העדות הראשונה לשימוש בקנאביס במקדש בממלכת יהודה: תגלית מדעית מפתיעה ופורצת דרך, שנחשפה במהלך הסגרים הממושכים של מגפת הקורונה, מטלטלת את תפיסת הפולחן המסורתית של אבות אבותינו בימי בית המקדש הראשון. ד"ר ערן אריה, ארכיאולוג מאוניברסיטת חיפה, ששימש עד לאחרונה כאוצר תקופת הברזל והתקופה הפרסית במוזיאון ישראל, גילה כי בבית המקדש היהודאי הקדום בתל ערד השתמשו בקנאביס למטרות פולחן. צפו בכתבה מהאתר העתיק:
מסע בעקבות הגילוי המסעיר: שרידי קנאביס על מזבח יהודי מלפני 2,700 שנה
(צילום: ירון שרון | כתב: אסף קמר)
"המקדש היהודאי בתל ערד התגלה במהלך חפירות ארכיאולוגיות שנערכו שם בשנות ה-60 של המאה הקודמת על ידי הארכיאולוג הידוע יוחנן אהרוני", אמרה פרחיה אייל, האוצרת הנוכחית במוזיאון ישראל בירושלים לתקופת הברזל והפרסים. "בתצוגה כאן ניתן לראות את חדר קודש הקודשים שהועבר למוזיאון ישראל בשלמותו. המקדש הוא אחד ההיילטיים הבולטים במוזיאון ישראל. אנחנו משתמשים במונח 'יהודאים' כדי לתאר את האנשים שחיו בממלכת יהודה. הפולחן בתקופה ההיא היה מאוד שונה מאיך שאנחנו מסתכלים עליו היום. אז היו מקריבים קורבנות וזה מה שהיה נהוג בדתות קדומות נוספות במרחב, היום הפולחן הוא תפילה . בעת העתיקה היו במות בכל כפר בארץ ישראל, כך גם כתבו במקרא. בשלב מסויים יאשיהו המלך עשה רפורמה דתית והרס את כל הבמות והמקדשים והעלייה לרגל והפולחן נקבעו - רק לירושלים."
מסתבר כי המקדש היהודאי המסקרן בערד הקדומה פעל לפני 2,700 שנה ודיירי המצודה המבוצרת הקריבו בו קורבנות. לאחר שהמקדש התנ"כי הוחרב במסגרת הרפורמה הדתית, הריסות המבנה הייחודי נשארו קפואות בזמן, מחכות לחוקרים והארכיאולוגים הנחושים שהצליחו להרכיב תמונה עשירה בצבע ופרטים על אתר הפולחן הקדום של אבות אבותינו, תושבי ממלכת יהודה בימי בית ראשון.
אייל מצביעה בגאווה על המזבחות המקוריים של חדר קודש הקודשים, שהובאו בזהירות מרבית למוזיאון ישראל לפני עשרות שנים מהמקדש בתל ערד. מדובר בשני עמודי אבן קטנים ומעוצבים באמצעות סיתות עדין ובראשם חרוטה שקערורית המכילה שאריות של חומר אורגני קשה. מדובר בחומרים שומניים, אשר הותכו באש, טפטפו ונדבקו למזבחות. אייל טוענת כי מדובר בעדות חומרית פורנזית מרגשת ויחידנית לפולחן האותנטי של ממלכת יהודה. "אנחנו יודעים שהם הקריבו קטורת במקדש בתל ערד. במקדש בירושלים לא נמצאו שרידים לקטורת, אבל אנחנו יכולים להגיד שיש סבירות שזה נעשה גם בירושלים".
בחצי המאה שעברה מאז הגילוי המרגש של שרידי הקטורת האותנטית מימי התנ"ך, הטכנולוגיה הפורנזית לזיהוי חומרים התפתחה ועברה זינוק מדעי מטלטל. בתקופת הארכיאולוג אהרוני שחפר וגילה את המקדש היהודאי לא הצליחו לקבוע בוודאות ממה מורכבים השרידים של הקטורת, היום המדע המודרני מאפשר לנו הצצה מדוייקת ופתרון מוחלט לחידה המרתקת שהעסיקה מדענים, פרשני מקרא ותלמידי חכמים לאורך דורות.
