מעבדות ישראליות בחלל
פרויקט בהשתתפות החברה הישראלית ספייס פארמה (SpacePharma) נבחר לאחד משני המיזמים שישתתפו בתוכנית המאיץ בתחום מדעי החיים של סוכנות החלל האירופית ESA. בפרויקט שמובילה חברת ההזנק הצרפתית Medetia יבחנו המדענים את השפעות תנאי המיקרו-כבידה בחלל על ההתפתחות והתפקוד של תאי סחוס. המחקר יתמקד במבנים תאיים שנקראים ריסים ראשוניים, שחיוניים לשמירה על בריאות הסחוס, ויבחן כיצד הם מגיבים ללחצים מכניים בתנאי כבידה שונים. באמצעות תובנות מהניסויים האלו, Medetia ושותפיה מתכוונים לזהות מולקולות קטנות שיכולות להאט או למנוע ניוון סחוס בחולי דלקת מפרקים ניוונית (אוסטאוארתריטיס) בכדור הארץ.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מחלות ללא גבולות: השפעת הגיעה, החצבת עוד כאן
מחקר ישראלי בין עשרת המשפיעים של Nature
תנו לישון בשקט
ספייס פארמה מפתחת ומייצרת מעבדות אוטונומיות זעירות לניסויים בתנאי מיקרו כבידה, שיאפשרו ל- Medetia ולשותפות הנוספות במיזם לבחון כיצד רקמת הסחוס מתפקדת בלי העומס המכני בכדור הארץ. עד כה החברה הישראלית שיגרה 12 מעבדות שלה לניסויים בתחנת החלל, בלוויינים ובחלליות אחרות.
6 צפייה בגלריה
סוללים את הדרך לייצור תרופות בחלל כדי לשפר את חייהם של חולים בכדור הארץ. מעבדה זעירה של ספייס פארמה ששוגרה לתחנת החלל הבינלאומית ב-2022
(צילום: איתי נבו)
“ההשתתפות בתוכנית היוקרתית מספקת הדרכה טכנית, גישה לתשתיות חלל, וסיוע בעיצוב נתיב פיתוח ממומן ובעל פוטנציאל מסחרי לפיתוח טיפולים רפואיים ולגיוס השקעות המשך מעבר למימון ESA”, אמר יוסי ימין, מייסד ספייס פארמה ומנכ”ל מרכז הפיתוח שלה בישראל, לאתר מכון דוידסון. “הזכייה הנוכחית מוכיחה שמערכת המחקר הייחודית שפיתחה ספייס פארמה מובילה בתחומי היכולת שלה, והזכייה הרביעית בשנה האחרונה מראה שהשוק בשל להשתמש בטכנולוגיה שלנו”.
הפרויקט, Pricilia, הוא אחד משני פרויקטים בלבד שנבחרו במחזור השני של תוכנית המאיץ הזו, מתוך 22 מועמדים. המעבדה שספייס פארמה מפתחת לניסויי הסחוסים צפויה לצאת לחלל בשנה הבאה, עדיין לא ברור אם לתחנת החלל הבינלאומית או למשימה אחרת.
במסגרת אחרת, זכתה ספייס פארמה לאחרונה במענק גדול של תוכנית Horizon של האיחוד האירופי לפיתוח מערכת ייצור חלבונים בחלל, בתנאי מיקרו כבידה. בניגוד למעבדות הקטנות שהיא משגרת בדרך כלל, כאן מדובר במערכת ייצור גדולה יחסית, בעלת מסה שבין 20 ל-100 קילוגרמים, המיועדת כנראה לשיגור בלוויין ייעודי של חברת Atmos הגרמנית. ספייס פארמה קיבלה מענק ראשוני של 2.5 מיליון דולר לפיתוח ראשוני, ועוד 7.5 מיליון אירו אם תצליח לגייס סכום דומה בעצמה.
הרעיון הוא לייצר בתנאי מיקרו כבידה נוגדנים חד שבטיים שיוצרים מבנה מרחבי שונה מעט מאשר בכדור הארץ, מה שמגדיל את יעילותם כתרופה. בניגוד למשימות אחרות, שבהן המעבדה של החברה נשלחת לחלל וחוזרת בחלליות, כאן הכוונה היא שהלוויין של אטמוס ינחת בעצמו עם מערכת הניסוי. שתי החברות מתכננות הנחתה ראשונה של מערכת הניסוי באיים האזוריים באוקיינוס האטלנטי, ואם היא תלך כשורה, ינסו לקבל אישור להנחתת מערכת דומה בישראל.
