דולפיני נהרות הם בין הלווייתנאים המודרניים הנדירים ביותר, כאשר רוב המינים הקיימים נמצאים בסכנת הכחדה חמורה. למרות המראה הדומה שלהם, בעלי חיים אלה אינם קשורים ישירות, שכן מדובר בקבוצה שאינה מונופילטית (לא מגזע אחד), הכוללת ארבע משפחות של דולפינים שחיים בנהרות מים מתוקים ובשפכי נהרות, אשר מהווים דוגמה לאבולוציה מתכנסת.
עתה צוות מחקר בינלאומי, בראשות חוקרים מאוניברסיטת ציריך, חשף כעת את דולפין הנהרות הגדול ביותר שהתגלה אי פעם, באורך של בין 3 ל-3.5 מטרים. המין החדש, שנקרא Pebanista yacuruna - על שם עם מימי מיתי שלפי האמונה מאכלס את אגן האמזונס - התגלה באמזונס הפרואני ומתוארך כבן 16 מיליון שנה.
3 צפייה בגלריה
שחזור של Pebanista yacuruna במים העכורים של האמזונס הפרואני
שחזור של Pebanista yacuruna במים העכורים של האמזונס הפרואני
שחזור של Pebanista yacuruna במים העכורים של האמזונס הפרואני
(איור: Jaime Bran)
מין הדולפינים החדש שייך ל-Platanistoidea, על-משפחה של דולפינים שהיו נפוצים באוקיינוסים בעולם לפני 24-16 מיליון שנה, כמו למשל הסקואלודון, שנכחד בסוף המיוקן. החוקרים מאמינים כי אבותיהם הימיים במקור פלשו למערכות האקולוגיות העשירות בטרף של מים מתוקים של פרוטו-אמזוניה והסתגלו לסביבה החדשה הזו.
"לפני 16 מיליון שנה, האמזונס הפרואני נראה שונה מאוד מכפי שהוא נראה כיום", אמר אלדו בניטס-פלומינו מהמחלקה לפלאונטולוגיה באוניברסיטת ציריך. "רוב מישור האמזונס היה מכוסה במערכת גדולה של אגמים וביצות. נוף זה כלל מערכות אקולוגיות מימיות, חצי מימיות ויבשתיות והשתרע על פני השטח שכיום כולל בתוכו את קולומביה, אקוודור, בוליביה, פרו וברזיל. לפני כ-10 מיליון שנה, בתי גידול חדשים גרמו לטרף של Pebanista yacuruna להיעלם, מה שהוביל בסופו של דבר להכחדתו".
"גילינו שגודלו אינו ההיבט המדהים היחיד", הוסיף בניטס-פלומינו. "הודות לתיעוד המאובנים שנחשף באמזונס, ציפינו למצוא קרובי משפחה של דולפין האמזונס שחי כיום - אבל במקום זה גילינו כי קרובי משפחתו הקרובים ביותר של Pebanista yacuruna הם דולפינים מסוג נהרתן (Platanista), שבו יש שני מינים שחיים בדרום אסיה: נהרתן הגנגס ונהרתן האינדוס", הוסיף בניטס-פלומינו וציין כי לשניהם יש מבנים גרמיים מיוחדים הקשורים להתמצאות במרחב באמצעות תהודה.
3 צפייה בגלריה
הפלאונטולוג הפרואני ד"ר רודולפו סאלאס-גיסמונדי מצביע על שרידי הגולגולת של Pebanista yacuruna, אשר מוצגים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלימה, בירת פרו
הפלאונטולוג הפרואני ד"ר רודולפו סאלאס-גיסמונדי מצביע על שרידי הגולגולת של Pebanista yacuruna, אשר מוצגים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלימה, בירת פרו
הפלאונטולוג הפרואני ד"ר רודולפו סאלאס-גיסמונדי מצביע על שרידי הגולגולת של Pebanista yacuruna, אשר מוצגים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלימה, בירת פרו
(צילום: Martin Mejia, AP)
3 צפייה בגלריה
שרידיו של Pebanista yacuruna, מוצגים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלימה, בירת פרו
שרידיו של Pebanista yacuruna, מוצגים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלימה, בירת פרו
שרידיו של Pebanista yacuruna, מוצגים במוזיאון להיסטוריה של הטבע בלימה, בירת פרו
(צילום: Martin Mejia, AP)
"עבור דולפיני נהרות, איכון הד (ביו-סונאר), הינו קריטי מכיוון שהמים בהם הם חיים בוציים מאוד, מה שפוגע בראייתם", הסביר הפלאונטולוג ד"ר גבריאל אגירה-פרננדז מאוניברסיטת ציריך, וציין כי מבנה החוטם המוארך, כמו גם מספרן הרב של השיניים של Pebanista yacuruna העידו על כך שהתבסס בתזונתו על דגים, בדומה למיני דולפינים אחרים.
יערות הגשם באמזונס מהווים את אחד האזורים הקשים ביותר למחקר שדה פלאונטולוגי. מאובנים נגישים רק במהלך העונה היבשה, כאשר מפלס הנהר נמוך מספיק כדי לחשוף את הסלעים העתיקים הטומנים בחובם מאובנים. אם המאובנים הללו לא נאספים בזמן, עליית מפלס המים במהלך העונה הגשומה עלולה לסחוף אותם, כך שהם יאבדו לנצח.
ההולוטיפ - דגימה פיזית יחידה שעליה מבוסס התיאור והשם של מין חדש - של Pebanista yacuruna התגלה ב-2018, לאחר שצוות המחקר בהובלתו של הפלאונטולוג הפרואני ד"ר רודולפו סאלאס-גיסמונדי, שנמנה בזמנו על המחלקה לפלאונטולוגיה של אוניברסיטת ציריך, חצה יותר מ-300 ק"מ בנהר.
עשרות מאובנים התגלו ונאספו, אך ההפתעה הגדולה ביותר חיכתה בסוף הדרך, לאחר כמעט שלושה שבועות, בדמות גולגולת הדולפין הגדולה, שקוטלגה כ-MUSM 4017 והופקדה לצמיתות במוזיאון להיסטוריה של הטבע שבלימה, כשממצאי המחקר התפרסמו בכתב העת Science Advances.