חלק ניכר מצריכת המים בישראל הוא מהתפלת מי ים - תחום שאנחנו נחשבים חלוצים בו. אך משבת הושבתו רוב מתקני ההתפלה בארץ בשל עכירות המים. כתוצאה מההשבתה הופסקה הזרמת המים לחקלאים בנגב והרשויות המקומיות הונחו שלא להשקות גינות ציבוריות. בינתיים, לא אמורה להיות פגיעה באספקת המים לצרכן הביתי - אם כי נרשמו שיבושים באספקת המים, בין היתר בבאר שבע.
כמה מים צורכים בישראל?
בימים כתיקונם, צריכת המים היומית בקיץ, כולל חקלאות, היא כ-3.9 מיליון מטר קוב. השבתת מתקני ההתפלה גרמה למחסור פוטנציאלי של כ-85 אלף מטר קוב לשעה. קיצוץ המים לחקלאות למעשה הסתכם בכ-300 אלף מטר קוב ליום.
ממלא מקום חברת "מקורות", דני סופר, אמר: "בשל העובדה שחמשת מתקני ההתפלה חדלו לעבוד, הפעלנו את כל מערכת המים הטבעית שלנו, מה שמביא אותנו למצב של כ- 90% מיכולת האספקה בקיץ. בחורף אף אחד לא היה שם לב לבעיה, שכן צריכת המים היא כ-50% מהצריכה בחורף. בקיץ אנחנו לא יודעים להתגבר על הבעיה".
שר האנרגיה והתשתיות - אלי כהן
(צילום : דוברות השר אלי כהן)
מתקני ההתפלה בישראל - וההשבתה
בישראל יש שישה מתקני התפלה גדולים בים התיכון: אשקלון, פלמחים, שורק א', שורק ב', אשדוד וחדרה. המתקן היחיד שלא הושבת הוא בחדרה. בנוסף קיים מתקן התפלה באילת.
אמש הושבו לפעילות למשך כמה שעות מתקני ההתפלה שורק א' ושורק ב', אך הבוקר הודיעה רשות המים כי הם הושבתו שוב. הערב הודיע שר האנרגיה, אלי כהן, כי המתקנים שורק א' ופלמחים יופעלו מחדש.
מה גרם להשבתת מתקני ההתפלה?
העכירות ששטפה את מי הים התיכון והובילה להשבתת מתקני ההתפלה נובעת ככל הנראה מפריחה של מיקרו אצות, שמקורן ככל הנראה מהדלתא של הנילוס. כך עולה מחקירה ראשונית של חוקרי המכון לחקר ימים ואגמים.
העכירות באזור פלמחים
(צילום רחפן: ד"ר רועי חיכל, חיא"ל)
חלק מהבעיה נובע מכך שמדובר באצות זעירות מאוד, שיכולות לעבור את מסנני המים בכניסה למתקני ההתפלה. פריחות אצות הן תופעה טבעית, המושפעת בין היתר ממזג האוויר, מזרמי הים ומכמות החומר האורגני במים. בדרך כלל, פריחת אצות מתפתחת במשך תקופה מסוימת ולאחר מכן קורסת, והחומר האורגני שנוצר מתפרק במים. עם זאת, המומחים לא תמיד יודעים מה גורם לפריחה מסוימת ומדוע האצות מתפתחות דווקא באותו זמן ובאותו מקום.
במכון לחקר הימים והאגמים אמרו אמש כי בתמונות לווין רואים פריחות גדולות של אצות באזור הדלתא של הנילוס. הזרמים במזרח הים התיכון מביאים חומרים מהנילוס, בין היתר גם חול. "זה לא יפתיע שמה שפרח באזור הדלתא של הנילוס יגיע גם לדרום ישראל", הסביר אלון זסק, מנכ"ל חקר ימים ואגמים (חיא"ל). "מתקן ההתפלה הראשון שהושבת היה אשקלון, שהוא המתקן הכי דרומי. זה הדפוס. אבל יש עוד פרמטרים שיכולים לקבוע (א"ק: את מהלך ההתפשטות), כמו עומק המים".