“הזכייה במענק היוקרתי של הוריזון אירופה במסלול EIC- BLENDED תכניס כסף רב לישראל”, הדגיש ימין. “היא גם תעניק לחברה הזדמנות פז לזכות במימון גדול נוסף בסך של עד 30 אחוז לבניית מפעלי עתיד בחלל, בתוכנית שהיקפה אמור להיות 100 עד 150 מיליון יורו, שניתנת רק למוצלחים ביותר באירופה ובישראל”.
מחפשים אמריקה
סוכנות החלל הישראלית חתמה על הסכם לשיתוף פעולה ארוך טווח עם סוכנות החלל של ארצות הברית, NASA, למשך עשור, עד שנת 2035. ההסכם מסדיר גישה הדדית למתקנים, מערכות מידע ומשאבי מחקר, ומאפשר הרחבת שיתופי הפעולה המדעיים ההדוקים בין המדינות בפרויקטים חדשים.
6 צפייה בגלריה
בוחנים אפשרות לשלב את המגזר הפרטי בשיגור אסטרונאוטית ישראלית לחלל. השרה גמליאל עם המשנה לראש NASA, מרדית' מקיי
(צילום: דוברות משרד החדשנות והמדע)
על ההסכם חתמה שרת החדשנות, המדע והטכנולוגיה, גילה גמליאל, בביקורה בארצות הברית, שם נועדה בוושינגטון עם המשנה לראש NASA ליחסים בינלאומיים מרדית’ מקיי (McKay), ועם מנהל המטה של ראש NASA בראיין יוז (Hughes).
השרה הדגישה את חשיבותו של שיגור אסטרונאוטית ישראלית עבור ישראל, וציינה כי המשרד בוחן מתווים יצירתיים למימוש המשימה, בהם שיתופי פעולה עם המגזר הפרטי. “החתימה היא הרבה מעבר לטופס רשמי”, אמרה גמליאל. “היא הצהרת אמון בעוצמה הטכנולוגית של ישראל ובברית האמיצה עם ארצות הברית, שחוצה גבולות ואטמוספירות. נאס”א היא השותפה הגדולה והחשובה ביותר שלנו, ויחד אנו הופכים את החלל למנוע צמיחה ולמקור השראה”.
נחיתה רכה
שלושה אנשי צוות חזרו השבוע לכדור הארץ מתחנת החלל הבינלאומית אחרי משימה של שמונה חודשים בתחנה. הקוסמונאוטים הרוסים סרגיי ריז’יקוב (Ryzhikov) ואלכסיי זובריצקי (Zubritsky) והאסטרונאוט האמריקני ג’וני קים (Kim) נחתו בערבות קזחסטן ביום שלישי בבוקר, פחות משלוש שעות וחצי לאחר שהחללית סויוז MS-27 התנתקה מהתחנה. על פי הנוהל הרגיל הם עברו בדיקות רפואיות שגרתיות באתר הנחיתה ובדיקות נוספות בבית חולים בקזחסטאן, בטרם עלו על טיסות למוסקבה וליוסטון.
6 צפייה בגלריה
החללית סויוז MS-27 צונחת בקזחסטן, מסוק של צוות החילוץ כבר בדרכו לאתר הנחיתה
(צילום: Roscosmos)
עם סיום משימתם הגיעה גם סופו של צוות מספר 73 בתחנת החלל הבינלאומית, המאוישת ברציפות כבר יותר מ-25 שנים. כעת נשארו בתחנה שבעה אנשי צוות: שלושה אמריקנים, שלושה רוסים ויפני אחד.
עדכון חלונות
שניים משלושת אנשי הצוות של תחנת החלל הסינית “טיאנגונג” בילו השבוע כשמונה שעות בפעילות מחוץ לתחנה, כשבמוקד עמדו צילום ותיעוד של הנזק לחלון החללית “שנז’ו 20” שעוגנת בתחנה. החללית היתה אמורה להחזיר ארצה בתחילת נובמבר את אנשי הצוות של משימת שנז’ו 20, בתום משימה של חצי שנה בתחנה. אלא שבבדיקה שגרתית לפני עזיבתם התגלה סדק בחלונה, שנגרם ככל הנראה מפגיעת פסולת חלל, וסוכנות החלל הסינית החליטה לעכב את חזרתם.
בסופו של דבר הם חזרו לכדור הארץ בחללית שהביאה את הצוות המחליף, שנז’ו 21, וכשבועיים לאחר מכן שיגרה הסוכנות הסינית לטיסות חלל מאוישות חללית אחרת לתחנה. החללית הזו נועדה במקור להביא לתחנה את הצוות הבא, אך היא שוגרה ריקה מאדם, כדי לאפשר לצוות התחנה להימלט ממנה במקרה חירום.
