פריט שיש נדיר, מלבני ובו שלוש גומות חצי כדוריות, שנחשף סמוך לאגן ההטבלה בקתדרלה הביזנטית בעיר העתיקה סוסיתא, אינו מוכר מממצאים בני התקופה. בשל ייחודו, הוא עשוי לתרום להבנת אופן קיום טקס ההטבלה באזור הכינרת בתקופה הביזנטית. הממצא מתואר במחקר חדש של חוקרי אוניברסיטת חיפה, שפורסם לאחרונה בכתב העת PEQ, היוצא לאור באנגליה.
7 צפייה בגלריה
הפוֹטִיסְטֶרִיוֹן ואגן ההטבלה בפינתו מחופה בלוחות שיש מסוגגנים ורצפת תשליבי שיש
(איור: ד"ר מיכאל איזנברג)
הקתדרלה, הנמצאת בגן הלאומי סוסיתא, היא המרכזית מבין כשבע כנסיות שפעלו בעיר בתקופה הביזנטית, ואחת הבולטות במרחב סביב הכינרת. סוסיתא הייתה העיר הנוצרית היחידה סביב האגם, ושלטה על אזור נרחב שכלל את דרום הגולן ומזרח הכינרת - אזור המזוהה במסורת הנוצרית עם פעילותו של ישו. המחקר נערך על ידי ד"ר מיכאל איזנברג וד"ר ארלטה קובלבסקה מהמכון לארכאולוגיה ע"ש זינמן ובית הספר לארכאולוגיה ולתרבויות ימיות באוניברסיטת חיפה, ובחן את מכלול הממצאים ואת תרומתם להבנת התגבשות טקס ההטבלה באזור.
החפירה הנוכחית התמקדה באולם שנספח לכנסייה מדרום, שבו נחשף בחלקו חדר הכולל אגן הטבלה ולצדו פריטי פולחן רבים. זוהי הכנסייה היחידה הידועה במחקר שבה שני אולמות ייעודיים להטבלה. חלל זה נקרא ביוונית "פוטיסטריון" - כלומר אולם ההארה - כפי שמצוין גם בכתובת שהתגלתה בקתדרלה. "סמוך לאגן ההטבלה התחלנו לחשוף פריטי פולחן יוצאי דופן, ורק לאחר עבודת מחקר מעמיקה הבנו עד כמה הם ייחודיים להבנת הפולחן בערש הנצרות ליד הכינרת", אמר ד"ר מיכאל איזנברג, המנהל זה שנים רבות את החפירות בסוסיתא.
פוטיסטריון נוסף נחשף במקום בעבר, והוא הגדול ביותר מבין הכנסיות הביזנטיות בישראל. האולם הגדול שימש להטבלת מבוגרים, ואילו האולם הקטן יותר, שנחשף כעת, שימש להטבלת תינוקות וילדים. תיארוך הממצא העלה כי האולם הדרומי נבנה בשנת 591 לספירה ונהרס ברעש האדמה של שנת 749 – אירוע שהותיר את פריטי השיש והברונזה קבורים בעיי המפולת עד לחשיפתם.
מכלול כלי הפולחן שנחשפו באולם הדרומי כולל כן ברונזה לנר – הגדול ביותר שנמצא בישראל – וכן תיבת שיש לשמירת שרידים קדושים (רליקווריום), אף היא הגדולה מסוגה שהתגלתה. לצד פריטים אלה נמצא גם פריט השיש הייחודי בעל שלוש הגומות, הצמוד לאגן ההטבלה.
7 צפייה בגלריה
הצעת שחזור של הפוֹטִיסְטֶרִיוֹן (איוניס נקאס ומיכאל איזנברג)
(איור: איוניס נקאס ומיכאל איזנברג)
7 צפייה בגלריה
שני חלקי כן הברונזה לאחר שימורו בידי ד"ר אלכס ירמולין ונינה קוסקנן במעבדת השימור במכון לארכיאולוגיה שבאוניברסיטת חיפה
(איור: ד"ר מיכאל איזנברג)
לאחר בחינה והשוואה ממושכות קבעו החוקרים כי לחפץ אין מקבילה מוכרת במחקר. ההסבר המוצע הוא כי שימש להחזקת שלושה שמנים שונים במהלך טקס משיחה שנערך כחלק מטקס ההטבלה. "טקס ההטבלה היה מן המרכזיים בחיי הקהילה הנוצרית והתגבש בהדרגה בתקופה הביזנטית. באזורים שונים התפתחו נוסחים וטקסים בעלי מאפיינים ייחודיים, שרבים מהם אינם מתועדים במקורות. הממצא הזה מציע הצצה נדירה לאופן שבו עוצב ונערך הטקס בקהילה הנוצרית הביזנטית בסוסיתא", אמר ד"ר איזנברג.
