משפחה היא מבנה חברתי שמגדיל את סיכויי ההישרדות וההתרבות. מבחינה אבולוציונית, מטרתו של כל יצור חי היא להעמיד מספר רב ככל האפשר של צאצאים שיגיעו לבגרות וימשיכו את השושלת. לשם כך התפתחו בעולם החי מודלים שונים של משפחתיות - וכל אחד מהם נחשב ליעיל ביותר עבור המין שבו הוא מתקיים.
לעיתים מדובר באם וגור בלבד; לעיתים בזוג יציב; לעיתים בקבוצה רב-דורית; ולעיתים אין כלל מסגרת משפחתית מתמשכת. הטבע מלמד שאין מודל אחד "נכון", אלא מודל שמתאים לסביבה ולאסטרטגיית ההישרדות של אותו מין.
כשאנחנו אומרים "משפחה", אנו נוטים לדמיין הורים וילדים בקשר ארוך שנים. אולם בטבע, משפחה היא תוצר של אבולוציה ואסטרטגיה ביולוגית - לא של רגש בלבד. כל מין פיתח את המבנה המתאים לו ביותר להשגת מזון, הגנה והמשכיות גנטית.
עדר פילים (למעשה — פילות) הוא דוגמה לחברה מטריארכלית: קבוצה של נקבות קרובות משפחה - אחיות, בנות ודודות - המונהגת בידי הנקבה המבוגרת והמנוסה ביותר, המכירה היטב את מקורות המזון והמים. מבנה דומה קיים גם בלווייתני שיניים כגון דולפינים ואורקות.
ישנן להקות בעלות מבנה שונה, שבהן רק זכר ונקבה "אלפא" מתרבים, ושאר חברי הלהקה מסייעים בגידול הצאצאים. מודל כזה מתקיים אצל זאבים, כלבי בר אפריקניים (זאב טלוא), זנבנים ועוד. במבנה אחר, זכר יחיד מתרבה עם כמה נקבות בטריטוריה שהוא מחזיק ומגן עליה מפני זכרים מתחרים המבקשים להחליפו. דפוס זה נפוץ באריות, באימפלות ובפילי ים.
קיימות גם משפחות המבוססות על זוגיות יציבה. מינים רבים של עופות - נשרים, עיטים, ברבורים, עגורים, תוכים, פינגווינים ואלבטרוסים - מקיימים מונוגמיה ארוכת טווח. הסיבה אינה רומנטית אלא ביולוגית: גידול צאצאים דורש השקעה גבוהה של שני ההורים. זוג שהצליח לגדל צאצאים יחד ייטה לשוב ולשתף פעולה בעונות הבאות, אך כישלון עלול להוביל ל"התגרשות".
יש גם משפחתיות זמנית, כמו אצל רוב מיני משפחת החתוליים (למעט האריה). כאן מתקיימת השקעה אימהית גבוהה אך קצרת טווח: האם מגדלת, מגינה ומלמדת - ואז נפרדת מן הצאצאים. ברוב המינים הפויקילותרמיים (שאינם שומרים על חום גוף קבוע), כמו מרבית הזוחלים וחסרי החוליות, כמעט שאין טיפול הורי. אצל חסרי חוליות ודגים רבים האסטרטגיה היא כמותית: הטלת מספר עצום של ביצים, כאשר ההישרדות נשענת על סטטיסטיקה ולא על הגנה הורית.
ולצד כל אלה קיימת צורת משפחתיות שונה לחלוטין: החרקים החברתיים - נמלים, דבורים וטרמיטים. הם חיים במושבות שבהן המלכה היא היחידה שמתרבה, ורוב הפרטים הן פועלות נקבות. במבנה זה, ההצלחה הרבייתית אינה של פרט בודד אלא של המושבה כולה, ולעיתים רמת הקרבה הגנטית בין האחיות גבוהה במיוחד.
כך מתברר כי בעולם החי אין מודל אחד למשפחה - יש אסטרטגיות שונות להשגת אותה מטרה: המשכיות החיים.
הצילומים שלפניכם, צולמו בידי חברי האגודה הישראלית לצילום טבע. הצילומים מתעדים משפחות בטבע מכל העולם,לא רק מינים, אלא גם קשרים, הורות, תלות והמשכיות, לעיתים לרגע אחד ולעיתים לחיים שלמים. האגודה נוסדה כדי לקדם את צילום הטבע בישראל. בין מטרותיה: עזרה בשימור המערכת האקולוגית בישראל, חינוך להכרה ושמירה על הטבע והסביבה והעלאת המודעות לנושאים סביבתיים בקרב צלמי הטבע וכלל האוכלוסיה.
האגודה היא ארגון ללא מטרות רווח הנוסד מטעם צלמי הטבע ולמען צלמי הטבע וככזה נועד לאפשר לצלמי הטבע בארץ ללמוד ולהתפתח בדרך של הפריה הדדית, שיתוף, למידה, מפגשים משותפים והרצאות, תוך כדי העלאת קרנו של צילום הטבע בישראל והגברת תרומתו לחברה ולשמירת הסביבה.
מרלן נוי ועוז בן יהודה הם חברי הנהלת האגודה הישראלית לצילום טבע
