להבין את המספרים: בפעם הראשונה פותחת אוניברסיטת תל אביב תוכנית לימודים לתואר ראשון במדעי הנתונים. הותכנית עתידה להעניק לסטודנטים הכשרה מעמיקה המשלבת בין מתמטיקה, סטטיסטיקה, הנדסת נתונים ותחומי שימוש ויישום שונים. התוכנית, כך אומרים באוניברסיטת תל אביב, מציעה שילוב ייחודי של ידע וקורסים מהפקולטה למדעים מדויקים ומהפקולטה להנדסה.
התוכנית נשענת מצד אחד על רקע מדעי ותיאורטי עמוק, ומאידך היא מקנה כלים הנדסיים יישומיים ומאפשרת לבוגריה שילוב מהיר בתעשייה במגוון מסלולי קידום - מתפקידי אנליסטים, אלגוריתמאים, חוקרי נתונים, מנתחי מערכות נתונים, ראשי צוותי פיתוח ומחקר ועד למנהלים באנליטיקה ומדעי הנתונים. משך הלימודים בתואר הוא שלוש שנים.
פרופ' סהרון רוסט, ראש משותף של התכנית וחבר סגל בביה"ס למדעי המתמטיקה, אמר: "לאחר שנתיים של התמודדות עם מגפת הקורונה אין צורך להרחיב על ההשפעה העצומה של מדעי הנתונים בחיינו. בעולם המודרני נאספים על כולנו נתונים סביב פעילויות יומיומית שאנו מבצעים כגון גלישה באינטרנט, שימוש בטלפון הנייד, קניות בסופר או הזמנות אונליין, נסיעות באוטובוס וברכב פרטי, בדיקות רפואיות ועוד. הסטודנטים בתוכנית ילמדו כיצד לעשות שימוש בידע מתחומי המתמטיקה, ההנדסה, המחשבים, מערכות המידע, וניהול על מנת לגבש פתרונות יישומיים למערכות ידע מורכבות עשירות בנתונים".
התוכנית המוצעת היא רב-תחומית ונשענת על קורסים מארבעה נדבכים עיקריים: קורסים המקנים רקע מתמטי וסטטיסטי מוצק; קורסים במחשבים והנדסת מערכות מידע, כולל מערכות ביג דאטא, קורסים ייחודים בלמידת מכונה, למידה סטטיסטית ובינה מלאכותית וכן קורסים ניהוליים והנדסיים המעניקים כישורי ניתוח לתהליכים מורכבים.
כמו כן, התוכנית תכלול גם פרויקט יישומי במדעי הנתונים. רוב הפרויקטים יתבצעו בשיתוף עם התעשייה – בחברות תוכנה בינלאומיות מובילות ובחברות הזנק. במקביל, יוצעו פרויקטים בעלי אופי מדעי שכוללים שיתוף פעולה עם קבוצות מחקר מרחבי הקמפוס. סגל התכנית כולל מרצים בעלי שם עולמי שלצד הידע האקדמי והמחקרי הרחב בתחום הם בעלי ניסיון יישומי בתעשייה, כולל בחברות הזנק.
ד"ר ארז שמואלי, ראש משותף של התוכנית וחבר סגל במחלקה להנדסת תעשיה וניהול, הוסיף: "אף על פי שחלק מהאלמנטים הללו נלמדים במסגרת תארים קיימים, השילוב של כולם סביב התאוריה והפרקטיקה של מדעי הנתונים הוא ייחודי לתואר המוצע. אוניברסיטת תל אביב מהווה כבר שנים אקו-סיסטם ייחודי ומובחר לידע וליזמות שגם מקיים קשרים טכנולוגיים ענפים עם התעשייה, כך שאנו מאמינים כי מסלול זה יאפשר לבוגריו העתידיים לפתח עולמות חדשים של תוכן ולהשתלב בעמדות מפתח בתעשיות ההייטק הישראלית והבינלאומית".
תואר שני בסיעוד בשפה האנגלית במרכז האקדמי לב
המועצה להשכלה גבוהה אישרה לאחרונה את פתיחתה של התוכנית הראשונה בישראל לתואר שני בסיעוד באנגלית (MSN) במרכז האקדמי לב. במרכז האקדמי אמרו כי מהלך זה נעשה כמענה למחסור בכוח אדם בתחום הסיעוד, ובהתאם למדיניות ממשלתית להגדלת מספר הסטודנטים הבינלאומיים הלומדים במוסדות האקדמיים בישראל.
בבית הספר לסיעוד של המרכז האקדמי לב לומדים כ 1,200 תלמידים. עוד לפני הקורונה, מערכת הבריאות נקלעה למחסור בכוח אדם, שהחריף בעקבות התפרצות המגפה. הצורך בכוח אדם במחלקות הקורונה ובמחלקות הפנימיות, הינו אחד הגורמים המרכזיים להקמת התכנית שתפתח כבר בשנה האקדמית הבאה.
"התוכנית מיועדת לעולים חדשים ולמי שחי בישראל באופן זמני ומחפשים תוכנית לימודים באיכות גבוהה בשפה האנגלית", אומרת פרופ' פרידה גנץ, דיקנית הפקולטה למדעי החיים והבריאות במרכז האקדמי לב. "בהתחשב במדיניות הממשלתית בקידום הבינלאומיות באקדמיה ובעיקר בשל הצורך בחיזוק מערך הסיעוד, התכנית החדשה תתרום למאמצים לספק את המענה הדרוש".
המרכז האקדמי לב מפעיל גם מסלול מקביל בעברית לתואר שני בסיעוד, שנפתח באוקטובר האחרון. המסלול מיועד לאחיות בעלות תואר ראשון העובדות בקהילה או במחלקות בתי חולים בתחומים דוגמת רפואה פנימית, נוירולוגיה, טיפול נמרץ ומחלות זיהומיות.
שער לפרופ' מהעברית
בטאון המכון למשפט אירופי של מדינות האיחוד האירופי בחר בפרופסור שמעון שטרית מהאוניברסיטה העברית בירושלים, לככב בשערו במאמר לסיכום שנת2021 שכותרתו ״חיזוק הרשות השופטת, הדמוקרטיה ושלטון החוק״.
המכון (European Law Institute) מונה אלפי חברים ואגודות מקצועיות - הגוף המרכזי המאגד משפטנים בכירים באיחוד האירופי. הוא עוסק בין היתר בטיפול בסוגיות משפטיות רבות, בכלל זה עצמאות מערכת המשפט. לציון 40 שנות פעילות של הארגון הבינלאומי לעצמאות שופטים ושלום עולמי, שפרופ' שטרית עומד בראשו, התקיימה ועידה בינלאומית גודלה בירושלים אותה אירגן, בהשתתפות משפטנים בכירים מהארץ והעולם והוא אף התבקש לפרסם את המאמר המרכזי בביטאון.
במאמר הוא תאר את המתקפות על בתי המשפט בישראל בשנים האחרונות, אך הוא לא עסק רק בישראל. שטרית תיאר את מצב השופטים הנמצאים תחת מתקפה במדינות אירופה השונות, כגון הונגריה ופולין, שהנהיגו הסדרים הפוגעים במערכת המשפט, כמו הפחתת גיל פרישת שופטים ומינוי שופטים אחרים במקומם.
