בשנה האחרונה, במרחק של שלוש וחצי שעות טיסה מפה - אלפי נשים, גברים וילדים נהרגו, ומעל ל-8 מיליון פליטים נעקרו מבתיהם. מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהחלה בפברואר אשתקד – היא זוועה שממשיכה להתרחש גם בימים אלה, והשלכותיה הן נרחבות וקשות מאוד. אחת מאותן השלכות שולחת אדוות בכל רחבי אירופה כבר חודשים רבים: פלישתה של רוסיה לאוקראינה גרמה לאחד ממשברי האנרגיה המשמעותיים ביותר שידעה היבשת בעשורים האחרונים. בעקבות הסנקציות הכבדות שמדינות אירופה והמערב הטילו על רוסיה, מחירי הגז הטבעי הוכפלו ואף שולשו, וההשפעות בלטו בשטח מייד: במשקי הבית האירופים רמת החיים נפגעה באופן דרמטי, ותושבים רבים שנהגו לחמם את בתיהם בעזרת אותו גז רוסי - מצאו את עצמם מעבירים את חודשי החורף בתנאי קור קיצוני. במילים אחרות: התלות בגז הרוסי הפכה לבעיה קשה ביותר.
עם זאת, אולי תופתעו לגלות שהמשבר הוליד גם מהלכים מקבילים: דו"ח חדש של סוכנות האנרגיה הבינלאומית (IEA) מעריך שבשל המלחמה בין רוסיה לאוקראינה התרחשה עלייה של 34 אחוז בהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת באירופה ב-2022. אם כך, המדיניות הרוסית, שגרמה לעליית מחירי האנרגיה – גם הניעה תהליך באירופה, שכלל הבנה שייבוא דלקי מאובנים ממדינות עוינות לא מקנה חוסן אנרגטי. האם ייתכן שרק אסונות מעירים אותנו לביצוע מהלכים ירוקים בקנה מידה מעין זה?
תלות קטלנית
משבר הגז של אירופה כיכב בעיתונים בשנה האחרונה. למי מאיתנו שצריכים סדר בדברים, הנה כמה עובדות בנושא: במחצית הראשונה של 2021 רוסיה הייתה יצואנית הגז הטבעי הגדולה ביותר לאירופה; כ-53 אחוז מהגז שיובא ליבשת הגיע מרוסיה. עד כמה המלחמה שינתה את חוקי המשחק? באותה התקופה, טרום המלחמה, האיחוד האירופי ובריטניה ייבאו בממוצע מעל 3 מיליארד מטר מעוקב של גז טבעי מרוסיה בשבוע. ברבעון האחרון של 2022, לעומת זאת, חלקה של רוסיה בייצוא הגז לאיחוד האירופי ולבריטניה ירד לממוצע של 0.5 מיליארד מטר מעוקב בלבד בשבוע - כלומר, נרשמה ירידה של לא פחות מ-83 אחוז.
פיצוצים בצינור הגז מרוסיה לאירופה
(צילום: רויטרס)
כאמור, המלחמה שינתה את משחק האנרגיה העולמי, וגרמה למדינות שנפגעו מהמשבר לחפש חלופות. "האירוע הקשה הזה יצר הזדמנויות״, אומר פרופ' יוסי רוזנוקס מבית הספר להנדסת חשמל באוניברסיטת תל-אביב. לדבריו, מהלך מעין זה הוא דווקא מוכר. ״לעיתים קרובות, משברים גורמים לשינוי התנהגות. דוגמה טובה לתהליך כזה היא מגפת הקורונה, שהאיצה את המעבר ללימוד מקוון ולעבודה מרחוק".
לדברי רוזנוקס, מגמת העלייה המתוארת נגרמה בשל חוסר הברירה שיצרה המלחמה: באירופה חששו מחוסר באנרגיה זמינה וממחירים גבוהים עבורה, והשינוי הזה הוביל מהלך שבו הן פנו ביתר שאת למקורות אנרגיה מתחדשים, כמו שמש ורוח, וגם לאגירת אנרגיה – במטרה להפחית את התלות בדלקי המאובנים המיובאים.
