היזמים הישראלים דמיטרי גולדנברג ויואב לנדסמן גייסו 1.8 מיליון אירו לחברה שמפתחת פתרונות לאינטגרציה מהירה של חומרה במערכות חלל. החברה, Spacebackend, קמה בעקבות זכייתם במענק פיתוח של 200 אלף אירו במסגרת תוכנית ESRIC של סוכנות החלל וממשלת לוקסמבורג לתמיכה בחברות הזנק העוסקות בתחום החלל. במסגרת תנאי המענק הם הקימו את החברה בלוקסמבורג. היא פועלת גם בספרד, שם גייסה את רוב המימון מקרנות Bynd, Athos ו-Draper B1.
“המערכת שלנו מאפשרת לייצר במהירות וביעילות ממשק בין רכיבים של מערכות חלל”, הסביר לנדסמן לאתר מכון דוידסון. “כשאתה קונה למשל מצלמת רשת, מחבר אותה למחשב ומצפה שהיא תעבוד מיד, זה מתאפשר בזכות דרייברים שמאפשרים למערכות לתקשר ביניהן. כשקונים רכיב חדש למערכת חלל צריך לבנות ממשק בינו לבין המערכת ולבחון את תפקודו, וזה דורש הרבה עבודה ידנית, כוח אדם וזמן יקר. המערכת שלנו יודעת לייצר את הדרייברים האלה כמעט מייד”.
3 צפייה בגלריה
לקצר תהליכים של שבועות ליום עבודה אחד. גולדנברג (מימין) ולנדסמן
(צילום: Spacebackend)
גולדנברג הוא יזם בעל ותק רב בתחומי הטכנולוגיה, ואילו לנדסמן בא מתחום החלל. בין השאר היה מהנדס המערכת של החללית הישראלית “בראשית”, שהתרסקה ב-2019 במהלך ניסיון נחיתה על הירח. המערכת שהם פיתחו קוראת את מפרטי החומרה והתוכנה של הרכיבים, ומייצרת בעזרת בינה מלאכותית ייצוג גרפי שמאפשר לבחון שינויים ולתקן שגיאות. על הבסיס הזה אנשי החברה כותבים את קוד התוכנה לשילוב הרכיבים, הפעם בלי עזרת בינה מלאכותית.
“הקוד שלנו מאפשר לבצע את הקומפילציה בהתאם למערכת, לא משנה באיזה רכיב מדובר. באותו אופן אנחנו מייצרים גם את סביבת הבדיקה, ויוצרים מערכת הדמיה”, אמר לנדסמן. “זה מאפשר ליצור ביום אחד את הקוד לתוכנה המוטסת, במקום להשקיע שבועות של עבודה”.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
מי צריך שיני בינה?
מדע בשירים עבריים – חידון מיוחד ליום העצמאות
לקטוף את הפירות של החדשנות הישראלית
בעקבות גיוס הכסף החלה החברה לגייס כוח אדם, וכעת היא מעסיקה שישה עובדים. “המערכת נבדקת כרגע בכמה פיילוטים, ואנו מחפשים לקוחות ראשונים לקראת השקתה הרשמית בעוד כמה חודשים”, סיכם לנדסמן.
רומן עם טלסקופ
סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס”א, הודיעה כי השלימה את הרכבתו של טלסקופ החלל החדש, ננסי גרייס רומן, וכעת הוא מועבר לבדיקות סופיות לקראת שיגורו הצפוי בספטמבר הקרוב. הטלסקופ נבנה במרכז גודארד של נאס”א, ליד וושינגטון הבירה, הוא מיועד לשיגור בטיל פלקון הבי של ספייס אקס שימריא ממרכז החלל קייפ קנוורל שבפלורידה.
לטלסקופ רומן יש מראה ראשית בקוטר של 2.4 מטרים, בדיוק כמו של טלסקופ החלל האבל, וקטנה הרבה יותר מהמראה של טלסקופ החלל ג’יימס וב. הוא ישוגר לנקודת L2, שם מתאזנות הכבידה של השמש וכדור הארץ, במרחק של כ-1.5 מיליון קילומטרים מאיתנו, ויהיה שכן של טלסקופ ג’יימס ווב שפועל שם כבר כמה שנים. רומן יצפה בחלל באורכי הגל הנראים ובתת-אדום בטווח הקרוב, ויתרונו הגדול הוא שדה הראייה הרחב מאוד שלו, שגדול פי חמישים מזה של הטלסקופ ג’יימס ווב, ומהירות צילום ועיבוד תמונה גדולה שגבוהה פי אלף מזאת של האבל.
3 צפייה בגלריה
הקדים את התוכניות. טלסקופ החלל ננסי גרייס רומן, עם הלוחות הסולריים פרוסים, מוצג לתקשורת בחדר הנקי של מרכז גודארד השבוע
(צילום: NASA/Jolearra Tshiteya)
"את מה שהאבל יצטרך אלפיים שנה לעבד, רומן יכול לעשות בשנה אחת. התמונות שהוא יצלם גדולות עד כדי כך, שאין מסך גדול מספיק להציג אותן במלואן", אמר ראש נאס”א, ג’ארד אייזקמן (Isaacman) באירוע ההכרזה על השלמת הטלסקופ.
