בכירי שב"ס הגיעו לאחרונה לחמת גדר כדי ללמוד על גידול תנינים בשבי, נושא שמעטים מכירים בארץ, על מנת לשקול הקמת כלא מוקף תנינים. מנכ"ל האתר, יוסי מוסנג'אד, סיפר בריאיון לאולפן ynet כי הפנייה הייתה מסודרת, והתמקדה בלמידה והבנת התחום, ולא במעורבות ישירה באבטחה או ביטחון.
ריאיון אולפן יוסי מוסנג'אד
(צילום: ירון ברנר)


"חמת גדר, אני בטוח שכולם מכירים, היא אתר תיירות הכולל מרחצאות תרמו-מינרליים וחוות תנינים קיימת מעל 40 שנה, עם ידע וניסיון שאין שני לו בארץ", הסביר מוסנג'אד. "קיבלנו פנייה מנציגי שב"ס להגיע וללמוד. הם באו בעיקר כדי לראות, לשמוע וללמוד - להחזיק תנין בשבי זה לא דבר של מה בכך, זה לא פודל".
לדבריו, הנושא מורכב ומחייב ידע מקצועי: "יש הרבה משמעויות לגבי מה התנין אוכל, כמה הוא אוכל ביום, העובדה שתנינים בתקופת החורף פחות פעילים, העובדה שהם צריכים גובה מסוים של מים ורוחב מסוים ועומק, גדרות מסוימות - כל הדברים האלה עלו בשיחה".
מוסנג'אד סיפר כי נציגי שב"ס שאלו בין היתר לגבי כמות המזון הנצרכת על ידי התנינים, שיטת ההאכלה וההבדלים בין סוגי התנינים השונים. "כל תנין, כל סוג של תנין אוכל מזון מסוים בזמנים שונים. עדיין לא פיתחו קערה שבה מניחים את האוכל והתנין מגיע ולוקח סכין ומזלג. גם לאופן ההאכלה יש חשיבות. הם רשמו לעצמם נקודות נוספות לבדיקה, וכרגע הם בעיצומה של עבודת מטה לבחינת ההיתכנות של הנושא".
2 צפייה בגלריה
סיור של קציני שב"ס בחמת גדר
סיור של קציני שב"ס בחמת גדר
סיור של קציני שב"ס בחמת גדר
לגבי עלויות האחזקה של תנינים לשימוש אפשרי במתקן ביטחוני, מוסנג'אד העריך: "60 תנינים - מדובר בכמה אלפי שקלים טובים בשבוע, בנוסף עלויות מטפל, מערך אבטחה, טיפול במים, משאבות וחשמל. עסק לא פשוט להחזיק ששים תנינים בשבי". עם זאת, הוא הדגיש כי האתר לא נתבקש להכין אומדן כולל של המתקן ואינו מעורב בהחלטות הביטחוניות.
באשר לסיכון שבמגע עם תנינים, מוסנג'אד היה ברור: "תנין זאת חיה מסוכנת מאוד. יש הרבה תיעודים בעולם של מפגשים בין אדם לתנין שמסתיימים בצורה פחות סימפטית לאדם. איך תנין יגיב כאשר מישהו ייכנס לטריטוריה שלו - תלוי בהרבה גורמים: מזג אוויר, האם התנין אכל יום לפני, ועוד. אני לא הייתי נכנס למתחם של תנינים גם אחרי שהם אכלו ובשיא עונת החורף".
2 צפייה בגלריה
התנינים עדיין שם
התנינים עדיין שם
תנינים בחמת גדר
(צילום: אסף קמר)
מנכ"ל חמת גדר גם התייחס להיבט של רווחת בעלי החיים: "תנינים הם בעלי חיים סתגלניים, יודעים לחיות במגוון רחב של אזורים ואקלימים שונים. כמעט בכל מקום בישראל תנינים יוכלו לגדול בשבי, בהינתן התנאים הבסיסיים - מים באספקה קבועה, בריכות בהתאם לדרישות ומזון. אבל זאת חיית בר וחיית טרף מסוכנת שצריך לגדל אותה בצורה מסוימת - אי אפשר פשוט לקנות בריכה מפלסטיק ולהניח אותה בצד".
לפי גורמים המעורים בפרטים, השר לבטחון לאומי איתמר בן גביר הורה לסגל הבכיר של שירות בתי הסוהר לבחון את היתכנות המהלך, בהשראת המודל בארה"ב, שבו נעשה שימוש במכשולים טבעיים כחלק ממערך האבטחה של מתקני כליאה. בשלב זה מדובר כאמור בבחינה עקרונית בלבד.