שרידיו השבירים והחבוטים של תינוק שחי לפני כ-6,000 שנה במסופוטמיה התגלו בסוריה. העדות המוחשית לפציעות הקשות מהן סבל עשויה להיות המקרה המתועד העתיק ביותר של התעללות בילדים במזרח התיכון ואחד המקרים העתיקים ביותר הידועים מסוגו בעולם.
בזמן מותו, מתישהו בין השנים 4200 ו-3900 לפני הספירה, נקבר התינוק בתל ברק (Brak), אחד היישובים העירוניים הקדומים ביותר בעולם, כאשר תחילת ההתיישבות בו החלה עוד באלף השישי לפני הספירה. הוא התפתח לאחת הערים הגדולות במסופוטמיה. באלף השלישי לפני הספירה העיר נקראה נגר (Nagar) ובהמשך נוואר (Nawar), והיא שימשה כעיר בירה מרכזית וצומת דרכים מסחרי חשוב באזור.
על פי ההערכות, ייתכן שהקשיים הקשורים לעיור מוקדם מילאו תפקיד בהתעללות בתינוק הצעיר, שהיה בן 6 עד 9 חודשים במותו. מניתוח שרידיו עולה כי היו לו ארבע צלעות שבורות ליד עצם החזה. עצם הירך הימנית הייתה בעלת צמיחה חריגה, בעוד שסימני פציעה זוהו גם על שני צידי הגולגולת. פציעות אלו מצביעות על כך שהעצמות נפגעו על ידי הפעלה רבה וחוזרת של כוח – לא פגיעה מקרית, אלא מכוונת. "צלעות לא צריכות להישבר אצל תינוק כל כך צעיר", אמרה ד"ר אלכסנדרה גז'גורסקה, ביו-ארכאולוגית מאוניברסיטת ורשה, ל-Live Science. "למרות ששברים בצלעות שכיחים יחסית בקרב מבוגרים, הם מצביעים על התעללות כשהם מתקרים בקרב תינוקות צעירים".
צלעות שבורות של התינוק ששרידיו התגלו בתל ברק, עם חצים אדומים המציינים את אזורי השבר
(צילום: Aleksandra Grzegorska, Tina Jakob, Arkadiusz Sołtysiak/International Journal of Osteoarchaeology)
במחקר, שפורסם ב-International Journal of Osteoarchaeology, שללו ד"ר גז'גורסקה ועמיתיה באופן שיטתי הסברים אחרים לפציעות, כולל רככת, צפדינה, טראומת לידה ושיעול ממחלות כמו שחפת. מחסור בוויטמינים נשלל גם כן, בהתחשב בכך שבמסופוטמיה העתיקה היה שפע של אור שמש ותוצרת טרייה הודות לאדמה הפורייה בין שני הפרת והחידקל.
כדי להעריך עד כמה הפציעות היו יוצאות דופן, נערכה השוואה בין התינוק לילדים אחרים שהתגלו בשטח בו נקבר. אף אחד מהילדים האחרים לא סבל משברים דומים, מה שהופך את פציעות התינוק לחריגות באוכלוסייה המקומית. "על כן, נראה כי התינוק סבל ככל הנראה מאלימות מצד מי שטיפל בו", אמרה ד"ר גז'גורסקה. "עם זאת, קשה להצביע במדויק במי מדובר, משום שבתרבויות עתיקות רבות, בני משפחה מרובים, לא רק הורים, סייעו בגידול ילדים".
האתר הארכאולוגי תל ברק בסוריה
(צילום: Aleksandra Grzegorska)
תל ברק
(צילום: Zoeperkoe/Wikimedia Commons/CC BY-SA 4.0)
רמזים נוספים שעשויים לשפוך אור על פציעות התינוק חסרים לעת עתה. בניגוד לרופאים מודרניים, ביו-ארכאולוגים אינם יכולים לראיין מטופל חי או עובר אורח, או לבחון רקמות רכות שעשויות לחשוף מידע נוסף על ההתעללות. מצבם של השברים, שהתאחו חלקית, מצביע על כך שהתינוק שרד זמן מה לאחר שנפצע – אינדיקציה לכך שהפגיעה בו לא הייתה קטלנית.
בערך בזמן מותו של התינוק, תל ברק הפכה לעיר, ולכן מחברי המחקר סבורים כי לחצי העיור, כמו גם פחות תמיכה מצד קרובי משפחה תרמו לאלימות שספג התינוק. "מאות שנים לאחר מותו, נראה כי טלטלות הקשורות לבניית העיר הובילו למקרי מוות המוניים שנגרמו ככל הנראה מסכסוך אלים", ציינה ד"ר גז'גורסקה. "מקרים מתועדים של התעללות בילדים נותרו נדירים ביותר ברשומות הארכאולוגיות, כאשר רק קומץ מהם זוהו בעבר במקומות כמו מצרים, צרפת וליטא".