שרידי הקטורת המקורית של המקדש היהודאי בתל ערד שמרו את סודותיהם במשך עשרות שנים ונשכחו מהזיכרון הציבורי והמדעי, עד שד"ר אריה החליט לבדוק מאיזה חומרים עשויה הקטורת התנ"כית. "זה קרה עם קבוצה של תיירים, הסברתי על הממצא המדהים ואמרתי להם: 'הכתמים האלה על המזבחות הם עדות לקטורת האחרונה שהוקטרה במקדש. אני זוכר שאמרתי: 'כולם בודקים עכשיו חומרים ארכיאולוגיים ויש כאן משהו לא נבדק!'" לאחר שכל האישורים התקבלו, ד"ר אריה התחיל בתהליך הזיהוי המדעי של שרידי הקטורת הנדירה מימי בית ראשון.
"כאוצר במוזיאון, התפקיד שלי הוא להגן על המוצגים. החפצים אילמים והמטרה שלנו היא לשמר אותם", הוא סיפר. "באותו יום לקחתי שתי חתיכות מהחומר השחור עם סכין יפנית - ורעדו לי הידיים. הדגימות משני המזבחות נשלחו לבדיקה אצל ד"ר דבורה נמדר במעבדה של הטכניון ובדיקה נוספת, כפולה, במעבדות של האוניברסיטה העברית בגבעת רם. אחרי כמה ימים, דבורי צלצלה אלי ואמרה: 'על המזבח השמאלי הייתה לבונה שנשרפה באמצעות שומן מהחי ואילו על המזבח השני התגלה קנאביס, שדלק הבערה שלו היה גללים של בעלי חיים".
ד"ר אריה סיפר על ההרגשה כשקיבל את תוצאות המעבדה: "הרגשתי שיגעון מוחלט, לא הייתי בטוח כיצד יתקבלו התוצאות. גילוי הלבונה היה מאוד מרגש, אבל הקנאביס הוא הפתעה גמורה. מעולם לא שמענו על שימוש בקנאביס באזור שלנו בתקופה כל כך מוקדמת. ניסינו לחשוב מדוע השתמשו בשני דלקים שונים לחומרים אלה, הבנו שהלבונה צריכה טמפרטורה גבוהה בשביל שהריח ישתחרר לאוויר ואילו שחרור החומרים הפסיכואקטיביים בקנאביס מצריך טמפרטורה נמוכה".
מאיפה הגיע הקנאביס למקדש?
אחרי הביקור במויזאון, לקח אותנו ד"ר אריה לסיור במנהרת הזמן, בעקבות הפולחן היהודאי בשרידי המקדש המקומי. ללא ספק גם לאחר 2,700 שנה המצודה שהגנה על גבולה הדרומי של ממלכת יהודה היא מאוד מרשימה. חלק מהמבנים והחומות משוחזרים ואנחנו עולים על ראש התל. ד"ר אריה מתאר לנו כיצד היה נראה המקום בימי הפעילות הפולחנית באתר הארכיאולוגי. "אז הקירות היו יותר גבוהים, החצר פתוחה ללא תקרה כמובן, במרכזה מזבח קורבנות העשוי מאבני גוויל ולא מאבנים מסותתות, לפי הציווי המקראי שאסור להניף חרב על האבנים".
בזכות ההסברים המפורטים של ד"ר אריה, קל מאוד להתחבר לסיטואציה ולדמיין את טקס הקרבת הקורבנות הקדום. מחצר המקדש אנחנו מתקדמים לחדר מלבני ומאורך, אשר שימש כקודש הקודשים של המקדש. בעבר היה לו גג ולאורכו הציבו הקדמונים ספסלי אבן. האם מדובר באולם התפילה? "אני לא חושב שזאת הייתה תפילה, הפעילות במקדשים הייתה הרבה יותר ענפה ויש את עניין הקורבנות והקטורת. סביר להניח שלא כל האנשים שעמדו בחצר נכנסו לתוך האולם שהוא הרבה יותר קטן", הוא אמר.
