עדויות להתיישבות גדולה מאוד של בני תרבות המאיה מלפני כ-2,000 שנים ואף יותר התגלתה בצפון גואטמלה. הגילוי התאפשר הודות לשימוש בלידאר (LiDAR) לביצוע סריקה של האזור, שלא נחשף עד כה, במה ששופך אור על שהתרחש שם בתקופה שבין 1000 לפנה"ס ל-150 לספירה. את המחקר ערכו חוקרים מארה"ב, צרפת וגואטמלה.
לידאר היא טכנולוגיית זיהוי הדומה לרדאר, שמבוססת על הארת המטרה בקרן לייזר (ולא על גלי רדיו). מדובר על טכנולוגיה שנוצרה בתחילת שנות ה-60, זמן קצר לאחר המצאת הלייזר, אשר נפוצה הן ברכבים אוטונומיים והן לשם הכנת מפות בהפרדה גבוהה. באמצעות הלידאר ניתן למפות מספר רב של חומרים, כשבשנים האחרונות הוא שימש לסריקת שטחים ביערות גשם טרופיים עבותים, כדי לנסות ולאתר סימנים של תרבויות עתיקות. קרן הלייזר במערכת מסוג זה מסוגלת לחדור חופות וגטטיביות מעל יערות הגשם, ולמפות שכבות של אתרים החבויים תחת הצמחייה שעל הקרקע וכן לחשוף את מה שחבוי מהעין תחת האדמה.
3 צפייה בגלריה
מבנים טריאדיים באל מיראדור שבצפון גואטמלה: בצילום העליון מוצגת תמונת לידאר המציגה מבנים טריאדיים בעיר העתיקה אל מיראדור (פירמידת אל טיגרה היא הגדולה ביותר בחלק זה של העיר), בעוד שבצילום השני ישנו צילום לידאר תלת-ממדי, המציג את המתחם הפירמידלי של לה דנטה, הממוקם בצד המזרחי של העיר אל מיראדור, ובו אחת מהפירמידות הגדולות בעולם המאיה
(צילום: Ancient Mesoamerica (2022))
במחקר החדש, שממצאיו פורסמו בכתב העת Ancient Mesoamerica, טסו החוקרים מעל אגן הקרסט מיראדור-קלקמול (Mirador-Calakmul Karst Basin) שבצפון גואטמלה, כחלק ממאמץ המיפוי, עד שנתקלו במה שהגדירו כתרבות מאיה עתיקה עצומה. כשבחנו את המפות של האזורים שמעליהם טסו, החוקרים הבחינו שהציוויליזציה הזו מורכבת מיותר מ-1,000 אזורים שהיו מיושבים, אשר השתרעו על שטח שנאמד בכ-1,683 קמ"ר.
הרוב המכריע של אותם אזורים מיושבים, קושר באמצעות דרכים (תשתיות מוגבהות אשר הוכנו מתערובת של סיד וחמר), שקישרו בין האזורים המיושבים. אורכם נע סביב כ-110 ק"מ של דרכים שבהן ניתן היה לעבור - מה שהקל באופן יחסי על האנשים באותה ציוויליזציה לבקר איש את רעהו, בין אזור מיושב אחד לאזור מיושב אחר. בהקשר זה, הנחת היסוד של החוקרים הייתה כי האנשים שחיו בעבר באזורים הללו, התגוררו בצפיפות אוכלוסין גבוהה - ממצא שנוגד את התיאוריות המצביעות על כך שההתיישבויות המוקדמות המסו-אמריקניות התאפיינו דווקא בדלילות אוכלוסין. בנוסף לכך, רשת הדרכים שהתגלתה, תרמה לשיתוף פעולה בין התושבים, שנזקקו לכך על מנת להקימה.
החוקרים מצאו גם עדויות לפלטפורמות גדולות ולפירמידות בחלק מהאזורים המיושבים, מה שמצביע על כך שחלקם שימשו כמוקדים מרוכזים לעבודה, בילוי ופוליטיקה.
בחלק מהיישובים היו מגרשים, ששימשו לטובת משחקי כדור במגוון ענפי ספורט שמקורם באזור. בנוסף, בנו אנשי הציוויליזציה תעלות לשינוע של מים וכן מאגרים שמולאו במים שהוזרמו אליהם, זאת על מנת להקים מקור שיסייע בתקופות בצורת יבשות. בשורה התחתונה, ממצאי המחקר הצביעו על כך שתרבות המאיה הינה הרבה יותר מתוחכמת, מאוכלסת ומאוחדת ממה שחשבו בעבר.
