המתקפה הישראלית נגד מתקנים לאחסון נפט בטהרן, ששימשו את הכוחות הצבאיים של הרפובליקה האיסלאמית, הציתה את האופק בלהבות ענק וכיסתה את השמים בענני עשן. הגשם שירד בעיר כמה שעות אחר כך הפך שחור. תמונות אלו ממחישות כיצד לצד המטרות הקיומיות והמדיניות למלחמה בין ישראל וארה"ב לאיראן יש גם השלכות סביבתיות, החל בפליטה של מזהמי אוויר רבים, כגון חלקיקים, תרכובות אורגניות נדיפות רעילות ותחמוצות חנקן וגופרית, ועד להיווצרות של גשם חומצי שמוריד את הזיהום אל הקרקע ואל מקורות המים.
תקיפת מאגרי הנפט בטהרן
למלחמות יש ההשפעות סביבתיות מקומיות, אך לא פעם הן מתפשטות לאזורים נרחבים יותר ואף מרוחקים. מדובר בהשפעות לטווח הקצר ולטווח הארוך, וביניהן פגיעה בבריאות הציבור, בבתי גידול ובמערכת אקולוגית וגם במשאבי טבע שונים.
פרט למכלי הדלק שנפגעו באיראן, לפגיעה ולנזק במתקנים להפקת דלקים ברפובליקה האיסלאמית ובמדינות המפרץ השכנות יש פוטנציאל לפגיעה משמעותית באיכות הסביבה. מעבר למזהמי האוויר, יש גם סכנה לשפך של דלקים למקורות מים ולקרקע, ולפגיעה בבתי גידול ובמינים רבים. כמו כן, השריפות והנזקים לתשתיות גז ודלק נוזלי גורמים לפליטות של גזי חממה, ובעיקר פחמן דו-חמצני ומתאן.
תקיפה של מתקנים צבאיים, וביניהם בסיסי טילים, שדות תעופה ואתרי ייצור ואחסון נשק, גורמת לפיזור של חומרי נפץ, דלקים, שמנים, מתכות כבודות וכימיקלים שונים לאוויר, למקורות מים וליבשה. גם הטלת פצצות והרס של מבנים באזורים עירוניים משחררים לאוויר חלקיקים מזיקים ומזהמים שונים. פגיעה באתרים גרעיניים יכולה לגרום לקרינה מסוכנת, אך גם לפיזור של חומרים רעילים באוויר, למשל אורניום שש פלואורי (UF6) שבמגע עם לחות הופך לגזים שונים וביניהם חומצה הידרופלוארית (HF), שהיא חומר רעיל מאוד שגורם גם לקורוזיה.
שיגור טילים בליסטיים מאיים גם על שכבות האטמוספרה העליונות, בשלב השיוט ובעת היירוט. מדובר בתוצרי שרפת דלקים ובעיקר פיח ובתרכובות גזיות של חנקן וכלור. מזהמים אלו פוגעים בשכבת האוזון בסטרטוספרה ויכולים ליצור תגובות לא רצויות ברום השמיים.
מעבר למאבקים מזויינים, איראן מתמודדת שנים ארוכות עם אתגרים סביבתיים רבים בשל ניהול כושל של משאבים, תשתיות ישנות ושינויי אקלים נרחבים. מחסור במים, הידרדרות באיכות הקרקע ותהליכי מדבור משפיעים על אספקת המים וביטחון המזון במדינה. שימוש בדלקים כבדים לצד ענני אבק ומלח המכילים גם מתכות כבדות, שמקורם בקרקע שנחשפה בשל התייבשות של מאגרי מים עיליים גדולים, גורמים לזיהום אוויר מסוכן.
החלפת המשטר באיראן ושינוי במדיניות וסדרי עדיפות יכולים להוביל להשקעות ענק בינלאומיות בתחומי הסביבה והאקלים ובפרט במגזרי המים, האנרגיה והחקלאות. לכן שלום בין איראן למדינת ישראל, שמתמודדת עם אתגרים דומים, טומן בחובו גם הזדמנויות סביבתיות רבות מייצור אנרגיה סולארית, עבור בהתפלה של מים ועד ליישום חקלאות מדייקת.
2 צפייה בגלריה
נשים בטהרן עוטות מסיכות כדי להימנע משאיפת האוויר המזוהם של העיר. ארכיון
(צילום: Ebrahim Noroozi, AP)
לצד פיתוח מאגרי הדלקים הפוסלים, שהביאו למדינות המפרץ את עושרן וכוחן, מדינות האזור, ובראשן סעודיה והאמירויות, התקינו בשנים האחרונות יותר ויותר מערכות סולאריות עם אגירה להפחתת זיהום האוויר ולהיערכות לעתיד, ואילו איראן מפגרת בתחום. למדינת ישראל יש ידע וניסיון רב לספק לאיראנים בתחום האנרגיה הסולארית וגם טכנולוגיות רבות ומובילות.
גם בתחום המים, ההתפלה, ההולכה והטפטוף, וכן הטיפול בשפכים, יש לישראל הרבה מה לתרום לאיראנים. ישראל היא גם מעצמה עולמית בתחום החקלאות והיא יכולה לספק לאיראן ידע וטכנולוגיות לקיום חקלאות בת קיימא באזורים עם מחסור במים, לקדם חקלאות המבוססת על גידולים שעמידים ביובש ובמליחות ולשלב הדברה ודישון חכמים.
מכלי הדלקים באיראן ימשיכו לבעור ולפזר זיהום וגזי חממה עוד ימים רבים. נקווה שהמלחמה תסתיים במהרה והעם האיראני יזכה למשטר חדש. אבל ההשפעות הסביבתיות והאקלימיות על איראן ועל ישראל ימשיכו להשפיע גם בשוך ההפצצות, ושיתוף פעולה בתחום יכול לחזק את הקשר בין המדינות ולייצר אופק לשני העמים.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
