התור המצוי נמצא בעבר כמעט בכל פינה בארץ, עד שהיה קל מאוד לחלוף על פניו, ולהתבלבל בינו לבין יונת הבית המוכרת - ולחשוב שמדובר בעוד ציפור שגרתית. אלא שבניגוד ליונה העירונית והיציבה, מדובר בעוף נודד ומיוחד במינו שעושה דרך של אלפי קילומטרים מדי שנה, ושאוכלוסייתו נמצאת כיום בסכנת הכחדה עולמית. כדי להבין מדוע אוכלוסייתו נמצאת בירידה בעשורים האחרונים, ובאילו קשיים הוא נתקל, שוחחנו עם ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות הישראלי בחברה להגנת הטבע.
האם התור המצוי הוא סוג של יונה?
"התור המצוי ויונת הבית שייכים לשני סוגים נפרדים של עופות במשפחת היוניים. על גבו של התור יש דגם מיוחד שמזכיר לוחות שריון של צב ארצישראלי, ומכאן שמו באנגלית – Turtle Dove (יונת צב). שירתו מיוחדת ויפהפייה, ונזכרת עוד בשיר השירים: 'קול התור נשמע בארצנו'. בניגוד ליונת הבית שלא נודדת, התור המצוי נמצא בקיץ בכל האזור ממערב אירופה ועד למרכז אסיה, ובחורף הוא נמצא באפריקה שמדרום לסהרה. בארץ הוא דוגר בעיקר בעמקי הצפון, בשפלה הדרומית, בנגב הצפוני, בבקעת הירדן ובערבה הצפונית. במרכז הארץ הוא כמעט נעלם לגמרי כדוגר".
מה מצבו כיום בטבע?
"התור המצוי נמצא בסכנת הכחדה עולמית בדרגת VU (פגיע), דרגת הסכנה השלישית בחומרתה. בישראל הוא מוגדר כרגע בדרגה נמוכה יותר, NT (קרוב לסיכון), אבל זו הגדרה מ- 2017, ולכן הסיכויים גבוהים שבהערכה הבאה של מצבו בישראל ההגדרה תוחרף. נוסף על כך, על פי דו"ח המארג על מצב הטבע 2023, הייתה ירידה של 81 אחוז בצפיפות התור המצוי בנקודות שנבדקו במהלך העשור שלפני כן. זה מדאיג כי התור ממלא תפקיד חיובי וחשוב בהפצת זרעים במרחב. הוא אוכל זרעים, הוא נושא אותם למרחק ומאפשר הפצה של צמחים".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
תור מצוי. כבר לא נפוץ כמו בעבר
(צילום: ד"ר יואב פרלמן)
מה אתה חוקר על התור המצוי?
"בימים אלה צפוי להתפרסם מאמר על מחקר שהובלתי ביחד עם שותפים מצרפת, מאזרבייג'ן, מגרמניה ומישראל, שבו שמנו משדרים על תורים מצויים בעמק המעיינות ובאזרבייג'ן. בדרך זו עקבנו אחרי מסלולי הנדידה שלהם ואחר אזורי החריפה, וניסינו להבין מהם גורמי הסיכון. 12 תורים יצאו לדרך מעמק המעיינות עם משדרים על הגב, ו-7 מהם הגיעו לאפריקה. אחד התורים עף יותר מ-1,000 ק"מ רצוף – מעמק המעיינות, לאורך הבקע הסורי-אפריקני וחופי סיני, חצה את ים סוף ונח לזמן קצר בחופי מצרים. משם הוא המשיך עוד 700 ק"מ מעל המדבר עד לנילוס בדרום מצרים. אזורי החריפה שמצאנו היו בסודן ובדרום סודן. תחנות העצירה היו בשטחים חקלאיים לאורך הנילוס, גם בסתיו וגם באביב".
מהם האיומים הגדולים ביותר על התור?
"שינוי האקלים עלול לפגוע באיכותן של תחנות עצירה בנתיבי הנדידה ובאזורי החריפה (האזורים שבהם הוא נמצא בחורף). רוב האוכלוסייה חורפת בחבל הסאהל בגבול הסהרה, אזור הסובל קשות ממדבור קיצוני. האתגר האקלימי הזה מצטרף לאובדן השטחים הפתוחים ובתי הגידול היבשתיים שמקשים עליהם לשרוד".
זו לא יונה. תור מצוי
(צילום: ד"ר יואב פרלמן)
"גורם איום משמעותי נוסף הוא ציד מסיבי שמתקיים בעיקר באגן הים התיכון שבו ניצודים מיליוני תורים מדי שנה באופן בלתי חוקי. הציד המסיבי הזה, חלקו למטרות מזון וחלקו למטרות שעשוע, הוא אחד הגורמים המרכזיים לירידה בגודל האוכלוסייה העולמית שלו. בישראל בעבר היה מותר לצוד אותו, אך ב-2020 הוטל איסור ציד מוחלט כדי לאפשר לאוכלוסייה להתאושש. האיסור היה צפוי לפקוע ב-31 באוגוסט האחרון, אבל השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, חתמה ברגע האחרון על הארכת איסור הציד בשנה נוספת. שנה היא המינימום הנדרש להערכת התאוששות האוכלוסייה, והארכתה תעניק יציבות ותאפשר את המשך הניטור והשימור עד להשלמת מהלך של חקיקה קבועה".
"החלטה מבורכת זו מבוססת על חוות דעת מקצועית של רשות הטבע והגנים, וזכתה לתמיכה ציבורית מלאה עם 255 הערות התומכות בהארכה. המהלך הכרחי גם לאור מחויבותה של ישראל לשמירה על המגוון הביולוגי מכוח אמנת המגוון הביולוגי ואמנת המינים הנודדים".
ד"ר יואב פרלמן
(צילום: James Lowen)
מה נעשה בעולם כדי להגן על התור?
"באירופה קיימת תוכנית פעולה מ-2018 הכוללת שיקום בתי גידול, מניעת ציד והקמת גרעיני רבייה. בישראל, הצעד החשוב הוא הארכת איסור הציד המוחלט, שנועד להעניק להם את ההגנה הנדרשת להתאוששותם, בזמן שגופי השימור וגופי הממשל ממשיכים לפענח את הדרכים להסדרת ההגנה בחקיקה קבועה. חשוב גם להבין טוב יותר את שאר הגורמים המאיימים על התור המצוי בישראל, כולל שינויים בבית הגידול, מחלות, ותחרות עם מינים אחרים, כדי שנוכל לשפר את מצבו של התור המצוי ושל הטבע הישראלי בכלל".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
