מעטים הם בעלי החיים שהסתגלו בהצלחה כה רבה לחיים לצד האדם. אחד מהם הוא העורב האפור, שחי בערים, בפארקים ובשטחים חקלאיים, מפגין יכולות למידה מרשימות, זוכר מקומות ובני אדם, ויודע למצוא פתרונות יצירתיים גם בסביבה העירונית המשתנה. קימברלי הנה, דוקטורנטית במעבדה של ד"ר יוסף כיאט בבית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מספרת לנו על אחד מבעלי החיים החכמים ביותר בישראל ועל תגליות חדשות לגבי החיים שלו בעיר, וגם מסבירה כיצד כולנו נוכל לסייע.
איפה אפשר למצוא את העורב האפור בארץ ובעולם?
"העורב האפור נפוץ כמעט בכל רחבי ישראל – בערים, בפארקים, בשטחים החקלאיים ובאזורים הפתוחים. בעולם הוא מצוי בעיקר באירופה, במזרח התיכון ובחלקים מאסיה. הוא לא נחשב למין בסכנת הכחדה, ואחת התכונות הבולטות שלו היא הסתגלות בהצלחה רבה לחיים לצד האדם".
איך העורב האפור הסתגל טוב כל כך לחיים לצדנו?
"העורב האפור מוצא בסביבה העירונית מזון, מקומות קינון ולעיתים גם הגנה יחסית מפני טורפים. מצד שני, המזון שמקורו באדם, הזיהום, הרעש והתאורה מלאכותית עלולים להשפיע לרעה על מצבו הגופני, על התנהגותו ועל תהליכים עונתיים כמו רבייה, קינון וחילוף נוצות. דוגמה מעניינת שממחישה את היכולת של העורב האפור להסתגל לסביבה העירונית היא שהוא מניח אגוזים בצומת כאשר הרמזור אדום - מתוך הבנה שכשהרמזור יהפוך ירוק הרכבים יפצחו עבורו את האגוזים".
אילו עוד התנהגויות מעניינות יש לעורב האפור?
"זהו בעל חיים חכם מאוד שמסוגל ללמוד מניסיון ולהתאים את התנהגותו למצבים חדשים, לפתור בעיות מורכבות, לזכור מקומות ואף לזהות בני אדם. נוסף על כך, הוא חי במערכת חברתית מורכבת, שבה קיימים קשרים בין הפרטים, שיתופי פעולה וגם מאבקים על מעמד ועל משאבים. בין הפרטים עצמם קיימים הבדלים התנהגותיים גדולים: יש עורבים נועזים וסקרנים יותר, ולעומתם אחרים זהירים וחששנים".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
מהם האיומים הגדולים על העורב האפור כיום? כיצד הוא מושפע ממשבר האקלים?
"העורב האפור עלול להיפגע מהרעלה לא מכוונת כתוצאה מהדברה, מהסתבכות בפסולת, מהתנגשויות בכלי רכב ומפגיעה מכוונת על ידי בני אדם בעקבות קונפליקטים. יחד עם זאת, הוא נחשב מין מתפרץ. כלומר, אוכלוסיותיו גדלות ומתפשטות, כתוצאה מהיכולת שלו להרוויח מפעילות האדם. הוא אף מהווה במידה רבה איום על בעלי חיים אחרים שחולקים איתו את סביבת המחיה".
"עדיין אין לנו מספיק מידע על ההשפעה הישירה של משבר האקלים על העורב האפור. עם זאת, עליית הטמפרטורות, גלי חום ושינויים בכמות המשקעים עלולים להשפיע על זמינות המזון, על הצלחת הרבייה שלו ועל הישרדות הגוזלים".
עורב אפור במסגרת המחקר
(צילום: ד"ר יוסף כיאט, אוניברסיטת תל אביב)
מה את חוקרת לגבי העורב האפור, ומה התגלית הכי מפתיעה שגילית לגביו?
"במחקר שלי, שמתבצע בהנחיית ד"ר יוסף כיאט, אני חוקרת את חילוף הנוצות של העורב האפור ואת הקשר של תהליך חידוש הנוצות להתנהגות העורבים. נוסף על כך, אנחנו בודקים כיצד עורבים נעים במרחב העירוני ואיך הם משתמשים באזורים שונים בעיר. אנחנו לוכדים את העורבים בצורה בטוחה, מסמנים אותם בשתי טבעות ומבצעים מדידות של המשקל, של אורך הכנף, של המצב הגופני ושל חילוף הנוצות. לאחר מכן הם משוחררים בחזרה לטבע, והטבעות מאפשרות לנו לזהות אותם בתצפיות חוזרות. לצורך המעקב שילבנו במחקר גם פרויקט מדע אזרחי, ואנחנו מסתמכים בין היתר על דיווחי תושבים. שיטת המחקר הזו מאפשרת לנו ללמוד על השוטטות של העורבים בסביבה העירונית".
"אחד הדברים שהפתיעו אותנו במיוחד התגלה בזכות הדיווחים של תושבי גוש דן. ראינו שיש עורבים שנשארים במשך זמן באזור מחיה קבוע מאוד, למשל ליד אותו בית הקפה או בתוך שכונה מסוימת. לעומתם, עורבים אחרים תועדו במקומות מרוחקים יחסית זה מזה, במרחקים גדולים יותר משציפינו – ואפילו כאלה שעברו מעיר אחת לעיר אחרת. הדיווחים האלה עוזרים לנו להבין עד כמה דפוסי התנועה במרחב העירוני יכולים להשתנות בין עורב לעורב".
הטיבוע על רגלו של העורב
(צילום: ד"ר יוסף כיאט, אוניברסיטת תל אביב)
"שאלה נוספת שמסקרנת אותנו היא האם המראה החיצוני של העורב, ובפרט מצב הנוצות שלו, משפיע על היחסים החברתיים בין עורבים. במחקר שלי אני מנסה להבין האם עורבים שהנוצות שלהם חדשות, שלמות ושחוקות פחות – זוכים למעמד גבוה יותר בקבוצה, מצליחים יותר ביצירת קשרים חברתיים, ואף מושכים יותר בני זוג או מצליחים יותר ברבייה".
איך הציבור יכול לסייע במחקר ולהשתתף בפרויקט המדע האזרחי?
"אם נתקלתם בעורב מסומן, תוכלו לסייע לנו במחקר באמצעות שליחת דיווח הכולל את מיקום התצפית והתאריך ואם מתאפשר גם תמונה שבה אפשר לראות את הטבעת הצהובה ואת קוד הזיהוי שעליה. חשוב כמובן לצלם ממרחק ולא להתקרב לעורב או להפריע לו. כל דיווח כזה עוזר לנו לעקוב אחרי העורבים ולהבין טוב יותר את התנועה ואת ההתנהגות שלהם. את הדיווחים אפשר לשלוח דרך המיילcrowstau@gmail.com או דרך האינסטגרם ל-tau_crows".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