הדו״ח החדש מעריך את השימוש באנרגיות מתחדשות מ-2021 ועד 2027, והוא כולל התייחסות נרחבת לסוגים שונים של אנרגיות אלה, כמו אנרגיה סולארית, אנרגיית רוח, אנרגיית מים, וגם לטכנולוגיות מגוונות כמו פאנלים סולאריים, משאבת חום ועוד. כאמור, הדו"ח מעריך שב-2022 הייתה באירופה עלייה של 34 אחוז בהקמת מתקני אנרגיה מתחדשת; זאת בעקבות משבר האנרגיה שנגרם מהמלחמה בין רוסיה לאוקראינה.
הדו"ח מעריך שגם במקומות אחרים בעולם, כמו סין, ארצות הברית והודו, הייתה עלייה מובהקת בהתקנת מערכות לייצור אנרגיה מתחדשת: מדובר על עלייה שגבוהה ב-28 אחוז מהתחזית המקורית לשנת 2022. עד כמה ההאצה הזאת היא משמעותית? לפי ההערכות המוצגות במסמך, עד 2025 השימוש העולמי באנרגיות מתחדשות לייצור חשמל, יעקוף את השימוש בפחם - מקור האנרגיה המזהם ביותר.
תנו לשמש להאיר
העניין והשימוש הגובר של אירופה באנרגיות מתחדשות הוא בשורה משמחת מאוד. עם זאת, מבט בנתונים יעיד שגם התהליך החיובי הזה עדיין לא מספיק כדי לעצור את עליית הטמפרטורות העולמית, או להגיע לניטרליות פחמנית (איזון בין פליטת הפחמן הדו-חמצני לבין ספיחתו באמצעים שונים) עד 2050: ב-2021, בראש רשימת מקורות החשמל בעולם עדיין ניצבים בגאון הפחם, עם כ-36 אחוזי צריכה, והגז הטבעי, עם כ-23 אחוזי צריכה.
אם תהיתם מה מצבנו פה בישראל, אז בהקשר הזה הנתונים מספרים את הסיפור בעצמם: ב-2022 רק 8.1 אחוזים מהחשמל שיוצר בארץ הגיע מאנרגיות מתחדשות; זאת לעומת 68 אחוז בקנדה ו-78 אחוז בברזיל. לנתון הזה נוסיף את העובדה שישראל הבטיחה הבטחות, ולא קיימה: אפילו היעד שמדינתנו קבעה לעצמה בהסכם פריז – ייצור 10 אחוזים מכלל החשמל ממקורות מתחדשים עד 2020 – לא הושג.
עם זאת, יכול להיות שהמצב עתיד להשתנות לחיוב, ולא בעתיד הרחוק. ״החדשות הטובות הן שבשנים האחרונות יש האצה משמעותית ועלייה בשימוש באנרגיות מתחדשות בישראל, שנראה את פירותיה בעתיד", אומר רוזנוקס. "זה קורה בעיקר הודות לירידת המחירים: כבר ב-2015 ישראל יצרה שוויון מחירים בהקמת התשתיות בין אנרגיה סולארית קרקעית לבין אנרגיה קונבנציונלית".
אז למה לא כל ישראל מוארת באנרגיה סולארית? איפה הדברים תקועים, אתם שואלים? התשובה של רוזנוקס כנראה לא תפתיע רבים מאיתנו. "הבעיה העיקרית בישראל היא התהליך הבירוקרטי, שדורש רישוי בקנה מידה רחב״, הוא מסביר.
לדברי ד״ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface, לקשיים הבירוקרטיים מתווספות בעיות מהותיות לא פחות. "בישראל מתקיימת מדיניות שיש בה סתירה: ההסתמכות שלנו על גז טבעי לא מאפשרת הפניית משאבים ותשומת לב רגולטורית מספקת לאנרגיות מתחדשות ולאגירתן בהיקף הנדרש", הוא אומר. בנוסף, לדבריו קיימת אצלנו גם בעיה שורשית: חוסר הבנה או רצון להכיר בהשלכותיהם של משבר האקלים והיעדר החוסן האנרגטי בישראל. "אם הייתה הכרה בבעיות קריטיות אלו – היינו הופכים את משק החשמל הישראלי על פיו תוך שנים ספורות", הוא מעיד. אז אולי הגיע הזמן, ולפני שיהיה מאוחר, שנתקן את העוול, ונקדם שימוש באנרגיה שטובה לכולם?
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
