היסטוריון איטלקי שחוקר את הגישה של גלילאו גליליי לכתבים של תלמי, הופתע לגלות הערות בכתב ידו של גלילאו בספר מהמאה ה-16. לדבריו, ההערות עשויות לשפוך אור על הדרך שהובילה את גלילאו לאמץ את התפיסה שהארץ וכוכבי הלכת האחרים סובבים סביב השמש.
קְלָאוּדִיוֹס פְּתוֹלֶמָאיוֹס, המוכר בעברית כתַּלְמַי, היה מתמטיקאי, גיאוגרף ואסטרונום יווני בן המאה השנייה לספירה. הוא חי ועבד באלכסנדריה, שהיתה אז חלק מהאימפריה הרומית. תלמי האמין שהשמש, הירח, וכוכבי הלכת סובבים סביב כדור הארץ.
כשהחישובים שלו לא הסתדרו עם תצפיותיו האסטרונומיות, פיתח תיאוריה שכל אחד מכוכבי הלכת נע במעגלים קטנים - אפיציקלים - סביב ציר ההקפה שלו את כדור הארץ, כך שהם לא מקיפים את הארץ בעיגול חלק, אלא מסולסל. התיאוריה הזו אולי נשמעת מוזרה כיום, אבל היא הצליחה לחזות בדיוק רב את מיקומם של כוכבי הלכת בכל זמן נתון. בזכות זה התפיסה הגֵיאוֹצֶנְטְרִית של תלמי, “הארץ במרכז” החזיקה מעמד יותר מ-1,400 שנה. תלמי סיכם את עבודתו האסטרונומית בספר בעל 13 כרכים, שמוכר כיום בשם “אַלְמַגֶסְט”, שיבוש ערבי של חלק משמו המקורי “החיבור הגדול”.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
האשה שנגעה בשמיים
מקצועות הבריאות: לעזור לגוף האדם לחזור לעצמו
אופס, טעינו: הפרשנות של עשרות אלפי מחקרי דימות מוטלת בספק
גלילאו גליליי שנולד ב-1564 בפיזה היה מתמטיקאי, פילוסוף ואסטרונום שתרם רבות לפיזיקה עוד לפני שהתחום קיבל שמו. רוב חייו הוא חי בעיר פירנצה, ושם עשה ב-1610 את התצפיות פורצות הדרך בטלסקופ, בהן גילוי הירחים של צדק והמופעים של כוכב הלכת נוגה. הממצאים שלו סייעו להפריך את התפיסה הגֵיאוֹצֶנְטְרִית לפיה כדור הארץ במרכז, ולאשש את המודל ההֶלְיוֹצֶנְטְרִי, שפיתחו קופרניקוס ומדענים נוספים, וקובע כי כוכבי הלכת, והארץ ביניהם, סובבים סביב השמש. ואולם, ההשגות של גלילאו על המודל של תלמי לא התעוררו לאחר שהחל להתבונן בשמיים באמצעות הטלסקופ שבנה, אלא הרבה קודם.
3 צפייה בגלריה
מלבד כתב ידו וסגנונו, מזמור התהילים ששורבט בשולי הספר היה עוד גורם ש"הסגיר" את גלילאו. עותק של "אלמגסט" עם הערותיו של גלילאו גליליי | מקור: הספרייה הלאומית המרכזית של פירנצה
מה גרם לגלילאו הצעיר לחלוק על התפיסות המקובלות של תלמי? רוב ההיסטוריונים מציגים את גלילאו “כמי שמסתכל על התמונה הגדולה, ולא התעניין בפרטי הפרטים הטכניים של האסטרונומיה”, אמר היסטוריון האסטרונומיה ג’יימס אוונס (Evans) מאוניברסיטת פיוג’ט סאונד במדינת וושינגטון בארצות הברית.
