פרופ' פיטר ג'ונס, פרופ' סטיבן ביילין ופרופ' אנדרו פיינברג קיבלו השבוע בטכניון את פרס הארווי בתחום המדע והטכנולוגיה - על תרומתם לאבחון מחלות ולפיתוח טיפולים המבוססים על הבנת המנגנונים האפיגנטיים.
פרס הארווי הוא הפרס היוקרתי ביותר שמעניק הטכניון, והוא ניתן על הישגים יוצאי דופן במדע, בטכנולוגיה ובבריאות האדם ועל תרומה משמעותית לאנושות. במרוצת השנים הפך הפרס ל"מנבא נובל" משום שיותר מ-30% מהזוכים והזוכות בו זכו לימים בפרס נובל – כפי שקרה גם ב-2023 עם פרופ' קטלין קריקו והאימונולוג פרופ' דרו וייסמן, שקיבלו את פרס הארווי ומייד אחריו את פרס נובל על תרומתם לפיתוח חיסוני הקורונה.
4 צפייה בגלריה
מימין לשמאל: פרופ' אנדרו פיינברג, פרופ' אורי סיון, פרופ' סטיבן ביילין ופרופ' פיטר ג'ונס
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
שלושת החוקרים שקיבלו את הפרס הם מחלוצי המחקר באפיגנטיקה – תחום העוסק בתורשה ובשינויים פיזיולוגיים המתרחשים ללא שינוי ברצף ה-DNA. תהליכים אפיגנטיים מעורבים בהתפתחות עוברית, בהיווצרות גידולים סרטניים ועוד.
עבודתם של שלושת החוקרים שינתה דוׄגמוׄת נושנות באשר להתפתחות סרטן והפריכה את הסברה לפיה התפתחות המחלה מוּנעת על ידי מוטציות גנטיות בלבד. טיפולים רפואיים המבוססים על תגליותיהם של השלושה כבר מצילים חיים כבר כיום ומשפרות את איכות חייהם של מטופלים.
נשיא הטכניון, פרופ' אורי סיון, אמר: "עבודתם החלוצית של שלושת החוקרים חוללה מפנה בחקר האפיגנטיקה וחשפה את השפעתה החיונית על תפקודו התקין של התא ועל התפרצות מחלות והתפתחותן, לרבות סרטן".
פרופ' סטיבן ביילין, פרופ' לחקר הסרטן במרכז הסרטן סידני-קימל בג'והנס הופקינס, נולד בצפון קרוליינה והשלים תואר ראשון ותואר דוקטור ברפואה (MD) באוניברסיטת דיוק. הוא התמחה במחקר ב-NIH ועשה את הפוסט-דוקטורט בג'והנס הופקינס. הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב וזכה בפרסים רבים ובהם Shubitz Cancer Research Prize מאוניברסיטת שיקגו, פרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקאית לחקר הסרטן ומדליית הכבוד של החברה האמריקאית לסרטן.
4 צפייה בגלריה
פרופ' סטיבן ביילין (מימין) מקבל את התעודה מידי נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
פרופ' פיטר ג'ונס ממכון ון אנדל במישיגן נולד בדרום אפריקה, גדל בזימבאבווה, ואת תואר הדוקטור השלים באוניברסיטת לונדון. כיום הוא נשיא ומדען ראשי של מכון ואן אנדל במישיגן, שם הוא עוסק בקשר בין מתילציה של דנ"א, ביטוי גנטי והתחלקות תאים. הוא זכה בין השאר במדליית הכבוד של האגודה האמריקנית לסרטן ובפרס קירק לאנדון למחקר בסיסי בתחום הסרטן מטעם האגודה האמריקנית לחקר הסרטן. הוא היה נשיא האגודה האמריקנית לחקר הסרטן.
פרופ' ג'ונס סיפר כי התאהב בכימיה בגיל 13. "קניתי ספרים וחומרים והאחים שלי כמעט נהרגו בניסויים שלי", הוא סיפר. יחד עם אשתו ורוניקה היגר לארצות הברית, ושם, לפני 50 שנה, התרחש האירוע ששינה את חייו המדעיים. "ערכתי ניסוי בהשפעה של תרופה אנטי-סרטנית על גידולים בצלחת פטרי. כשחזרתי למעבדה אחרי סוף שבוע ראיתי במיקרוסקופ תאים שלא אמורים להיות שם – מעין סיבים ארוכים הדומים לסיבי שריר ורוטטים כמו תאי שריר. מתברר שהתרופה הפכה תאים שאינם תאי שריר לתאי שריר. הרגשתי כמו אלכסנדר פלמינג, ששב למעבדה מחופשה וגילה שפטרייה זיהמה את התרביות שלו – וכך הומצא הפניצילין. כך הגענו לרעיון חדשני: החלפה של זהות התא באמצעות תרופות שמשפיעות על ביטוי גנים".
4 צפייה בגלריה
פרופ' פיטר ג'ונס (מימין) מקבל את התעודה מידי נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
פרופ' אנדרו פיינברג מבית הספר לרפואה בג'והנס הופקינס נולד בפנסילבניה, השלים תואר דוקטור ברפואה (MD) בתוכנית המואצת ברפואה באוניברסיטת ג'והנס הופקינס וכן תואר מוסמך בבריאות הציבור (MPH). הוא המשיך לפוסט-דוקטורט בביולוגיה התפתחותית באוניברסיטת קליפורניה סן דייגו, התמחה ברפואה באוניברסיטת פנסילבניה ולבסוף עסק במחקר בגנטיקה והכשרה קלינית בג'והנס הופקינס. הוא זכה בפרסים ובתארים רבים ובהם תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת אמסטרדם, מאוניברסיטת אופסלה וממכון קרולינסקה ופרס מנהל NIH למדענים חלוצים.
פרופ' פיינברג סיפר על ילדותו בארה"ב ועל ההזדמנות שנקרתה לו ללמוד קיץ אחד באוניברסיטת קורנל כבר בגיל 15, שם הכיר את פרופ' אלישע נתניהו ז"ל מהטכניון – "כך שלמעשה, הקורס הראשון שלי באקדמיה היה קורס טכניוני." הוא עבר ממתמטיקה למדעי המחשב, וכשהחליט שראוי לפתח "מחשב שחושב כמונו" המשיך ללימודי רפואה בג'ונס הופקינס וכך היה לאחד החוקרים המובילים בתחום האפיגנטיקה.
4 צפייה בגלריה
פרופ' אנדרו פיינברג (מימין) מקבל את התעודה מידי נשיא הטכניון פרופ' אורי סיון
(צילום: רמי שלוש, דוברות הטכניון)
