כנסייה בעלת עושר אדריכלי ועיטורי מרשים נחשפה לאחרונה בגן הלאומי ניצנה. ברצפת הפסיפס של המבנה שולבו אלמנטים גיאומטריים מגוונים, ובהם מדליונים שבמרכזם דגמים שונים שנוצרו מאבני פסיפס צבעוניות זעירות לצד עיטורים פרחוניים.
הכנסייה היא אחת ממספר כנסיות שפעלו ביישוב בתקופה הביזנטית וראשית התקופה האסלאמית הקדומה (מאות 7-5 לספירה). הן שימשו לא רק את תושבי המקום, אלא גם את עולי הרגל הרבים שעברו בו, בדרכם למנזר סנטה-קתרינה ולמנזרי הר סיני במצרים. "היקף הבנייה והעיטור מלמדים על מרכז דתי פעיל ובעל אמצעים", אמרה מנהלת החפירה, פרופ' יאנה צ'חנובץ, מהמחלקה לארכאולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
היישוב הקדום בניצנה, שנהרס כמעט לחלוטין עם הקמת המרכז המנהלי העות'מני עוג'ה אל-חפיר בזמן מלחמת העולם ה-1, הוא כיום חלק מגן לאומי הנושא את אותו השם. החפירות באתר בוצעו על ידי מספר משלחות לאורך 100 השנים האחרונות, ונחשפו בו בעבר מצודה צבאית, מנזר, מבני מגורים שונים ומספר כנסיות מהתקופה הביזנטית - אליהן נוספה הכנסייה שנתגלתה כעת.
משלחת בריטית-אמריקנית שחפרה בניצנה בשנות ה-30 של המאה ה-20, מצאה במקום ארכיון גדול ויחידאי של פפירוסים (סוג קדום של נייר העשוי מצמח הגומא) ועליהם מאות טקסטים, המשמשים עד היום כמקור העיקרי השופך אור על חיי היום-יום בנגב בתקופה הביזנטית. בסוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 חפרה באתר משלחת מטעם אוניברסיטת בן-גוריון במסגרת פרויקט של הסוכנות היהודית, שבו השתתפו אלפי חניכים של כפר הנוער ניצנה, עולים חדשים, חיילים ומתנדבים.
כעת, יזמה פרופ' צ'חנובץ את הקמתה של משלחת חפירות מחודשת, שמטרתה לחקור את שאלת מיקומה של ניצנה הקדומה במפעל עולי הרגל בתקופה הביזנטית, ולהביא לפרסום מלא של חפירות העבר באתר. המשלחת של המחלקה לארכאולוגיה נעזרת במענק מחקר של קרן גרמנית גרדה הנקל הגרמנית, בסיוע מתנדבים מהארץ ומהעולם, וסטודנטים מאוניברסיטת בן- גוריון.
בעונות החפירה הקודמות חשפה המשלחת מתחם אכסניה גדול בחלק אחר של האתר, ששימש כתחנת דרכים לצליינים. התגלו בו בין היתר מכלול חדרים, קפלת תפילה ובית מרחץ מפואר שכולל מערכת של בריכות מים, אמבטיות מחופות שיש וקירותיו מקושטים בציורי קיר.
לדברי פרופ' צ'חנובץ, בעת הקמת העיר העות'מנית תועדה בצילום משנת 1909 כנסייה עם כתובת פסיפס שכוסתה על ידי העות'מנים במבנה.
"בחפירה שלנו חשפנו מחדש את הכנסייה והכתובת החשובה הזו, המתארכת את זמן בנייתה של הכנסייה לראשית המאה ה-7 לספירה", אומרת פרופ' צ'חנובץ. "בכל עונת חפירות אנחנו מגלים את העושר החבוי מתחת להריסות ניצנה, שהייתה תחנה חשובה ביותר במערך הצליינות בתקופה הביזנטית. מהפפירוסים ומכתובות נוספות שנמצאו באתר אנחנו יודעים שהגיעו לכאן עולי רגל ממקומות רבים. כמו כן, גרפיטי שנמצא כאן מתעד עולי רגל שהגיעו מגיאורגיה, ארמניה ומקומות נוספים. מטרתנו להמשיך ולחשוף את סודותיה המרתקים של ניצנה, מתוך רצון לגלות עוד פרטים על החיים והתנועה בנגב בתקופות הקדומות".
