כילד בכפר אעבלין שבגליל התחתון צפיתי פעם במקרה בסרטון קצר בחדשות, ובו נראה קוף שמפעיל יד רובוטית בעזרת אותות מהמוח. לא יכולתי להסיר את העיניים מהמסך. מאותו רגע התחלתי לחלום: להבין איך המוח שלנו שולט בתנועות היד, ואולי - יום אחד - לאפשר לאנשים משותקים להחזיר לעצמם תנועה שנלקחה מהם. היום, כראש המעבדה לחקר והנדסת שיקום התנועה בטכניון, אני חי את החלום הזה ומנסה לפצח איך המוח שלנו שולט בתנועת האצבעות - תנועה שנראית פשוטה לכאורה אך מורכבת להפליא.
3 צפייה בגלריה
שבץ מוחי (צבעים אדום-צהוב) ומסלולים קורטיקליים (כחול וירוק)
(צילום: באדיבות פיראס מואסי)
במעבדה אנו חוקרים את המנגנונים העצביים של שליטה בתנועות הידיים, תוך שילוב בין סריקות מוח (MRI) של אנשים בריאים, מעקב אחרי תהליכי ההתאוששות של נפגעי שבץ מוחי וניסויים בבעלי חיים בשיתוף עם חוקרי מוח. אחת התגליות המעניינות שלנו היא שכיווץ היד ופתיחתה נשלטים על ידי מנגנונים שונים במוח. מצאנו כי הבקרה על תנועות פתיחת היד ממוקדת בעיקר בקליפת המוח המוטורית הראשונית (M1), ואילו לסגירת היד יש ייצוג קורטיקלי רחב ומפוזר יותר. ממצא זה עשוי להסביר מדוע בקרב נפגעי שבץ, הפוגע בעיקר באזורים המוטוריים הראשוניים, פתיחת היד קשה בהרבה מסגירתה. תובנה זו תורמת לתכנון מדויק יותר של פרוטזות עצביות ולפיתוח שיטות שיקום מותאמות אישית.
מעבר לכך, המחקר שלי נוגע גם בשאלות רחבות יותר: כיצד המוח מצליח לבצע תנועה עדינה, מדויקת ומתואמת כל כך עם הסביבה? כיצד הוא לומד מחדש אחרי פגיעה? אילו תהליכים מעורבים בשיפור תפקוד גופני עם אימון ממוקד?
3 צפייה בגלריה
פרופ' פיראס מואסי (משמאל) בניסוי למדידת פעולת המוח האנושי בזמן תנועה
(צילום: זהר ניצן, דוברות הטכניון)
בשנים האחרונות חלה קפיצה מדעית מרשימה בתחום בזכות שימוש בשיטות חישוביות מתקדמות וברשתות עצביות מלאכותיות. חוקרים הצליחו לתרגם אותות עצביים לפעולות מורכבות, כמו שליטה בסמן על מסך מחשב, הקלדה ללא מגע ואף הפעלה של פרוטזה "מדברת" שמזהה את כוונת הדיבור של אדם משותק ומתרגמת אותה לטקסט או קול - וכל זה בבני אדם. אני מאמין שבקרוב נוכל ליישם עקרונות דומים גם לשיקום תנועה בידיים משותקות.
ובכל זאת - הדרך עוד ארוכה. המוח האנושי הוא המחשב המתוחכם ביותר שקיים בטבע, ועדיין איננו מבינים לעומק את הקוד שבאמצעותו הוא שולט בתנועה. איך נוצרת תנועה רציפה ומדויקת? כיצד אנחנו מצליחים להפריד בין תנועות אצבעות שונות? ואיך המוח מתאושש אחרי פגיעה ומארגן מחדש את השליטה?
חלק מהשאלות אנחנו כבר יודעים לשאול – אבל אנחנו רק בתחילת הדרך לפיצוח החידה.
פיראס מואסי הוא פרופסור חבר בפקולטה להנדסה ביו-רפואית וראש המעבדה לחקר והנדסת שיקום התנועה בטכניון
"חוקרים פרטיים" הוא מדור ב-ynet שנוסד ביוזמת האקדמיה הצעירה הישראלית, שבו חוקרים מסבירים מדוע החליטו לעסוק בתחום המחקר שלהם. המדור נערך בסיוע פרופ' נעמה גבע-זטורסקי, פרופ' אורי בן-דוד, ופרופ' ארז בן-יוסף מהאקדמיה הצעירה הישראלית.
