שונית האלמוגים באילת "כבתה" זמנית בשל שינוי מפלס הים לפני כ-4,500 שנה. כך נחשף במחקר שהתפרסם בצהריים (יום ד') בכתב העת Global Change Biology. את המחקר ערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית ואוניברסיטת בר אילן.
החוקרים מצאו כי הסיבה לכך הייתה ירידת מפלס הים. הם זיהו התאוששות לאחר כ-3,000 שנים ומצאו עדויות לאירוע גלובלי. לדברי החוקרים, הממצאים מדגישים את עמידות השונית, אך גם את הצורך בשימורה לאור שינויי האקלים.
במסגרת המחקר, לקחו החוקרים דגימות ליבות (גלעינים) מהשונית באורך של עד שלושה מטרים, שאיפשרו לעקוב אחר התפתחות האלמוגים לאורך 10,000 השנים האחרונות.
ממצאי המחקר חשפו כי התפתחות שונית האלמוגים הרדודה במפרץ אילת, שנמשכה ברצף מאז ההולוקן המוקדם, נעצרה למשך אלפי שנים. החוקרים משערים כי ייתכן שהסיבות לכך כללו שינויים בזרמי הים, תנודות קיצוניות בטמפרטורה, הצטברות משקעים, תהליכים טקטוניים, או ירידת מפלס הים שהביאה לחשיפת השוניות מעל פני המים.
את קבוצת החוקרים הובילו ד"ר בר פלדמן מקבוצת המחקר של פרופ' אורן לוי מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' עדי טורפשטיין וד״ר יונתן שקד מהאוניברסיטה העברית, יחד עם קבוצת המחקר ממכון ויצמן, אוניברסיטת מערב אוסטרליה והאוניברסיטה הלאומית של סינגפור.
ד"ר פלדמן הסבירה כי "שוניות האלמוגים הן משמעותיות להמשך הקיום של בני האדם. הן מהוות בית גידול לאוכלוסיות נרחבות לבעלי חיים ימיים, החמצן שאנחנו נושמים נוצר בהן. ובנוסף לזה יש להן יופי נדיר ועוצר נשימה כמובן. הרס שוניות האלמוגים מתרחש בכל מקום בעולם, בין אם בגלל ההתחממות הגלובלית או סיבות מקומיות כמו זיהום ודיג".
החוקרת הוסיפה כי "רצינו להבין מתי ואיך השונית באילת החלה לצמוח ולגדול למה שהיא היום, ומה עבר עליה ב-7,000 שנותיה, מתי הייתה בשיאה מבחינת חברת האלמוגים שבנתה אותה, ומתי היא חוותה משברים. דרך למידת העבר של השונית אנחנו יכולים להסיק על העתיד שיבוא ולהחליט החלטות נבונות לגבי שמירת שונית האלמוגים בישראל ובשאר העולם".
פרופ' עדי טורפשטיין ציין כי "תופעה דומה של 'כיבוי' זמני של שוניות אלמוגים זוהתה באותו חלון זמן גם באזורים אחרים בעולם, כגון מקסיקו, ברזיל ואוסטרליה, דבר המחזק את הסברה שמדובר באירוע גלובלי כגון ירידת מפלס הים. לפי ההערכות ירידת המפלס הייתה בגובה של מטרים ספורים, ייתכן כתוצאה מהתקררות זמנית של כדור הארץ".
"השוניות בנויות מאלמוגים שגדלים מהלך אלפי שנים בים, וההיסטוריה של ההרכב שלהן, של מגוון המינים, משקפים את ההיסטוריה של הים והאקלים", הסביר פרופ' טורפשטיין. "לכן, שונית האלמוגים באילת מהווה ארכיב מאוד חשוב לסביבה ולאקלים ב-10,000 השנים האחרונות, שלא נחקרו עד היום. שינויי האקלים במרחב שלנו, של המזרח התיכון, הם קיצוניים מאוד והאזור מאוד רגיש לשינוי האקלים בגלל נוכחותנו על ספר המדבר. כל שינוי ברצועה המדברית מכה בנו ראשונים".
למרות הפגיעה, צמיחת השונית התחדשה כעבור מספר אלפי שנים והחוקרים גילו כי מגוון מיני האלמוגים נותר דומה לפני ואחרי ה"כיבוי", דבר המעיד על כושר ההתאוששות של המערכת האקולוגית הימית. כמו כן, ניתוח שלדי האלמוגים בעידן המודרני חשף ירידה משמעותית בהרכב האיזוטופי של הפחמן, תופעה המכונה "אפקט סוס", אשר משקפת את השפעת הפעילות האנושית על מאזן הפחמן העולמי.