מהי האצה שגרמה להשבתה?
פרופ' תמר גיא-חיים מהמכון הלאומי לאוקיינוגרפיה וחקר ימים ואגמים אמרה: "אנחנו יודעים שמדובר באצות מאוד זעירות, ששייכות לקבוצה שנקראת פיקו-פיטופלנקטון. אנחנו בשלבים ראשוניים של איפיון האצות, בשיתוף פעולה עם פרופ' עידו בר זאב מאוניברסיטת בן גוריון. מדובר באצה מבוססת גודל, ואנחנו סבורים כי מדובר ככל הנראה בציאנובקטריה, חיידקים פוטוסינתטיים קטנים (חלק טבעי מהמערכת האקולוגית והבסיס למארג המזון). אנחנו לא יודעים לומר את המין של האצה, עד שלא נקבל את התוצאות המולקולריות".
האצה שגרמה להשבתה
(צילום: טלי כובס)
מדובר באצה שאינה רעילה, לא למאכל ולא למגע, ולכן גם לא נסגרו חופי הים.
מהי התפלת מים?
ברשות המים הסבירו כי התפלת מים מתבצעת על ידי הפרדה בין המים למלחים המומסים בהם, על מנת לקבל מים הראויים לשתייה או לחקלאות ולכל שימוש אחר במים באיכות מי שתייה. מקור המילה התפלה הוא במילה "תפל", חסר מלחים, ואכן מטרת ההתפלה היא הפחתת כמות המלחים במים.
מתקן ההתפלה באשקלון
(מתוך אתר רשות המים)
עוד הסבירו ברשות המים כי התפלה מתבצעת על ידי טכנולוגיה המרחיקה מלחים משני סוגים של תמיסות: מים מליחים - בהם ריכוז המלחים אינו עולה על 10,000 מ"ג (מיליגרם) מלחים לליטר מים, ומי ים - בהם ריכוז המלחים מגיע ל-40,000 מ"ג מלחים לליטר מים.
איך מתפילים מים?
באתר רשות המים נכתב כי ההתפלה מתבצעת בתהליכי ממברנות ואוסמוזה הפוכה (הטכנולוגיה העכשווית) – הידוע והנפוץ בתהליכי הממברנות הוא האוסמוזה ההפוכה. בתהליך זה מעבירים את המים המלוחים, בלחץ גבוה מאד, דרך ממברנות המאפשרות מעבר מים בלבד ומונעות מעבר מלחים.
הממברנות במתקן התפלה
(צילום: shutterstock)
המים שעוברים דרך הממברנות הם מים מותפלים ואילו המים שנשארים בתמיסה הם רכז המוזרם חזרה לים (כ-50% ממי הים הופכים למים מותפלים והשאר חוזרים לים כרכז). ברשות המים הדגישו כי ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה שחלה בשנים האחרונות הביאה לירידה בעלויות ההתפלה באמצעות שיטת האוסמוזה ההפוכה. עיקר החידושים נוגעים לביצועי הממברנות ולשיטות השבת אנרגיה. השימוש באוסמוזה הפוכה חוסך הרבה יותר אנרגיה מתהליכי האידוי ומסיבה זו השימוש בה הולך ומתרחב.
מה איכות המים המותפלים?
ברשות המים אמרו כי המים המופקים ממתקני התפלת מי הים הינם מים באיכות מעולה. הדרישות האיכותיות בהן נדרשים מתקני ההתפלה לעמוד, מחמירות בהרבה מהדרישות למי שתייה בתקנות הבריאות לעם. מים מותפלים אלו משולבים במי המערכת הארצית ובכך משתפרת איכות המים הכללית המגיעה לצרכנים.
מי הנפגעים העיקריים?
החקלאים בדרום הארץ התבקשו שלא להשקות את השדות שלהם במים מותפלים ולפי כמה חקלאים "אין מים בברז".
