נפתח את מבזק החדשות הטובות עם חדשות שייתכן שאינן מהעולם הזה: סערה מדעית מחודשת סביב "גופות החייזרים" שהתגלו בפרו ב-2017. אז, חוקר העב"מים חיימה מאוסן וצוותו טענו כי מצאו מומיות בעלות מבנה גוף חריג. מאז נערכו בדיקות שונות על הגופות, אך המחלוקת נותרה בעינה - חוקרים רבים מפרו וממדינות נוספות קבעו כי מדובר בזיוף המורכב מעצמות בני אדם ובעלי חיים שחוברו יחד באמצעות דבק, בעוד מאוסן ועמיתיו עמדו על כך שמדובר ביצורים לא אנושיים אמיתיים.
( צילום: ליאור שרון)
לפני כשנה וחצי הוצגו "גופות החייזרים" בקונגרס המקסיקני, שם נטען כי 30% מה-DNA שלהן אינו תואם לאף יצור מוכר לנו בכדור הארץ - טענה שעוררה הד תקשורתי עולמי. כעת, ד"ר חוסה זלצ'ה בניטה, רופא מנתח ומומחה מטעם חיל הים המקסיקני, טוען כי לאחר שש שנות מחקר, שכלל סריקות CT מתקדמות, ניתוחי DNA ובדיקות רקמות - ניתן לקבוע שהגופות אינן מלאכותיות או מזויפות.
לדבריו, ממצאים ייחודיים כמו טביעות אצבע, מבנה שלד יוצא דופן ולוחות מתכת שתולים בגוף היצורים (העשויים מסגסוגות נדירות), מחזקים את ההשערה כי מקורן אינו אנושי.
אך אם חשבתם שהדיון הגיע להכרעה – חכו רגע. חלק מהמתנגדים דורשים בדיקות נוספות, אחרים מסרבים להכיר בממצאים וטוענים כי מדובר בתרמית ענקית. כך או כך, הוויכוח סביב "גופות החייזרים" רחוק מלהסתיים.
ועכשיו, לא רק פיהוק או חיוך – מתברר שיש תופעות מדבקות נוספות, והן לא בלעדיות לבני האדם. מחקר חדש שערכו חוקרים מאוניברסיטת קיוטו ביפן מצא כי מתן שתן בקרב שימפנזים עשוי להיות "מדבק". כלומר, כאשר שימפנזה אחד מטיל את מימיו, האחרים בסביבתו נוטים ללכת בעקבותיו - במיוחד אם מדובר במנהיג הקבוצה.
המחקר, שנערך על 20 שימפנזים, הראה כי קרבה פיזית משחקת תפקיד מרכזי בסנכרון ההתנהגות הזו. בניגוד לפיהוקים "מדבקים", שהתפשטותם קשורה לקשרים חברתיים קרובים, כאן דווקא היררכיה קובעת: שימפנזים ממעמד נמוך נטו לחקות את הבכירים מהם.
החוקרים סבורים כי ממצא זה עשוי לשפוך אור על השורשים האבולוציוניים של התנהגויות דומות גם בבני אדם – כמו הנטייה הבלתי מודעת ללכת לשירותים בקבוצות. כעת, המחקר ממשיך לבדוק כיצד דפוס זה מופיע גם במינים נוספים.
פינגווינים הם בעלי חיים שנתפסים לרוב כיצורים מונוגמיים, כאלו שנשארים עם אותו בן זוג לכל החיים והפכו לסמל לנאמנות זוגית בטבע. אלא שמחקר חדש מאוסטרליה מציג תמונה שונה לחלוטין.
במעקב אחר פינגווינים זוטרים (הקטנים שבמיני הפינגווינים, המכונים באוסטרליה "פינגוויני פיה"), גילו החוקרים כי עד 50% מהזוגות נפרדים. במהלך 12 עונות רבייה, מתוך כאלף זוגות תועדו כ-250 פרידות – לרוב לאחר עונת רבייה כושלת.
למעשה, המחקר מצביע על כך ששינויי האקלים מגבירים את הסיכוי להחלפת בני זוג. לצד היותם ממצאים מפתיעים, הם גם מביאים עימם חדשות טובות: הפינגווינים בוחנים מחדש את סיכויי הצלחת הרבייה שלהם בכל עונה ומתאימים את עצמם בהתאם – אסטרטגיה שמסייעת להבטחת הישרדות המין.