הממונה על ההיתרים במשרד הגנת הסביבה אמורה להחליט היום (ה') האם להגדיל את כמויות שינוע הנפט של חברת קצא"א במפרץ אילת, כפי שמבקשת החברה. לחצים אדירים מופעלים על אנשי המשרד על מנת לאשר את הבקשה. ל-ynet נודע כי המשרד להגנת הסביבה לא יאשר את הגדלת היקף שינוע הנפט עד להצגת סקר סיכונים.
אחד החששות הגדולים ביותר הוא אירוע דליפה של נפט במפרץ אילת, דבר שיגרום נזק כבד - בין היתר לשונית האלמוגים. הגדלת כמות שינוע הנפט ומספר הספינות שיפרקו אותו במפרץ אילת עלולה להגדיל את הסיכון לדליפת נפט. זאת, לאור העבר הסביבתי של חברת קצא"א, שכבר גרמה למספר אסונות נפט ודלק גדולים, הידועה שבהם אסון הנפט בשמורת עברונה בשנת 2014.
לאחרונה הופעלו לחצים כבדים על אנשי המשרד ועל השרה עידית סילמן לאשר את הגדלת היקף השינוע. אך מסתמן שהמשרד לא יאפשר זאת, עד שקצא"א תציג סקר סיכונים, כפי שכבר התחייבה לעשות.
במקביל, למשרד להגנת הסביבה חסרים כלים על מנת לאכוף ולבקר את החברה. תחנת אילת של המשרד להגנת הסביבה ממוקמת בין נמל קצא"א לשמורת האלמוגים, ומאוישת כיום בארבעה מפקחי זיהום ים בלבד. "אף שהמשרד מקצה משאבים רבים לשימור הציוד ואחזקה שוטפת, יש לציין כי התחנה איננה ערוכה להתמודד עם היקף הפעילות הצפוי, ואין בה את התשתית המתאימה להתמודד עם סדר גודל הפעילות העתידי", אומרים במשרד. "ישנם פערים משמעותיים הן ביחידה הארצית להגנת הסביבה הימית והן בתחנה באילת, הנובעים ממחסור בתקני כוח אדם, ציוד ייעודי וכלי שייט. פערים אלו מחייבים השקעות תקציביות משמעותיות וזמן היערכות מתאים להשלמתם".
עוד אמרו במשרד להגנת הסביבה כי "חשוב להדגיש כי החוסרים הללו הם כרוניים, הם הוצגו בפני הגורמים הרלוונטיים, הכנסת והציבור במשך שנים רבות כפער מהותי בכל הזדמנות, והם משקפים את המצב הקיים ללא קשר לבקשת קצא"א להגדלת היקף השינוע. המשרד להגנת הסביבה מזהיר מזה זמן רב כי היעדר חוק תלמ"ת (תוכנית לאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן), מחסור בתקנים ותקצוב הולם אינם מאפשרים להגן בצורה מספקת על משאבי הטבע הימיים, ומעמידים בסיכון את יכולת התגובה המיידית לאירועים".
במקביל, מדענים המכון הבינאוניברסיטאי למדעי הים באילת מזהירים שהגדלת כמות הנפט עלולה לגרום לנזק בלתי הפיך לשוניות האלמוגים במפרץ. במכתב שנשלח לשרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, ואנשי המשרד נכתב כי "אלמוגי המפרץ רגישים במיוחד לזיהומים ולשינויים סביבתיים הנובעים מפעילות אנושית, ובהם דליפות נפט וזיהומים תעשייתיים. כל הרחבה של פעילות קצא"א במפרץ תגביר את הסיכון להתרחשות אירועי זיהום חמורים, אשר השלכותיהם עלולות להיות בלתי הפיכות".
על המכתב חתמו פרופ' מעוז פיין מהאוניברסיטה העברית, פרופ' אמציה גנין, מייסד תכנית הניטור הלאומית במפרץ אילת, ופרופ' יוסי לוי, חבר האקדמיה הישראלית למדעים מאוניברסיטת תל אביב. "אנו עומדים לצידכם במאבק זה ונכונים לתמוך בכל דרך אפשרית, מתוך מחויבות עמוקה לשמירה על הטבע הימי של מדינת ישראל ולמען הדורות הבאים".
מהחברה להגנת הטבע, נמסר: "אסור שהלחצים הפסולים, שמופעלים על המשרד להגנת הסביבה, יסיטו אותו מתפקידו החשוב, כגוף הממשלתי, השומר על הסביבה ועל בריאות הציבור בישראל. ההחלטה הנכונה והראויה - לשמור על מפרץ אילת, הערבה, הנגב, אשקלון וחופי הים התיכון, תקבל מאיתנו את מלוא התמיכה והגיבוי הציבורי".
מעמותת "צלול" נמסר: "כבר שנים שאנחנו מזהירים מהסיכון האדיר שטומן בחובו מעבר של כמויות עצומות של נפט בלב המערכת הימית השברירית של אילת. כל תקלה, דליפה או תאונה עלולות לגרום לאסון סביבתי בלתי הפיך. ההחלטה בנוגע להגדלת כמויות שינוע הנפט במפרץ, תקבע האם יופקר מפרץ אילת או שטובת הציבור, הסביבה והדורות הבאים ינצחו את האינטרסים הכלכליים קצרי הטווח".
