השחפית הגמדית לא נותנת לגודלה הזעיר לעצור אותה: מדי שנה היא גומאת אלפי קילומטרים בנדידה בין אתרי הקינון שלה בישראל לבין האזורים בחצי הכדור הדרומי שבהם היא מבלה את החורף. אף על פי שמדובר במעופפת מיומנת ודייגת מוכשרת, הרגלי הקינון שלה על הקרקע מציבים אותה כיום בסכנת הכחדה.
ד"ר יוסף כיאט, ממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט ובית הספר לזואולוגיה באוניברסיטת תל אביב, וממרכז הטיבוע הישראלי של החברה להגנת הטבע, מספר לנו על השחפית הגמדית, ועל המאמצים לשמור על אחת מציפורי המים הייחודיות בישראל.
איפה אפשר למצוא את השחפית הגמדית?
"השחפית הגמדית היא עוף מים קטן מאוד – זוהי ציפור קטנה במשקל 45 גרם. היא מקננת באירופה ובאסיה, ומבלה את חודשי החורף בחצי הכדור הדרומי. בישראל השחפיות הגמדיות מצויות בעיקר לאורך מישור החוף, ובמיוחד בחוף הכרמל. אפשר לצפות בהן לאורך חופי הים התיכון ובבריכות הדגים. השחפיות שמקננות בישראל חורפות באוקיינוס ההודי, בים הערבי, ועד אפריקה הדרומית".
"השחפיות הגמדיות מוגדרות בישראל כמין בסכנת הכחדה בשל הירידה שחלה בגודל האוכלוסייה, והתלות של המין במאמצי שימור".
חיות את הרגע - לכל הכתבות הקודמות
אילו התנהגויות או מאפיינים הופכים את השחפית הזאת לייחודית?
"השחפית הגמדית היא הנציג הקטן ביותר מהקבוצה של השחפים בישראל, ואחד המעטים המקננים בקביעות בארץ. עם זאת, השחפיות הגמדיות נודדות למרחקים ארוכים. פרטים שסומנו בישראל תועדו במוזמביק לחוף האוקיינוס ההודי, מעל 6,000 ק"מ מאתר הקינון בישראל. היא מעופפת מוכשרת וחיננית, שצדה דגים בקלילות ובכישרון רב".
שחפית גמדית וביצים
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
"השחפיות מקננות על הקרקע, אך לא משקיעות הרבה בבניית קן: הן חופרות גומה קטנה בקרקע שבה הן מטילות את הביצים. כדי לשרוד, האפרוחים מתפתחים בקצב מהיר מאוד, כך שיוכלו לפתח יכולת תעופה בתוך זמן קצר יחסית. הקינון מתבצע במושבות קטנות, המונות עשרות זוגות המקננים בסמיכות רבה".
"בזמן החיזור הזכר 'משחד' את הנקבה, ומוכיח את כשרונו כבן זוג וכדייג מוצלח באמצעות דג שהוא מביא לה. הבעיה – לפעמים הוא לא מתאפק, ובולע את הדג לפני שהוא נותן אותו לנקבה".
מה תפקידה של השחפית הגמדית במערכת האקולוגית, ומהם האיומים הגדולים על אוכלוסייתה כיום?
"השחפיות ניזונות מדגיגים ומחסרי חוליות של מקווי מים, ובכך הן חלק ממארג המזון העדין של בית הגידול הלח".
"המין נתון כיום בסכנת הכחדה. השחפיות מקננות על הקרקע, ולכן חשופות לטריפת קינים על ידי מינים מתפרצים של יונקים כמו שועלים, תנים ונמיות. בנוסף, הרס בתי גידול לחים הביא להתרכזות של האוכלוסייה המקננת בישראל למושבה אחת צפופה, מה שמגביר את התחרות בין הפרטים וחושף את האוכלוסייה לסיכון מוגבר כתוצאה מהתפרצות מחלות".
שחפית גמדית
(צילום: ד"ר יוסף כיאט)
איך משבר האקלים עלול להשפיע על השחפית?
"אנחנו לא מכירים היום השפעה ישירה ומוכחת, אך עליית הטמפרטורה עשויה להשפיע על שפע המזון ועל סיכוייה לשרוד את חום הקיץ, במיוחד במקרה של גוזלים צעירים במושבת הקינון החשופה לקרינת שמש ישירה".
