כשחושבים על רמת הגולן, התמונות הראשונות שעולות בראש הן בדרך כלל נחלים שוצפים או הרים מתנשאים. אך במרכז הרמה משתרע חבל ארץ פראי וייחודי שאינו דומה לשום מקום אחר בישראל: מישורי הבזלת. המרחב העצום הזה, המאופיין בנוף פתוח ורציף, ניצב כיום בפני תהליכי פיתוח מואצים. הרחבת יישובים, הקמת מחנות צבאיים, תשתיות מים ותחבורה ובעיקר מתקני אנרגיה מתחדשת מאיימים לשנות את פני השטח באופן בלתי הפיך. הקונפליקט המקומי בין פיתוח חיוני לשמירת טבע מציב את האזור בצומת החלטות גורלי, ומעלה את השאלה כיצד אפשר להבטיח את עתיד המערכת האקולוגית היחידה מסוגה בארץ.
4 צפייה בגלריה
אזור מישורי הבזלת בגולן
(צילום: Earthstar Geographics | Esri | HERE | Garmin | מכון דש"א - דמותה של ארץ, מתווך המחקר)
נוף פתוח ונכס לאומי: הלב הפועם של הגולן והאיום על המשך קיומו
כדי להבין את ערכו של האזור, יש להביט מעבר למראה החדגוני לכאורה של המישורים העשבוניים. "מישורי הבזלת של מרכז הגולן הם אחד המרחבים הפתוחים הגדולים, הרציפים והמיוחדים ביותר שנותרו בישראל", מסביר ד"ר דניאל ברקוביץ', רכז סקרים ואקולוג ציפורים במכון דש"א, ובוגר תוכנית ממשק. "מתחת למראה העשבוני הפשוט מסתתרת מערכת אקולוגית מורכבת מאוד: בריכות חורף, שקעים לחים, נחלים עונתיים, מעיינות ונוכחות מרשימה של חיות בר. מדובר במרחב בזלתי גדול, רציף יחסית, עם צפיפות יישוב נמוכה ועם ערכי טבע גבוהים. בישראל, שבה רוב השטחים הפתוחים הולכים ונקטעים, עצם קיומו של מרחב כזה הוא נכס לאומי".
אחד המאפיינים המרתקים ביותר של המרחב הזה הוא החוסן שלו. ברקוביץ' מסביר: "השטח מרושת בנחלים ששוטפים את המישורים העשבוניים ומזינים אותם בכל שנה. גם באזור שנראה בקיץ יבש, יש הרבה מיקרו-בתי גידול שמחזיקים לחות: שקעים קטנים בבזלת, בריכות חורף, ערוצי נגר ומעיינות, שבהם הקרקע והמסלע יוצרים תנאים מקומיים שונים מאוד. אלה 'כיסים' קטנים של חיים. אם נפגע בזרימת הנגר, נייבש שקעים לחים וננקז אותם, נזהם מעיין או נכניס אליו מין פולש - אנחנו עלולים לאבד מוקד טבע חשוב באותו השטח, ולכן הניהול של בתי הגידול הלחים צריך להיות זהיר מאוד".
מעבר לכך, האיום המרכזי המרחף על מישורי הבזלת הוא תופעה אקולוגית המכונה "קיטוע שטחים פתוחים". לדברי ברקוביץ', "כאשר בונים גדרות, כבישים ותשתיות, נוצרים חסמים שמקשים על המעבר של בעלי חיים או שמונעים תנועה רציפה שלהם, מה שמשפיע על היכולת לחפש מזון או בני זוג במרחב. עבור הצבי הישראלי, למשל, גדר יכולה לנתק בין חלקי העדר, להגביל גישה למים או למרעה, או לדחוק אותו לעבר כבישים המוסיפים סכנת דריסה, רעש ותאורה".
שטח ערכי: מרחב שבו כל החלקים תורמים לטבע
כדי לייצר בסיס נתונים מדעי לקבלת החלטות תכנוניות, בוצע בשנה האחרונה סקר טבע, נוף ומורשת מקיף במישורי הבזלת של מרכז הגולן. הסקר נערך על ידי צוות מחקר ממכון דש"א בשיתוף מכון שמיר, ותוצאותיו מדגישות את ערכו האקולוגי יוצא הדופן של המרחב.
