל באופן ספציפי - בגלל שאנחנו ממוקמים במעבר בין אזורי אקלים, השינוי האקלימי אצלנו צפוי להיות חד במיוחד עם התפשטות של האקלים המדברי צפונה. הדו"ח מתריע שללא פעולה עולמית נחרצת לאיפוס פליטות גזי החממה ולהתגוננות מפני נזקי אקלים, בני האדם באזור הים התיכון יהיו חשופים לסיכונים שישבשו את אורח החיים כבר במהלך העשור הנוכחי".
כמובן שמי שצפוי להיפגע ממשבר האקלים בצורה הקשה ביותר הם האוכלוסיות הפגיעות ביותר, נשים, ילדים וקשישים. "אדפטציה צודקת מבחינה אקלימית היא זו שמקדמת פתרונות הוגנים עבור כולם, ולוקחת בחשבון את האזורים השונים מבחינה סוציו-כלכלית והשונות הגיאופוליטית, ופגיעות קיימות כמו במקרה של פלסטין וסוריה", נכתב בדו"ח.
"אנחנו עצובים לראות את הדו"ח אבל לא מופתעים", אמר פרופ' ירון זיו, חבר המחלקה לגיאוגרפיה ופיתוח סביבתי וחבר בית הספר לקיימות ושינויי אקלים באוניברסיטת בן גוריון בנגב, "הדו"ח חמור מהדו"ח הקודם. לא מעט מדענים חושבים שהדו"ח אפילו לא חמור כפי שהוא צריך להיות כדי לשקף את המציאות כהווייתה. הדו"ח הזה אומר שאנחנו הולכים לסכן את הילדים שלנו והילדים שלהם כתוצאה מכך שאנחנו לא לוקחים ברצינות מספקת את ההשפעות השליליות של פעילותינו על כדור הארץ. קובעי המדיניות ומקבלי ההחלטות לא עושים מספיק וכנראה גם לא יעשו מספיק. הם לא עושים החלטות אמיצות מספיק".
פרופ' זיו הוסיף: "אנחנו חייבים להפסיק לדבר על צמיחה אינסופית ושמשאבים נמצאים ללא הגבלה. צריך לקיים תהליכי קיימות, שמחברים את תחום האנרגיה, החינוך והבריאות. הדו"ח זהיר יחסית, שכן הוא מדבר על עליה של עד 4 מעלות. אבל יש לא מעט תרחישים די סבירים שמדברים על עלייה של 2.4 מעלות ב- 2050, גם אם המנהיגים שלנו יעמדו בהבטחות שלהם לפי וועידת גלזגו. אנחנו שוכחים שגם אם נגיע לאיפוס פליטות ב-2050, עדיין ההתחממות תימשך. היא לא תיעצר".
וגם מחברי הדו"ח קוראים לפעולה. "עשיית חצי עבודה היא כבר לא אופציה", אומרים מחברי הדו"ח. "הדו"ח מדגיש את הדחיפות שבפעולות מידיות ושאפתניות". הבעיה הגדולה היא שהמנהיגים לא עושים די כדי למנוע את האסונות שעומדים בפנינו. אם ההתחממות הגלובלית תגיע ליותר מ-1.5 מעלו בעשורים הקרובים או לאחר מכן בהשוואה למצב שלפני המהפכה התעשייתית, בני אדם רבים והמערכות הטבעיות שלנו יעמדו בפני סיכונים גדולים. הגודל והחומרה של שינויי אקלים תלוי בהקטנת הפליטות ובצעדים לאדפטציה. "דו"ח ה-IPCC של היום הוא אטלס של סבל אנושי והאשמה מחרידה נגד מנהיגות אקלים כושלת", אמר מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש.
