בשיתוף קבוצת חיפה
צפו בביקור ב"חוות אהרונסון"
(צילום: ירון שרון)
כשאהרון אהרונסון הקים את חוות הניסויים בעתלית, הקרויה על שמו, הוא כנראה עוד לא שיער לעצמו אילו אתגרים תפגוש החקלאות יותר ממאה שנה קדימה. כשמעלינו מרחף משבר האקלים והמלחמה שמאיימת על בטחון המזון של כולנו - בקבוצת חיפה, שפועלת כיום ב"חוות אהרונסון" מתמקדים במציאת פתרונות טכנולוגיים מתקדמים שייתנו מענה לאתגרים. אבנר גולן, חקלאי מקיבוץ כנרת, הגיע ללמוד אילו חידושים מפתחים בחווה וכיצד הם יכולים כבר היום לסייע לו במטעים ובשדות.
"אנחנו מדגימים מהי חקלאות מדייקת. שמשתמשת במינימום כדי להשיג את המקסימום", מסביר גדי שיפטן, מנהל שיווק דשן בשחרור מבוקר בקבוצת חיפה. "בתוך זה נמצאת גם חקלאות ברת קיימא - כלומר, איך אנחנו שומרים על הקרקע לדורות הבאים, איך אנחנו לא מדשנים יותר או פחות מדי, צורכים הרבה נוטריאנטים שקיימים בקרקע, ומקיימים את האוכלוסייה המיקרוביאלית למשל".
אחת מהדרכים לשמירה על הקרקע והתמודדות עם אתגרי משבר האקלים היא שימוש בדשן בשחרור מבוקר. "מדובר בדשן שמצופה בשכבה דקה מאוד של פולימר, שמשחרר את חומרי ההזנה במשך חודשים ארוכים בסביבת בית השורשים", מתאר שיפטן. "התהליך של היציאה של הנוטריאנטים הוא בדיפוזיה, ולכן הדבר היחיד שקובע את קצב השחרור זו הטמפרטורה - כשמתחמם, הדשן משתחרר יותר מהר, כשמתקרר - יותר לאט. זה הולם לצרכי הצמח, והופך את זה לדשן יעיל מבחינת הזנה".
צורת השחרור הזו מסייעת גם למניעת זיהום סביבתי. "דשן קונבנציונלי בדרך כלל מיישמים בכמות גבוהה ממה שצריך על הגידול עצמו", מסביר שיפטן את ההבדלים, "העודפים מגיעים לסביבה, למי התהום או לאטמוספירה, ויוצרים זיהומים. הדשן הזה יעיל, כך שכמעט 100 אחוז מחומרי ההזנה שבו מגיעים לצרכי הצמח, לגידול, יבול, וכל מה שאנחנו רוצים להפיק ממנו".
שיפטן מצביע על העצים במטעים, שבשטח הפתוח, בחוות הניסויים של קבוצת חיפה, ומדגים את התרומה לחיסכון במים דרך עצי האבוקדו: "בחורף בישראל הרבה פעמים משקים אבוקדו - כדי לדשן.תראה את העצים כאן בהם נעשה שימוש בדשן בשחרור מבוקר – הם ירוקים, יפים ולא צריך להשקות אותם".
אבנר מתעניין כיצד הפיתוחים החדשניים יכולים לסייע לו לבצע תוכנית דישון לעונה הקרובה וגדי עונה לו: "כשאנחנו מדברים על דשן בשחרור מבוקר, חוץ מטמפרטורה, יש את הנושא של קרקע: האם הקרקע כבדה? האם יורד הרבה גשם? יש לנו מחשבון שנקרא מולטי-מאץ', שקובע את ההמלצה שלנו לגידול מסוים, בתנאים מסוימים, סוג קרקע למ"ק מים - כדי שייתן את התוצאה הכי טובה".
בנוסף, מכיל מחשבון הדישון כלי שמספק הערכה לגבי טביעת הרגל הפחמנית (סך של פליטות גזי החממה הנפלטים) כתוצאה מתוכנית הדישון – וכך בעזרת הטכנולוגיה ניתן גם לשמור על הסביבה.
הצילום בטלפון שמספר על מצב הצמח
פיתוח נוסף בחוות אהרונסון הוא מערכת חישה חקלאית מתקדמת שנקראת: Croptune, המביאה את השדה למעבדה ומייתרת את הצורך בבדיקות עלים מסורתיות. כדי להדגים את ההמצאה שולף שיפטן בשטח הפתוח טלפון ומדגים לאבנר החקלאי כיצד בצילום של עלה יכולה האפליקציה לתת תמונת מצב על מצב הצמח: "אחרי שאני מצלם אני מקבל חיווי לגבי מצב ההזנה של הצמח, של החנקן, אבל גם של האשלגן והזרחן".
גד שחר, יועץ בכיר אגרונומיה לקבוצת חיפה, מסביר על תוכנה נוספת שמסייעת לתוכנית הדישון. "זו תוכנה שעוזרת לדשן בצורה הכי יעילה שאפשר. מזינים פנימה את דרישות הגידול והתוכנה מחשבת את הכמות שהחקלאי צריך כדי לדשן ואת סוגי הדשנים", מסביר שחר.
בקבוצת חיפה ממשיכים לפתח המצאות חדשניות לחקלאות קדימה מול תמונת העתיד המצטיירת. "אנחנו מעריכים שהחקלאות תיכנס יותר למבנים ופחות תתפוס קרקע", אומר גדי שיפטן, "כיום גם רוצים לבנות על הקרקעות וגם כשאתה מגדל בחוץ - אתה יותר חשוף לאקלים ואין שליטה על מה שקורה מבחינת האקלים. במבנים יש יותר שליטה ויותר יכולת, ושם חשובים טיב חומרי הזנה, טיב הדשנים. זה בדיוק המקום שחיפה נמצאת בו".
