זמיר מנומר (Luscinia luscinia) היא ציפור שיר הנודדת למרחקים ארוכים. את חודשי החורף מבלה הציפור קטנת הממדים באזורים טרופיים, בעיקר בדרום-מזרח אפריקה. בחודשי הסתיו היא נעה דרומה, דרך מצרים ומזרח אפריקה, בעוד שבאביב היא יוצאת למסע דרך חצי האי ערב. בישראל, חולף מין זה באביב המאוחר (מאי-יוני) במספרים גדולים, ובסתיו – במספרים קטנים יותר.
במחקר שהתפרסם בכתב העת Biology Letters, השתמשו חוקרי אוניברסיטת לונד בשבדיה בחיישנים מתקדמים שבאמצעותם הצליחו לעקוב בפירוט אחר התנהגות הציפורים הללו במהלך נדידתן.
הממצאים מצביעים על דפוס ברור, לפיו הזמיר המנומר מבצע ארבע עד חמש טיסות לילה רצופות, המשולבות בהפסקות בשעות היום, בהן הוא כמעט ולא זז כלל. בדרך זו, ציפורי השיר המזעריות, מצמצמות את צריכת האנרגיה שלהן בשעות החמות ביותר של היום ונמנעות מהחום העז ביותר בסביבות מדבריות.
5 צפייה בגלריה
תנועת הזמיר המנומר לאורך נתיבי הנדידה שלו, כפי שתיעדו חוקרי אוניברסיטת לונד באמצעות חיישני מעקב מתקדמים
(צילום: מתוך כתב העת Biology Letters)
מחברי המחקר מספקים תובנות חדשות גם לגבי ההכנה הקפדנית שעורך הזמיר המנומר לפי צאתו למסע הנדידה המפרך שאורך כ-18 אלף קילומטרים. במהלך עצירותיהן באזורים מדבריים, הציפורים שמשקלן כ-25 גרם, אינן מחדשות את מאגרי האנרגיה שלהן, אלא שורדות על בסיס מה שצברו מראש. "הציפורים הללו לא לוקחות סיכונים מיותרים", הסביר פרופ' אנדרס הדנסטרום, מהמחלקה לביולוגיה באוניברסיטת לונד. "כל האסטרטגיה שלהן מבוססת על אגירת אנרגיה שתספיק להן במסען, בטרם הן יוצאות לחלקים הכי לא מסבירי פנים במסלולן".
היכולת לעקוב אחר ציפורים נודדות קטנות ברמת פירוט שכזו נחשבה לאתגר של ממש מזה שנים. הודות למזעור טכנולוגיית החיישנים, עלה בידם של החוקרים ללמוד יותר על דפוסי ההתנהגות בקרב פרטים המעופפים בחופשיות. החוקרים ניתחו את מסעות נדודיהן של 10 ציפורי שיר במשך שלוש שנים, וסיפקו תמונה מקיפה במיוחד של האסטרטגיה שנוקט המין הספציפי. "הצעד הבא הוא להבין כיצד סביבות משתנות משפיעות על יכולתן של ציפורי השיר להשלים את המסע. זה יהיה קריטי בעולם שבו גם האקלים וגם בתי הגידול משתנים במהירות", אמר פבלו מאסיאס-טורס, דוקטורנט מהמחלקה לביולוגיה של אוניברסיטת לונד.
ד"ר עמוס בלמקר, מנהל אוסף העופות של מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב, התפעל מהשיטה בה נקטו החוקרים, שכן לדבריו עד לא מזמן היה אפשר רק לחלום על נתונים ברזולוציה שכזו. "חשוב לזכור שמדובר על ציפורים קטנות מאוד, כך שהעובדה שהחוקרים הוסיפו לה משקל מחייבת מחשבה רצינית כדי לא לפגוע בשרידותן. למעשה, השיפור הטכנולוגי מאפשר למדוד נתונים רבים גם מציפורים קטנות מכיוון שגודל המשדרים קטן עם הזמן", אומר ד"ר בלמקר. "מחברי המחקר מדגימים באופן יפה את החשיבות של אזורי מנוחה בהן ציפורים נודדות יכולות לעצור ולתדלק. בהיעדר מקומות כאלה, הציפורים יאלצו להסתמך על מאגרי שומן יקרים. בכל אופן, חשוב להדגיש כי שמירת הטבע חייבת להיות מאמץ כלל עולמי, שבו מדינות יירתמו זו למען זו כדי שבעלי החיים ישרדו בהצלחה".