היכולות האלה יאפשרו לטלסקופ רומן לסרוק אזורים גדולים של השמיים. בין השאר החוקרים מקווים כי מיפוי כזה של היקום יאפשר לנו להבין טוב יותר את טיבה של האנרגיה האפלה, שמכתיבה את קצב ההתפשטות של היקום, ואולי גם של החומר האפל, שמשפיע על מהירות הסיבוב העצמי של גלקסיות. הטלסקופ גם מצויד במעין מכסה למצלמה שמאפשר לו להסתיר את האור המגיע מכוכבים מסוימים, ומגדיל את הסיכוי לגלות כוכבי לכת סביבם, גם אם הם חגים קרוב מאוד לשמש שלהם. בנוסף הטלסקופ צפוי לספק מידע חדש על מיליארדי כוכבים ומיליוני גלקסיות, לתעד תופעות שקשה לחזות מראש, כמו סופרנובות, ובעיקר - לסייע לגלות דברים שהמדענים לא מצפים להם.
עלותו של טלסקופ החלל החדש נאמדת ב-4.3 מיליארד דולר. תג המחיר הזה כולל את התכנון, הפיתוח והבנייה, השיגור וחמש שנות תפעול בחלל, ולדברי אייזקמן הוא נמוך מהמחיר שתוכנן בתחילה. יתרה מזאת, אם השיגור אכן ייצא לפועל בספטמבר, זה יהיה אירוע נדיר של הקדמת לוח הזמנים – על פי התוכנית שאושרה בקונגרס, מועד השיגור המתוכנן הוא מאי 2027. “הפיתוח המואץ של רומן הוא סיפור הצלחה של מה שאנו יכולים להגשים כשהשקעה ציבורית, מומחיות מוסדית ויוזמה פרטית משתפות פעולה במשימות כמעט בלתי אפשריות שיכולות לשנות את העולם”, אמר אייזקמן.
הטלסקופ נושא את שמה של האסטרונומית האמריקנית ננסי גרייס רומן (Roman). היא היתה המנהלת הראשונה של תחום האסטרונומיה בנאס”א, והאישה הראשונה שנשאה משרה ניהולית בכירה בסוכנות. רומן הייתה מהדמויות המובילות בתכנונו ובפיתוחו של טלסקופ החלל האבל. אף שכבר הייתה אז בגמלאות, היא עסקה אחרי שיגורו לחלל בניתוח נתונים מהטלסקופ. היא הלכה לעולמה בשנת 2018 בגיל 93.
שיגור חוזר והתרסקות
מינהל התעופה האזרחית של ארצות הברית, FAA, הודיע כי טילי ניו גלן של חברת בלו אוריג’ין, יקורקעו עד להשלמת חקירת התקלה שהובילה לאובדן לוויין של חברת התקשורת AST ספייס מובייל בתחילת השבוע. החברה, שיש לה מעבדות מחקר בישראל, מקימה מערך לוויינים שאמורים לספק תקשורת ישירה לטלפונים ניידים בלי צורך באנטנה או בציוד נוסף.
שיגור משגר ניו גלן לחלל
(צילום: בלו אורייג'ן / רויטרס)
הלוויין בלובירד 7 שוגר ביום ראשון מקייפ קנוורל, בטיל הדו-שלבי הכבד של בלו אוריג’ין. הטיל ניו גלן עשה את שיגור הבכורה שלו לפני כחצי שנה בלבד, והשיגור השבוע היה הפעם הראשונה שנעשה שימוש חוזר בשלב הראשון שלו, אם כי עם מנועים חדשים. דווקא השלב הראשון הממוחזר פעל היטב, נפרד כמתוכנן מהשלב השני וחזר לנחיתה מוצלחת על אסדה באוקיינוס.
השלב השני של הטיל הכניס את הלוויין למסלול שגוי, עקב תקלה שפרטיה טרם פורסמו. בהודעת AST נאמר כי הלוויין פועל ומשדר, ונפרד בהצלחה מהטיל, אבל מסלולו נמוך מדי. בחברה הוסיפו וציינו כי הפער מהמסלול המתוכנן גדול מדי לתיקון בעזרת מערכת ההנעה של הלוויין, ועל כן הוא כוון להישרף באטמוספרה. לדבריהם, הביטוח אמור לכסות את עלות הלוויין האבוד.
3 צפייה בגלריה
מקורקע עד לסיום החקירה בעניינו. טיל ניו גלן משגר את הלוויין בלובירד 7 השבוע
(צילום: Blue Origin)
עד כה שוגרו שישה לוויינים של הרשת, ושלושה נוספים מיועדים לשיגור בקרוב, הפעם בטיל של החברה המתחרה, ספייס אקס, שכמובן נקבע הרבה לפני התקלה השבוע. כשלושים לוויינים נוספים של החברה נמצאים בשלבי ייצור ובדיקה.
בהודעת ה-FAA נאמר כי המינהל יפקח על החקירה שתנהל חברת בלו אוריג’ין, יהיה מעורב בכל שלביה ויאשר את הדו”ח הסופי של החקירה, כולל צעדי תיקון. בשנה הנוכחית מתוכננים עוד ארבעה שיגורים של טילי ניו גלן, אחד מהם להצבת לוויינים נוספים של AST.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
