מנהל השירותים הווטרינריים, ד”ר תמיר גשן, החליט לפרוש מתפקידו במשרד החקלאות ובטחון המזון. זאת לאחר שמונה שנות כהונה במצטבר בתפקיד. הפרישה מתרחשת ברקע מדיניות ההפרטה של השירותים הווטרינריים במדינה, שהחלה לפני יותר מעשור, במסגרתה הרשויות המקומיות קיבלו על עצמן עוד ועוד שירותים.
במכתבו של ד"ר גשן, שעסק עד לאחרונה עם אחת מהתפרצויות הכלבת החמורות ביותר בשנים האחרונות, הסביר כי הארגון התמודד עם קשיים כמו השלכות איחוד המטות (הווטרינרים, א"ק) על התפקוד השוטף, חילוקי דעות עם הנהלת המשרד, צמצום במשאבי אנוש ותקציבים שפוגעמים ביכולות הקידום של מערכות מידע עדכניות. כך, הווטרינרים במשרד הפכו מבעלי תפקיד מבצע לתפקיד פיקוח.
"ההתפטרות משקפת מצב מורכב יותר של קריסת השירותים הווטרינריים המקומיים והממשלתיים", הסביר ד"ר מיכאל אטינגר, יו"ר הסתדרות הרופאים הווטרינרים בישראל. במכתב ששלח לשר החקלאות אבי דיכטר ולמנכ"ל המשרד אורן לביא, כתב כי הדבר "מציב באור חד את עומק המשבר שנוצר במערכת בעקבות שלילית עצמאותה".
גורם מקצועי נוסף העיר כי השירותים הווטרינריים סובלים ממחסור בתקציבים ותקנים ופגיעה במקצועיות, בין היתר בדור ההמשך של הרופאים הווטרינרים. "כדי לתקן את מה שקרה בעשור האחרון צריך זמן רב. ויש לזכור שווטרינר הוא איש שטח ולא פקיד. משרד החקלאות שכח זאת", אמר הגורם.
התפרצויות המחלות הזואונטיות בארץ היו חמורות במיוחד בשנים האחרונות. כך, יחד עם התפרצות הכלבת, שעומדת נכון להיום על 72 מקרים מאז תחילת השנה, בישראל הייתה גם התפרצות מחלת הברוצלוזיס, מחלה שעוברת מבעלי חיים לבני אדם, יחד עם מחלת שחפת הבקר ושפעת העופות.
גורמים בהסתדרות הרופאים הווטרינרים העירו כי במשמרת של ד"ר גשן מת אזרח ישראלי מכלבת, אירוע שלא היה כמותו במאה- ה21. בנוסף, המדינה מתמודדת גם עם מחלת הפה והטלפיים, ובידי המשרד היו מנות חיסון לזן האלים שתקף את חיות הבר השנה, אך לא השתמשו בהם. כעת, כשאנחנו נכנסים לעונת הקיץ, לא ניתן גם לתת את חיסוני הכלבת האוראליים כדי לצמצם את התפשטות המחלה, שכן החיסונים אינם שורדים בחום.
ד"ר אטינגר ציין במכתבו כי התפטרותו של ד"ר גושן, והסיבות שעומדות מאחוריו, מלמדות כי אין מדובר בתקלות נקודתיות, אלא בכשל מבני ומתמשך. "מדובר באזהרה מערכתית מתוך המערכת עצמה, המחייבת שינוי מבני, תקציבי וניהולי מיידי", הוא אמר.
בין היתר, הרשויות המקומיות נדרשות להיכנס לנעליים של השירותים הווטרינריים, אך בלי כוח אדם ותקציבים. בין היתר המצב מצמצם את יכולת המדינה לנהל סיכונים לאומיים בתחומי הכלב, מחלות בעלי חיים, בטיחות המזון והסחר הבינלאומי. בנוסף, הדבר מצמצם את היכולת של המדינה להגיב לאירועי חירום. ד"ר אטינגר הדגיש כי יש לחזק את עצמאותם המקצועית, המנהלית והתקציבית של השירותים הווטרינרים, לקדם מערכות מידע אפידימיולוגיות מתקדמות, ולשקם את יכולת התגובה הלאומית למחלות מתפרצות.
"למדינת ישראל אין תחליף לשירותים וטרינריים ציבוריים חזקים, עצמאיים, מקצועיים ומתוקצבים", כתב ד"ר אטינגר במכתבו לשר דיכטר. "כל ניסיון לצמצם את עצמאותם, לפצל את יכולת האבחון, להחליש את המכון הווטרינרי או להטיל על הרשויות המקומיות משימות לאומיות ללא משאבים מתאימים עלול לפגוע בבריאות הציבור, בבעלי החיים, בחקלאות, בסחר הבינלאומי ובמעמדה המקצועי של ישראל".
ממשרד החקלאות ובטחון המזון נמסר בתגובה: "לנוכח חשיבותם הלאומית של השירותים הווטרינריים והאתגרים המקצועיים העומדים בפניהם, פועל המשרד להבטחת רציפות ניהולית ותפקודית מלאה. בהתאם לכך, בימים הקרובים תקדם נציבות שירות המדינה הליך איתור ומינוי של מנהל קבוע חדש ליחידה.".
במשרד שללו כי ד"ר גושן עבר התעמרות. "השירותים הווטרינריים ממלאים תפקיד מרכזי בשמירה על בריאות בעלי החיים, בריאות הציבור וביטחון המזון, וזאת בתקופה המאופיינת בהתמודדות עם אתגרים משמעותיים ובהם מחלות בעלי חיים, מחלות עופות, כלבים משוטטים, כלבת, פה וטלפיים וסוגיות רווחת בעלי חיים. המשרד ימשיך לפעול להבטחת מענה מקצועי, רציף ואיכותי לציבור בתחומים אלו", נמסר ממשרד החקלאות.
