לראשונה תועד באילת חסידן ורוד - מין של חסידת עצים אפריקנית, שבדרך כלל אינה נודדת. בעשורים האחרונים היו כמה דיווחים בודדים על חסידן ורוד בישראל, כולל בשנה שעברה בטירת צבי שבאזור בית שאן.

מתנדב רשות הטבע והגנים, אביב עציון, סיפר כי החסידן תועד מתוך מסתור מיוחד בפארק הצפרות. "המטרה הייתה לצלם איות צרעים, שנודדות עכשיו באלפיהן ויורדות לשתות בפארק", הוא אמר.
יחד עם עציון היו במסתור גם שני עובדי רשות הטבע והגנים, ערן גיסיס וחן טופיקיאן. האחרון הוא מנהל שמורת האלמוגים באילת. טופיקיאן סיפר: "יום קודם לכן שמעתי מאביב שישנו פרט של חסידן ורוד באילת. התמזל מזלי ואכן הוא הגיע לביקור באגם בזמן שהייתי במסתור. תמיד כיף לחוות את הטבע ברוב עוצמתו, לגלות מינים חדשים ובוודאי לזכות לתעד אותם במצלמתי... ההתרגשות בשיאה".
3 צפייה בגלריה
כנראה הצטרף ללהקת חסידות. חסידן ורוד
כנראה הצטרף ללהקת חסידות. חסידן ורוד
כנראה הצטרף ללהקת חסידות. חסידן ורוד
(צילום: חן טופיקיאן)
3 צפייה בגלריה
(צילום: חן טופיקיאן)
3 צפייה בגלריה
החסידן הוורוד באילת
החסידן הוורוד באילת
החסידן הוורוד באילת
(צילום: חן טופיקיאן)
דותן רותם, אקולוג שטחים פתוחים ברשות הטבע והגנים, הוסיף כי מדובר במין של חסידת עצים אפריקנית, שפרטים בודדים שלו מופיעים בישראל מדי כמה שנים. "ככלל זהו מין שאינו נודד, אך נראה שפרטים בודדים מצטרפים ללהקות נודדות של חסידה לבנה או מינים דואים אחרים וכך הם מגיעים מדי פעם גם לישראל", הוא אמר.
החסידן צד בבתי גידול עם מים רדודים. שיטת הציד שלו מבוססת על הנעת הרגלים והחרדת הטרף בבוץ ובמים וחישה באמצעות המקור. כאשר החסידן חש ביצור שניתן לאכול אותו הוא מבצע תנועת בזק עם המקור ומעלה את הטרף לגובה שממנו ניתן לבלוע אותו. באפריקה הוא מקנן על עצים וניתן לראותו גם בלהקות גדולות.