מדע הוא תחום רציני, וככזה, הוא מתייחס ברצינות גם לצואה. הדינוזאורים שהסתובבו על פני האדמה משלהי תור הטריאס ועד סוף תור הקרטיקון אכלו, עיכלו, נפטרו מהפסולת - ובחלק מהמקרים, התוצאות נותרו מאחוריהם והתאבנו. מה אפשר ללמוד מצואתם של מי ששלטו בכדור הארץ לאורך כ-165 מיליון שנה?
מחקר חדש, שהתבסס על למעלה מ-500 דגימות מאובנים שמקורם במערכות עיכול דינוזאוריות ופורסם בכתב העת Nature, מנסה לשפוך אור חדש על זוחלי הענק. החוקרים ניסו להבין, באמצעות חקר השיירים התזונתיים שהשתמרו בצואה המאובנת, מה תרם להצלחתם של הדינוזאורים להיות כל כך דומיננטיים בכדור הארץ ולשרוד לאורך זמן כה ארוך.
העולם כפארק היורה
ייתכן שהחיים בכדור הארץ בתקופת הדינוזאורים נראו כמו גרסה פרהיסטורית ענקית של “פארק היורה”, רק בלי כלוב אבטחה ועם המון דרמה טבעית. כשהתהלכו ברחבי העולם הם השאירו מאחוריהם עקבות ענק על הקרקע, כאילו תיעדו את נוכחותם בהיסטוריה כמו בשדרת הכוכבים של הוליווד. ב”אוטוסטרדת הדינוזאורים” שבבריטניה – מחצבה בדרום המדינה, שם נמצאו מאות טביעות רגליים של דינוזאורים – מצויות טביעות רגליים ענקיות בגודל בריכת שחייה לילדים, ביניהן של הברכיוזאורוס, שהיה מגדולי הדינוזאורים ואורכו הגיע לשלושים מטרים ויותר.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
"להפוך את הקוטביות", או ליישר את שפת המדע?
בינה מלאכותית משחקת מיינקראפט בהצלחה
הסולידריות הנקבית של הבונובו
לעומת זאת, עקבות קטנות של קומפסוגנתוס – שגודלו המשוער דמה לגודל תרנגול הבית – מעלות על הדעת מישהו שרץ על כפות רגליים זעירות. אפשר לדמיין את האגמים הרדודים, שם עסקו בציד דינוזאורים כמו ספינוזאורוס, שהיה מצויד במעין מפרש על הגב, כמו שילוב בין תנין ומפרשית. במישורים הפתוחים רדפו טורפים כמו ולוסירפטור אחר טרפם במהירות מרשימה. היו מינים עם נוצות צבעוניות, שאולי היו מזכירים לנו ציפורים מודרניות, ואחרים, כמו אנקילוזאורוס, מצוידים בשריונות ובדוקרנים, ששימשו אמצעי הגנה מרכזיים באותה תקופה. הדינוזאורים לא רק מילאו את הטבע – בכל צורה, גודל וצבע, עם התאמות מדהימות לכל פינה של העולם הקדום; הם עיצבו אותו כשהשפיעו על כל שרשרת המזון, וזו, בתורה, על הטבע עצמו.
3 צפייה בגלריה
מבחר מאובנים שנבדקו במחקר. ביניהם: ברומליט גדול עם שאריות סנפיר וקשקשי דג (a); ברומליט המכיל חיפושיות כמעט שלמות (d); קופרוליט המכיל שאריות דגים (g) | מתוך Qvarnström et al., 2024
רבים ניסו להבין איך הצליחו הדינוזאורים לשרוד בכדור הארץ בתפוצה נרחבת ולהיות כה מגוונים. במשך שנים העלו סיבות רבות למגוון ולתפוצה שלהם, ביניהן יכולתם לחיות בבתי גידול רבים, תנאי אקלים תומכי שגשוג או היווצרות שילוב תנאים תומך במיוחד. עם זאת, אף אחת מההשערות לא הצליחה לדייק ולהסביר את התופעה במלואה.