ייחוס בטוח לחלוטין
התפיסה הזו לא שכנעה את איוון מלארה (Malara), פוסט-דוקטורנט באוניברסיטת מילאנו, שסבר כי גלילאו לא יכול היה לגבש את עמדותיו ההֶלְיוֹצֶנְטְרִיוֹת בלי התעמקות יסודית באסטרונומיה המתמטית המסורתית. מלארה אסף במשך שנים דוגמאות שבהן גלילאו ציטט פרטים מעבודתו של תלמי, או התייחס אליה כדי לבנות את טיעוניו שלו. בתקווה למצוא קשר הדוק יותר והתייחסויות ישירות, הוא החל לסרוק בשיטתיות מהדורות מוקדמות מהתרגום של “האלמגסט” ללטינית. הוא התחיל בספריה של וינה, ומשם המשיך לפירנצה. באחד הימים המעוננים של ינואר השנה, מצא כי מישהו הוסיף בכתב יד את הנוסח הלטיני של פרק קמ”ה מספר תהילים בשוליים הריקים של אחד העמודים בעותק שבחן.
כתב היד נראה למלארה מוכר, ועד מהרה הוא מצא בספר עוד ועוד הערות שוליים באותו כתב יד, שמתייחסות לנושאים אסטרונומיים, ועד מהרה השתכנע שמדובר בהערותיו של גלילאו עצמו. המומחים המובילים לחקר גלילאו הסכימו איתו, בהם מיקלה קמרוטה (Camerota) מאוניברסיטת קליארי, שכתב “אני רואה בייחוס הערות השוליים לגלילאו דבר בטוח לחלוטין”.
הסכמת המומחים עם הקביעה שזה אכן כתב ידו של גלילאו נסמכת לא רק על כתב היד עצמו, אלא גם על הסגנון, הניסוח ואופן השימוש בקיצורים מסוימים. בנוסף, חלק מהניסוחים בהערות מזכירים מאוד את הניסוחים בעבודות של גלילאו. אפילו הבחירה לכתוב מזמור תהילים בספר מתיישבת לדבריהם עם אמונתו הדתית של גלילאו, ואפילו עם הערה של כותב אלמוני שמצא מלארה בספר אחר, ולפיה גלילאו נושא תפילה כשהוא מתיישב ללמוד את כתביו של תלמי.
ההערות בספר הן ככל הנראה משנת 1590 בערך - כשני עשורים לפני התצפיות המהפכניות של גלילאו. לטענת מלארה הן מצביעות על כך שגלילאו התנתק בסופו של דבר מתפיסתו הגיאוצנטרית של תלמי משום שהשתכנע כי דווקא התפיסה ההליוצנטרית היא זו שעולה בקנה אחד עם ההיגיון המתמטי של תלמי עצמו. במאמר שהוגש לפרסום בכתב העת להיסטוריה של האסטרונומיה, מפרט מלארה את הממצאים, שלדבריו שופכים אור על המעבר של גלילאו לתפיסה שכדור הארץ אינו מרכז העולם.
3 צפייה בגלריה
עדיף מאוחר מאף פעם. האפיפריור יוחנן פאולוס השני מכיר בטעות הכנסייה, כפי שפורסם בעיתון Our Sunday Visitor ב-15 בנומבר 1992 | מקור: ארכיון החדשות הקתולי
גלילאו, כידוע, הפך דובר מוביל של התפיסה הזו אחרי הראיות שסיפקו תצפיותיו האסטרונומיות. הוא הגיע לעימות ישיר עם הכנסייה כשפרסם את התיאוריה בספר, והועמד למשפט. הוא לא נדון למוות, אך בילה את תשע שנותיו האחרונות במאסר בית, עד מותו ב-1642. בסיום המשפט השמיע את אמרתו המפורסמת “ואף על פי כן נוע תנוע” (הארץ). לקח לכנסייה קצת זמן להכיר בטעותה: רק ב-1835, כמעט 200 שנה אחרי מותו, ספרו של גלילאו “הדיאלוג על שתי מערכות עולם” נמחק מרשימת הספרים האסורים של הכנסייה. בסופו של דבר, ב-1992 אחרי 13 שנות דיונים בנושא, הכיר הוותיקן בכך שהארץ אכן סובבת סביב השמש, זיכה את גלילאו מאשמה והתנצל על הרשעתו. אפשר להתנחם בכך שבסוף המדע מנצח, ושהיום כמעט אף אחד לא יודע מי היה אורבנוס השמיני – האפיפיור שהעמיד את גלילאו לדין – אך שמו של גלילאו מוכר לכל אחד.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
