העולם שבו אנו חיים מוצף בתיאוריות קונספירציה. כל אירוע משמעותי המתרחש בעולם מוביל בעקבותיו גל של תיאוריות קונספירציה שמתיימרות לחשוף את המזימות הסודיות העומדות מאחוריו: ארגוני הביון הישראלים עומדים מאחורי טבח 7 באוקטובר, סוכנות הביון המרכזית (CIA) של ארצות הברית היא זאת שיזמה באמת את פיגועי התאומים ב-11 בספטמבר 2001, וכן הלאה.
הטכנולוגיה העכשווית והאינטרנט ממלאים תפקיד מרכזי בהפצת התיאוריות האלה. כלים טכנולוגיים מתקדמים, לרבות בינה מלאכותית, מאפשרים ליצור בקלות מגוון עצום של מקורות מידע שקריים - ונדמה שתמיד יהיו מי שיקבלו אותם ללא ערעור, בתור אמת לאמיתה. הרשתות החברתיות והתקשורת הדיגיטלית מספקים את הבמה להפצה מיידית של המידע השקרי הזה.
תיאוריות קונספירציה סותרות בדרכים רבות את עקרונות החשיבה המדעית-ביקורתית: הן מבוססות על איסוף מגמתי של ראיות לכאורה לטענותיהן והתעלמות מכל מידע סותר, ועמידות בפני כל ניסיון להפריך אותן. ובכל זאת, היקף העיסוק בהן רק עולה עם השנים. מפתיע לגלות שהתופעה לא הייתה מוכרת כמעט עד שפילוסופים וחוקרים במדעי החברה זיהו אותה באמצע המאה העשרים. כיום המגוון של תיאוריות הקונספירציה עצום, ומגיע עד כדי טענות שממשלות העולם משתמשות בפסי התעבות של מטוסי סילון כדי לפזר באוויר חומרים כימיים לדילול האוכלוסייה או לשליטה בה, שלא לדבר על הקביעה המופרכת שכדור הארץ שטוח ושחייזרים תבוניים פועלים להסתיר מאיתנו את צורתו האמיתית.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לראשונה במאה ה-21: אסטרונאוטים בדרך לירח
בונובו: לא פחות תוקפניים, אבל תוקפניים בצורה שונה
מי גנב את האפיקומן? טריוויה מדעית משפחתית על חיות שגונבות
קונספירציות ותיאוריות קונספירציה
בהגדרה הפשוטה והמקובלת ביותר, קונספירציה היא קנוניה: התארגנות סודית של קבוצת אנשים חזקים שנועדה לפגוע באחרים, לרכוש כוח והשפעה או לתמרן את המציאות בדרך שלילית אחרת. ככל הידוע לנו, קונספירציות ליוו את האנושות משחר הימים, שכן בכל תרבות ובכל קהילה, קטנה וגדולה, יהיו אנשים שיזממו לפגוע באחרים, להשתלט עליהם או להתחזק על חשבונם. החברה המודרנית שופעת קונספירציות אמיתיות: חברות ותאגידים מנסים להשתלט על השוק על מנת להגדיל את רווחיהם באופן בלתי חוקי או בלתי מוסרי, פוליטיקאים רוקמים מזימות שנועדו להשיג כוח והשפעה, וקבוצות אידיאולוגיות שואפות לזרוע הרס וחורבן סתם כך, או מתוך שנאה לקבוצות יריבות.
תיאוריית הקונספירציה תייחס בדרך כלל לקבוצה העומדת כביכול מאחורי הקנוניה יכולות מתוחכמות ועילאיות, ובראשן היכולת להסתיר את מעשיה מכולם, פרט לאותם מעטים שחשפו את האמת נגד כל הסיכויים. האמונה הזאת עומדת בסתירה מוחלטת לניסיון שלנו עם קבוצות וארגונים גדולים במציאות.