תזונה עשירה ומגוונת – שהשתמרה היטב
“עלייתם לקחה די הרבה זמן, וזה היה מאוד מורכב”, סיפר מרטין קוורנסטרום (Qvarnström), מוביל המחקר, בריאיון לכתב העת Nature. החוקרים, שבחנו את מה שנכנס לדינוזאורים למערכת העיכול, גילו בדגימות שרידי מזון מגוונים כמו עצמות טטרפודים (יצורים בעלי ארבעה גפיים), דגים, צמחים, פרוקי רגליים (כולל חיפושיות), וחומרים אורגניים שמורים היטב, מה שמעיד על תהליכי מינרליזציה מהירים שהושפעו מפעילות חיידקים. תהליכים אלה הביאו להתקשות מהירה של הרקמות ולשימור יוצא דופן של תוכן הקיבה. משמעות הדבר היא שמצאי המאובנים מאפשר לנו, באופן נדיר, ללמוד לעומק על תזונתם ועל הרגלי האכילה של הדינוזאורים, ואף על הסביבה האקולוגית שבה חיו.
הממצאים מאפשרים לשחזר מארג מזון עשיר: התרופודים (Theropods) הגדולים, שנוכחותם מזוהה דרך עקבות ותכולת מעיים, צרכו מגוון רחב של טרף – מדגים וטטרפודים קטנים ועד יצורים גדולים בהרבה, כמו זאורופודומורפים (דמויי זאורופודים, Sauropodomorphs) ודיצינודונטים (Dicynodontia). לצידם התקיימו טורפים נוספים, כמו פולונוזוכוס (Polonosuchus), שתפקד כנראה כטורף-על. הסילזאורוס (Silesaurus), שקרוב לדינוזאורים אמיתיים ובעבר נחשב צמחוני, מתגלה במחקר באור חדש: בברומליטים קטנים שהגיעו ממנו נמצאו שיירי חרקים, המעידים ככל הנראה על תזונה שהתבססה על פרוקי רגליים, כך שהוא מסווג מחדש כעת כמין שגם טרף. גם קרוקודילומורפים (Crocodylomorphs), קרוביהם הרחוקים של התנינים, צרכו דגים וטטרפודים קטנים כבר אז.
בשבח הסתגלנות
התמונה הכוללת מצביעה על כך שהדינוזאורים ששרדו את חילופי התקופות היו דווקא האכלנים הכלליים והסתגלניים שביניהם – כאלה שפחות התמחו במזונות ספציפיים, ויותר ניצלו את מצאי המזון כמיטב יכולתם. הגמישות התזונתית הזו העניקה להם יתרון בסביבה משתנה, בעוד שמינים אחרים, בררנים יותר, התקשו להסתגל ונעלמו בהדרגה.
עם פרסום הממצאים והמסקנות של המחקר, שהתבסס על 30 מיליון שנות שגשוג של דינוזאורים בשונה מבעלי חיים אחרים שהתקיימו באותה תקופה, מעיד קוורנסטרום שהוא מתכנן להתמקד בקופרוליטים גם בהמשך הקריירה שלו. “אני חושב שזה ממש מגניב וחלק שממעיטים בערכו בפליאונטולוגיה”, אמר בריאיון לרשת הרדיו הציבורית של ארצות הברית, NPR.
הצואה המאובנת מעידה שהצלחתם של הדינוזאורים להתפשט נבעה משילוב של שינויים סביבתיים ואקלימיים עולמיים, כמו מעבר מתנאי יובש לתנאים לחים יותר בסוף הטריאס ותחילת היורה, שיצרו יותר מקורות מזון, לצד התאמות תזונתיות שאפשרו להם לנצל מקורות מזון חדשים ומגוונים. התהליכים האלה קיבלו חיזוק מהיכחדותן של קבוצות טטרפודים מתחרות, שאפשרה לדינוזאורים לתפוס גומחות אקולוגיות פנויות ולהתפשט בצורה הדרגתית אך מוצלחת. אז בפעם הבאה שאתם שוקלים מה לאכול, זכרו שאכילת-כול סייעה לדינוזאורים לשלוט בעולם במשך מיליוני שנים.
קסניה ז'ורבל, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