במרכז החדר הפנימי של המקדש יש חדרון קטן עם שני מזבחות (העתקים במקום הממצאים המקוריים המוצגים כיום במוזיאון ישראל). ד"ר אריה טוען כי מדובר בדביר המסתורי. "באמצעות המדרגות אנחנו עולים לקודש הקודשים. המצבה הקטנה מאחורי המזבחות המייצגת את נוכחות האל", הסביר החוקר. "בזכות המחקר, אנחנו מבינים שכמו בארצות השכנות לממלכת יהודה, גם כאן יש שימוש בחומרים הלוצינוגניים, פסיכואקטיביים, לשינוי מצבי תודעה בתוך עולם הפולחן".
קל לדמיין את הפתעתו של אציל יהודאי מהמאה השמינית לפני הספירה, אם יקבל מסר מהעתיד שטוען כי החומר הפסיכואקטיבי היוקרתי המשמש לפולחן יהיה אסור לשימוש ואחזקתו תחשב למעשה פלילי. ד"ר אריה טוען כי רב הנסתר על השימוש בחשיש בתקופת המקרא. "הייתה כאן השקעה עצומה, להביא לכאן קנאביס, צמח שלא הכרנו בכלל במחקר הארכיאולוגי", הוא אמר. "אנחנו לא יודעים מאיפה הביאו אותו ויש הרבה שאלות על הקנאביס. הטאבו של העולם המערבי על הצמח לא איפשר את המחקר כמו שעשו על הרבה מאוד צמחים אחרים. מניחים שהמקור של הקנאביס הוא מזרח אסיה ומזרח רוסיה. אנחנו מדברים על 'דרך הבשמים' מוקדמת של תקופת הברזל, ששלטו בה האשורים ואנחנו נמצאים בשוליים של האימפריה הזאת".
להתמסטל בתקופת הברזל
אז כיצד השתמשו אבות אבותינו בקנאביס? "אנחנו מניחים שדרך השימוש בקנאביס הייתה בצורת חשיש, סוליות המיצוי של תפרחות של קנאביס, שמרכז בצורה טובה את החומר הפעיל של צמח. החשיש הוא נורא יציב ואי אפשר להדליק אותו לבד, צריך חומר בעירה ולכן השתמשו בגללים של בעלי חיים", אמר ד"ר אריה.
האם "קנה בושם", קטורת מקראית המוזכרת בתנ"ך יחד עם המור ולהבנה, היא מקור השם המודרני לקנאביס? עבור מי שגדל בתרבות המערבית, קצת קשה להתרגל לגילוי הארכיאולוגי פורץ הדרך ולהפנים כי מה שמכונה היום "להתמסטל", היה אז הדרך הממלכתית והמקובלת להתחבר לאל. ד"ר אריה מחזיר אותנו בזמן. "בעבר נהגו האנשים להתייעץ עם האל, סוג של ניבוי: 'מה נעשה אם? אם נצא למלחמה, מי ינצח?' אחת הדרכים העתיקות היא שימוש בחומרים הלוציגנים. המחקר הארכיאולוגי מראה כי גם הפלשתים וגם בקפריסין הקדומה השתמשו בחומרים הלוציגנים שונים. בזכות הגילוי של הקטרת החשיש כאן, אנחנו יכולים לדעת קצת יותר טוב על הדת היהודאית, דת שמשתמשת בחומרים פסיכואקטיביים כדי להתקדם בתודעה לכיוון האל".
בתוך קודש הקודשים של המקדש היהודאי הקדום בתל ערד, קל לדמיין את אבות אבותינו מקריבים קורבנות בחצר, נכנסים לקודש הקודשים הריחני, מתיישבים על הספסלים הארוכים - מתמסטלים מהחשיש, מתחברים לאלוהות ולקדושה ומקבלים מאנצ'יז קדום מריח הבשר שנצלה באש. עכשיו נשאלת השאלה המטרידה, מדוע אבות אבותינו הפסיקו את השימוש בקנאביס למטרות פולחניות? "אנחנו לא יודעים! הם גם הפסיקו עם הקרבת הקורבנות והדת היהודית חיה עם זה בשלום. ליהדות יש אבולוציה והתפתחות וכל הנושא של חומרים הלוציגנים כנראה נעזב".