6 צפייה בגלריה
המידע על הנזק לחללית שעוגנת בתחנה יוכל לסייע בהחזרתה לכדור הארץ. אחד האסטרונאוטים במהלך "הליכת החלל" מחוץ לתחנת "טיאנגונג" השבוע
(צילום: CCTV)
בהודעת הסוכנות נאמר כי האסטרונאוטים וו פיי (Wu) וז’אנג לו (Zhang) השלימו כמה משימות תחזוקה בפעילות מחוץ לתחנה, וכן בחנו לעומק וצילמו את חלון החללית שנז’ו 20. הסוכנות הסינית מתכוונת להחזיר לכדור הארץ את החללית עם החלון הסדוק, בטיסה לא מאוישת כמובן. ניתוח הצילומים והבדיקות שעשו האסטרונאוטים צפוי לסייע בכך, וכן לאפשר למהנדסי הסוכנות להבין את סיבת הנזק לחללית ואולי להכניס שינויים בתכנון של חלליות עתידיות כדי להפחית את הסיכון לנזקים דומים.
מחפשים אטמוספרה
בשנת 2017 גילו אסטרונומים את מערכת השמש המסקרנת Trappist-1, שכוללת שבעה כוכבי לכת החגים סביב שמש מסוג ננס אדום, כ-40 שנות אור בלבד מאיתנו. המערכת עוררה עניין מיוחד לא רק בשל קרבתה הרבה אלינו – במונחים קוסמיים - אלא גם כי כוכבי הלכת דומים בגודלם לכדור הארץ, ושלושה מהם, שסומנו Trappist-1e, Trappist-1d ו-Trappist-1f, נמצאים ב”טווח הישיב” - כלומר לפי מרחקם מהשמש שלהם הטמפרטורה על פניהם מאפשרת הימצאות של מים נוזלים. חוקרים מרבים לחפש כוכבי לכת שיכולה להתקיים בהם סביבה מימית, כי בסביבה כזו התפתחו החיים בכל המקומות שמצאנו אותם עד עכשיו - כלומר בכדור הארץ שלנו.
6 צפייה בגלריה
הצעד הראשון בדרך לחיפוש סימני חיים הוא איתור כוכב לכת בעל אטמוספרה. הדמיה של מערכת Trappist שבה שבעה כוכבי לכת דמויי ארץ חגים סביב שמש שהיא ננס אדום
(איור: NASA/ESA/CSA/STScI/Joseph Olmsted (STScI))
ואולם, טמפרטורה לבדה אינה מבטיחה הימצאות מים על פני השטח של כוכב לכת. קודם כל צריך שיהיו שם מים, ולא פחות חשוב – צריך שתהיה לו אטמוספרה שתמנע מן המים להתנדף לחלל. בשנים האחרונות נעשו מאמצים לגלות אם יש לכוכבי הלכת האלה אטמוספרה יציבה, בעיקר בעזרת תצפיות ומדידות ספקטרליות של טלסקופ החלל ג’יימס וב. ניתוח הממצאים האחרונים העלה שלכוכב הלכת Trappist-1d ככל הנראה אין אטמוספרה.
לגבי כוכב הלכת הסמוך לו, Trappist-1e, הממצאים הרבה פחות ברורים, וסדרת המאמרים שהתפרסמה בשבועות האחרונים על בסיס תצפיות ומדידות של ג’יימס וב מעלה את האפשרות כי יש לכוכב הלכת אטמוספרה עשירה בגז מתאן (CH4). השאלה הגדולה היא בכמה מתאן מדובר. חלק מהמאמרים מציינים שקשה לקבוע את הכמות, ושיכול להיות גם שהמדידות מושפעות מחומרים בשמש הסמוכה. במקרה כזה, הממצאים לא מצביעים בהכרח על נוכחות אטמוספרה מסביב לכוכב הלכת. אחרים מדווחים על אפשרות של אטמוספרה צפופה, עדי כדי כך שכוכב הלכת הוא מעין מקבילה של טיטאן, ירחו הגדול של כוכב הלכת שבתאי.
תשובה ברורה יותר נוכל לקבל כנראה ממשימות חלל עתידיות, כמו טלסקופ החלל HWO של נאס”א, שמיועד לחיפוש של עולמות ישיבים, או משימת פנדורה, גם היא של סוכנות החלל האמריקנית, לחיפוש אטמוספרות של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות. שתיהן מיועדות לשיגור בשנים הקרובות, ואולי יוכלו להרחיב את טווח החיפוש אחר חיים ביקום – לפחות כפי שאנו מכירים אותם.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