מהם מאמצי השימור שנעשים כדי להגן עליה?
"מאמצי שימור של השחפיות הגמדיות המקננות בישראל מתבצעים באופן רציף כבר שנים רבות על ידי מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע ורשות הטבע והגנים, יחד עם חוקרים מהאקדמיה. מפעל המלח בעתלית - שבשטחו מקננות רוב השחפיות בישראל - הוא שותף חשוב בפרויקט הזה. במסגרתו אנחנו מציבים מחסות צל עבור האפרוחים במושבת הקינון, מגדרים את מושבת הקינון כדי למנוע כניסת טורפים קרקעיים, ומציבים מצלמות מעקב שבאמצעותן אנחנו משגיחים על הצלחת הקינון של השחפיות".
מה התגלה לאחרונה לגבי השחפית הגמדית, ואילו שאלות עדיין נותרו פתוחות?
"בשנים האחרונות, ולאחר שאספנו מידע רב על המאפיינים וההתנהגות של השחפיות הגמדיות, הבנו שהשחפיות המקננות בישראל משתייכות לתת-מין ייחודי שטרם הוגדר. מצאנו שצבע הנוצות שלהן שונה מעט מזה של השחפיות המקננות באירופה, והתנהגות הנדידה שלהן שונה: הן נודדות רחוק יותר, ובנתיב מזרחי בהשוואה לשחפיות האירופיות החורפות במערב אפריקה. ממצאים אלו מדגישים את הצורך לשמור על האוכלוסייה הייחודית המקננת בישראל".
"עם זאת, הידע שלנו לגבי התנהגות הנדידה של השחפיות הגמדיות ולגבי הגורמים המגבילים את הצלחת הרבייה שלהן עדיין מועט".
ד"ר יוסף כיאט
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
מה התגליות הכי מפתיעות שגילית עליה, ומה אתה חוקר לגביה כיום?
"השחפיות הגמדיות מאריכות ימים. הפרטים המבוגרים ביותר שהצלחנו לתעד בטבע הגיעו לגיל 21 שנים. נוסף על כך, לשחפיות יש נטייה טבעית לשמור על ביצים שהתגלגלו מהקן, אך במושבה צפופה של שחפיות יש הרבה ביצים נטושות או ביצים שהתגלגלו מקינים של אחרים. השחפיות נוטות לגלגל לקן שלהן ביצים נטושות כאלו, וגם ביצים של מינים אחרים המקננים במושבה. זוהי עוד אחת מהתוצאות השליליות של מושבה צפופה מדי".
"כרגע, אנחנו מנסים להבין כיצד להגן טוב יותר על אוכלוסיית השחפיות הגמדיות, מהם הגורמים המגבילים את הצלחת הרבייה שלהן, ובמיוחד כיצד שחפיות הים - מין גדול ותחרותי יותר - משפיעות על השחפיות הגמדיות".
איך אתה חוקר את השחפית בטבע, ועם אילו אתגרים אתה מתמודד בעת איסוף הנתונים?
"המעקב אחר השחפיות מתבצע במושבת הקינון בעתלית, אך אנו עושים שימוש נרחב במצלמות נשלטות מרחוק – מה שאומר שעיקר התצפיות והמעקב אחר השחפיות מתבצע מהמחשב במשרד או בבית. בשטח, אנחנו מסמנים את השחפיות בטבעות מעקב המאפשרות לזהות בעתיד את הפרטים שאנחנו חוקרים, בתצפית בשטח או במצלמות הנשלטות מרחוק. איסוף הנתונים בשדה כרוך בפעילות לילית, הכוללת עבודה בתנאי שטח, בוץ, יתושים, ואת החום והלחות שמציע מישור החוף הישראלי בחודשי הקיץ; אבל האתגר הגדול ביותר נשאר להבין כיצד לשמור טוב יותר על השחפיות".
"נוסף על הפעילות המתבצעת על ידי אנשי שמירת הטבע והחוקרים המעורבים בפרויקט, אנחנו מפעילים צוות מתנדבים שתורמים שעות רבות מדי שנה ומסייעים הן במעקב אחר השחפיות באמצעות המצלמות המוצבות במושבת הקינון והן בעבודת השדה – זו הזדמנות לומר תודה לכל המעורבים והמעורבות בפעילות השמירה על השחפיות בישראל".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