אבל תיאוריית קונספירציה, או תורת קונספירציה, אינה הקנוניה עצמה, אלא דרך הסתכלות על המציאות המבוססת על אמונה בקיומן של קונספירציות נסתרות ומורכבות. כשאדם, או קבוצת אנשים, מאמינים בקיומה של מזימה קונספירטיבית, בדרך כלל מורכבת להחריד ולא הגיונית, התפיסה הזאת נחשבת תיאוריית קונספירציה. מעבר לתיאור הטכני הזה, המושג גם מביע מעצם מהותו עמדה שלילית ומזלזלת כלפי האנשים שדוגלים בתיאוריית הקונספירציה.
תיאוריות קונספירציה מבטאות בדרך כלל אי-אמון בממסד והקונצנזוס הקיים ושוללות את התפיסות החברתיות המקובלות. ברוב המקרים הן גם מופרכות ובלתי סבירות. כאלה הן למשל האמונה בקיומם של אנשי לטאה המשתלטים על גופם של אנשים ומתחזים לבני אדם במטרה לקדם מטרות נסתרות, או הסירוב לקבל את העובדה שכדור הארץ עגול והאמונה שהוא בעצם דיסקה שטוחה מוקפת קרח.
תיאוריית הקונספירציה תייחס בדרך כלל לקבוצה העומדת כביכול מאחורי הקנוניה יכולות מתוחכמות ועילאיות, ובראשן היכולת להסתיר את מעשיה מכולם, פרט לאותם מעטים שחשפו את האמת נגד כל הסיכויים. האמונה הזאת עומדת בסתירה מוחלטת לניסיון שלנו עם קבוצות וארגונים גדולים במציאות. רובנו נתקלים לעיתים תכופות דווקא בגופים שפועלים בצורה טיפשית וחסרת היגיון או עקביות. ואם לא די בזה, תיאוריות קונספירציות אינן עומדות בדרך כלל בעקרון ההפרכה המדעי. כלומר לא רק שהדוגלים בתיאוריה כזאת יתכחשו לכל ראיה לכך שהיא אינה נכונה, אלא עצם הניסיון להפריך אותה יתקבל כעוד אישוש לנכונותה. אחרי הכול, איזה אינטרס זדוני יש לך להכחיש את התיאוריה שלנו?
מאחר שבאמת יש קנוניות בעולם, פעמים רבות אכן קיימת סבירות מסוימת, קטנה ככל שתהיה, שתיאוריית הקונספירציה אמיתית, כלומר הקונספירציה אכן קיימת. כך קרה למשל בשנות השבעים בארצות הברית, כשנחשפה פרשת ווטרגייט – מזימה פוליטית של נשיא ארצות הברית ריצ’רד ניקסון ואנשיו נגד המפלגה הדמוקרטית היריבה.
מושג בא לעולם
האזכורים המתועדים המוקדמים ביותר של המושג “תיאוריית קונספירציה” מופיעים במאמרים עיתונאיים מסוף המאה ה-18. בשלב ההוא עדיין לא נלוותה למושג המשמעות השלילית שאנו מכירים כיום. כלומר אנשים השתמשו בו פשוט כדי לתאר את ההנחה שקיימת קנוניה, בלי לשפוט אם היא מופרכת או סבירה ובלי לזלזל במי שמאמינים בה. עם זאת, עד אמצע המאה העשרים כמעט שלא דיברו או כתבו על תיאוריות כאלה בתור “תיאוריית קונספירציה”.
מושג תיאוריית הקונספירציה כפי שאנו מכירים אותו כיום נולד רק באמצע המאה העשרים, בהשפעת פילוסוף המדע קרל פופר – שעומד גם מאחורי עקרון ההפרכה האמפירית. בספרו “החברה החופשית ואויביה” (1945) כתב פופר על “תיאוריית הקונספירציה של החברה”, דהיינו הנטייה של חברות אנושיות לחפש הסברים קונספירטיביים לתופעות המתרחשות בעולם, שמייחסים אותן לארגונים חורשי מזימות ולאנשי זדון. בפועל, הוסיף פופר, רוב ההסברים המציאותיים לתופעות האלה מתמצים בכך שהן נולדו משרשרת של אירועים אקראיים או מפעולות שנעשו ללא כל כוונה רעה.