רועי יוסף בחממה בבאר מילכה
(צילום: רועי יוסף)
רועי יוסף, תושב באר מילכה, העוסק בחקלאות זה 15 שנה, מגדל עגבניות ועגבניות שרי. יוסף התריע שמשבר המים עלול להוביל לחיסול המשקים החקלאיים באזור פתחת ניצנה. "אתמול התוודענו למשבר במתקני ההתפלה, וקיבלנו הודעה שסוגרים את המים לחקלאות", הוא אמר. "מעולם לא סגרו את המים לחקלאות. אנחנו הספקים העיקריים של מדינת ישראל של עגבניות בחגים. בערבה עוד לא התחילו את העונה ובנגב המערבי מזג האוויר לא מאפשר שיווק. מספיק 24 שעות בלי מים והנזק יכול להיות בלתי הפיך. יותר מזה? מוות של כל היבול".
דורון הבל, תושב באר מילכה, סיפר בפשטות כי "פשוט אין מים בברז". הבל, כמו רוב החקלאים באזור, מגדל כ-65 דונם עגבניות ועגבניות שרי. "קיבלנו אתמול בבוקר הודעה שחברת מקורות בפתחת ניצנה סוגרת את המים. זה אירוע הישרדותי. הנזק מצטבר ומצטבר עד שהשתילים ימותו. 10%, 20%, 30% וזה נגמר. כולנו בשיא העונה. כלומר, סיימנו להשקיע את הכסף באדמה וזה הזמן שבו אנחנו מתחילים להחזיר אותו לכיס ולשווק את התוצרת. משק בינוני משקיע כ-2 מיליון שקלים באדמה ולא יהיה לו איך להחזיר".
האם היו אזהרות שמצב כזה עלול להתרחש?
בנובמבר 2024 פירסם מבקר המדינה דוח על אודות אסדרה של מתקני התפלת מי ים ופיקוח עליהם. בין היתר נמצא כי משנת 2007 עד סוף 2023 התרחשו 14 אירועים של זיהום מי ים שבגינם הופסק הייצור במתקני ההתפלה. הפסקות הייצור היו לפרק זמן של כמה שעות ועד לחמישה ימים. הסיבות להפסקת הייצור במתקנים היו תוצאות בדיקות שבהן נמצאו זיהום מיקרוביאלי, דלק ושמנים ועכירות.
אין מים בברזים בחופי תל אביב
(צילום: יריב כץ)
עוד מצא משרד המבקר כי כ-57% מהאירועים שגרמו להפסקות הייצור בשל איכות מי הגלם, בהתאם להנחיות משרד הבריאות, היו אירועי זיהום מיקרוביאלי. כ-29% מכלל האירועים נבעו מזיהום מדלק ומשמנים, כ-14% היו אירועי עכירות במים בעת סערה ורעידת אדמה.
המבקר המליץ למשרד הבריאות לפעול לביצוע סקרים בנושא רעלני אצות ורעלנים אחרים המופרשים למים על ידי מיני פולשים באופן עיתי, ולהכין תוכנית להתמודדות עם התופעה ולפקח על יישומה.
האם אפשר למנוע השבתות בעתיד?
פרופסור עידו בר זאב, ממכון צוקרברג לחקר המים באוניברסיטת בן גוריון, אמר: "לדעתי, אי אפשר למנוע לחלוטין אירועים כאלה. מה שחייבים לעשות הוא לייצר מראש פתרונות מגירה שיאפשרו להתמודד איתם. זה אירוע קצה, וכיום יש מעט מאוד פתרונות לסינון מוקדם של אצות מהסוג הזה, שיאפשרו להמשיך להפיק מים גם בזמן פריחה.
"אני רוצה לומר שהאירוע הזה הוא רק קדימון לאירועים דומים שעלולים להתרחש בעתיד, ובמיוחד לאירועי נפט. שפך נפט גדול יקרה – השאלה היא רק מתי. במקרה כזה, השבתת מתקני ההתפלה עלולה להיות ממושכת הרבה יותר, עם פוטנציאל להשבתה של חצי שנה. נפט שיגיע למתקני ההתפלה יהיה טרגדיה. וגם לתרחיש הזה אין כיום תוכנית מגירה. תוכנית המגירה הנוכחית היא פשוט לקחת את השלטר של מתקני ההתפלה ולהוריד".