כ-94 אחוז מהשטח הנסקר דורגו ברמת הערכיות הכוללת הגבוהה ביותר. "ערכיות כוללת היא דרך לשאול כמה חשוב השטח מבחינת המינים שבו, וכמה הוא חשוב כחלק מרצף שמאפשר לטבע לתפקד", מסביר ברקוביץ', שיציג את הסקר בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, שתיערך ב-8–9 ביולי בבנייני האומה בירושלים. "לא מסתכלים רק על נקודה אחת, אלא על האם השטח מחבר בין בתי גידול ומאפשר תנועה של בעלי חיים. כשאחוז כזה גבוה מהשטח מקבל ערכיות מרבית, המשמעות היא שמדובר במרחב שלם שבו כמעט כל חלק תורם למערכת. לכן הרגישות פה עצומה: פגיעה נקודתית שנראית קטנה – כביש, גדר או מתקן תשתית – עלולה להשפיע מעבר לשטח הישיר שלה כי היא פוגעת ברצף ובקישוריות".
חלק מרכזי מהסקר הוקדש למיפוי מפגעים סביבתיים קיימים בשטח, שבו אותרו 252 מוקדים, כולל חדירה של צמחייה פולשת. "העובדה שמופו 252 מפגעים היא הזדמנות. ברגע שמפגעים ממופים ומתועדפים, אפשר להפוך את זה לתוכנית עבודה של המועצה והצבא. במינים פולשים זה קריטי במיוחד. כשהמוקדים קטנים, יש סיכוי טוב בהרבה לטפל בהם לפני שהם מתבססים בלב השטחים הפתוחים או בבתי גידול לחים. פעולה מהירה עכשיו יכולה לחסוך נזק אקולוגי ועלויות גדולות בהרבה בעתיד".
כדי לגשר על הפער בין פיתוח תשתיות ואנרגיה מתחדשת לבין שמירת המערכת הטבעית, החוקרים מציעים פתרונות המבוססים על עקרון "מניעה עדיפה על שיקום" וניהול המרחב כ"מודל ביוספרי" חכם. לפי ברקוביץ', "הרבה יותר נכון, זול ויעיל למנוע פגיעה מראש מאשר לנסות לתקן אותה. לכן, כאשר מקודמות תוכניות גדולות, צריך להכניס את שכבות הרגישות האקולוגית כבר בתחילת התכנון, בשלב בחירת החלופות. מרחב ביוספרי הוא מודל ניהולי שמכיר בכך שבאותו המרחב מתקיימים יחד טבע, חקלאות, יישובים ותשתיות, ומאפשר לעבור מחשיבה של טבע מול פיתוח לחשיבה של איזה פיתוח מתאים לאיזה מקום ובאיזה תנאים".
צומת החלטות: איך מישורי הבזלת ייראו בעתיד?
החלטות התכנון שיתקבלו בשנים הקרובות יכריעו כיצד ייראה חבל הארץ הזה בעשורים הבאים, כשהגידול באוכלוסיית הגולן והרחבת השימושים בשטח מציבים אתגר משמעותי. "אנחנו יודעים כבר היום שמתוכננים לקום בסיסים ויישובים חדשים, ושאוכלוסיית הגולן צפויה לגדול משמעותית", מציין ברקוביץ'. "בתרחיש הטוב, מישורי הבזלת יישארו מרחב פתוח, חי ומתפקד – נוף שבו יש חקלאות, יישובים, תיירות ואנרגיה מתחדשת, אבל בצורה שלא מפרקת את המערכת האקולוגית. אם זה יקרה, בעוד 30 שנה נוכל לומר שהגולן הצליח לפתח אנרגיה ירוקה ויישובים, בלי לאבד את אחד המרחבים האקולוגיים החשובים בישראל".
בסופו של דבר, עתידם של מישורי הבזלת הוא אינטרס סביבתי של כלל אזרחי המדינה. "מישורי הבזלת הם לא שטח ריק", מדגיש ברקוביץ'. "דווקא משום שהוא נראה פתוח ופשוט, קל לפספס כמה חיים יש בו וכמה הוא משמעותי לתפקוד הטבע בצפון ישראל. אנרגיה ירוקה, תכנון ופיתוח הם חשובים, אבל הם לא יכולים לבוא על חשבון המערכות הטבעיות שאותן אנחנו מנסים להציל. אם נעבוד נכון, נוכל לשמור על המרחב הזה חי ורציף לדורות הבאים".
בואו לגלות עוד מחקרים פורצי דרך בוועידה השנתית ה-54 למדע ולסביבה, שתתקיים בבנייני האומה בירושלים ב-8–9 ביולי >> להרשמה לוועידה.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