בשנות השישים התגבשה לבסוף המשמעות הנוכחית של תורות הקונספירציה. האחראי העיקרי לכך היה ההיסטוריון המדיני ריצ’רד הופשטטר, שטען במאמר שפרסם ב-1964 כי הפוליטיקה האמריקאית נוטה לאמץ דפוסי חשיבה פרנואידיים, שמובילים אנשים לאמץ הסברים קונספירטיביים לפעולותיהם של קבוצות אחרות וארגונים פוליטיים. במאמר הוא ניתח באופן ביקורתי את דפוס החשיבה הזה והציג את הדוגלים בו כאנשים חשדניים ואנטי-ממסדיים, שחושדים בלי הרף במזימות זדוניות של גופים חורשי רע המבקשים להשתלט על החברה. להדגמת טענותיו הוא התייחס לדוגמאות מההיסטוריה של תיאוריות קונספירציה נפוצות, כגון אלה שייחסו לארגונים כמו הבונים החופשיים, הכנסייה הקתולית, או הקומוניזם העולמי את המזימה להשתלט על העולם.
תיאוריות קונספירציה יכולות לעסוק כמעט בכל דבר. יש אפילו תיאוריית קונספירציה על מקורן של תיאוריות הקונספירציה. לפי הטענה הזאת, סוכנות הביון האמריקאית המרכזית זממה כבר בשנות השישים להפיץ זלזול ואי-אמון כלפי תיאוריות קונספירציה כדי להסתיר כביכול את העובדה שארגוני הביון עצמם עמדו מאחורי ההתנקשות בנשיא ג’ון קנדי ב-1963 ולגרום לציבור להתייחס בלעג ובביטול כלפי מי שמפיצים את “האמת”. לראיה הציגו תומכי התיאוריה הזאת מסמכים של ה-CIA מהשנים ההן, שבהם דובר על תיאוריות קונספירציה, אך זה הכול. בשום מקום לא נכתב שם דבר על מאמץ להשתמש במושג כדי להכפיש את אלה שטוענים שרוצח קנדי, לי הארווי אוסוולד, פעל בשליחות גורמים חתרניים בממשל האמריקאי עצמו. נראה שארגון הביון השתמש במושג פשוט משום שאכן היו כבר אז תיאוריות קונספירציה על הרצח.
על פי כל הסימנים נראה שתיאוריות הקונספירציה ימשיכו ללוות אותנו עוד שנים רבות, שכן החברה האנושית נהיית יותר ויותר מורכבת. ההתפתחויות הטכנולוגיות, ובראשן צמיחת אמצעי התקשורת הדיגיטליים והרשתות החברתיות, מאפשרות לתיאוריות קונספירציה להתפשט במהירות ובהיקף שעולים על כל מה שראינו בעבר.
אף שחשוב תמיד לשמור על מידה בריאה של ספקנות, ולשקול בצורה הוגנת את האפשרות שמאחורי תיאוריית הקונספירציה עומדת קנוניה אמיתית, חיוני בו בזמן להיות חשדנים וזהירים כלפיהן. זה נכון שבעתיים לתיאוריות שמייחסות לגורמים שעומדים לכאורה מאחורי הקונספירציה יכולות על-אנושיות של ארגון ושל שמירה על חשאיות, וכך גם לאלה שמציגות הסברים מופרכים וחסרי שחר לתופעות בעולם הסובב אותנו. ומי יודע? אולי אני כותב כעת את הכתבה הזאת כחלק מהתארגנות סודית של אנשי מכון דוידסון לשכנע את הקוראים שכדור הארץ עגול ואינו נשלט על ידי אנשי לטאה.
ד"ר תום ביאליק, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
