מענקי "הוכחת היתכנות" של הנציבות האירופית למחקר יוענקו ל-12 חוקרים ישראלים. מדובר במענק, בגובה של 150 אלף אירו, שנועד לסייע להוכיח היתכנות ולקדם את תרגומם של מחקרים אקדמיים ליישום ולמסחור, לרבות הקמת חברות הזנק. הם ניתנים רק לחוקרים שכבר זכו במענקי ERC של האיחוד האירופי בעבר. בסך הכול המענק ניתן היום (ה') ל-134 חוקרים מרחבי אירופה.
מכון ויצמן למדע
מעבדתו של פרופ׳ איגור אוליצקי במחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית במכון ויצמן למדע חוקרת את תפקידן של מולקולות אר-אן-אי ארוכות בתאי אדם.
לאחרונה מצאו החוקרים דרך לחבר מולקולות אר-אן-אי מגנים סמוכים למולקולה אחת ארוכה. כעת, במסגרת המחקר שזכה במענק ERC, יבדקו החוקרים את היכולת של השיטה הזאת להגביר ביטוי של חלבונים שביטוי מוגבל שלהם גורם למחלות נוירונליות נדירות.
המחקר המוצע של פרופ' אליה זלדוב מהמחלקה לפיזיקה של חומר מעובה, שזכה במענק ERC, שואף לשפר התקנים של מחשוב קוונטי באמצעות דימות מפורט של אובדן האנרגיה המזערי והפגמים שמגבילים את ביצועי המעגלים הקוונטיים בטמפרטורות נמוכות הקרובות לאפס המוחלט.
באמצעות טכנולוגיית חיישנים חדשנית, יכולים במעבדתו של פרופ' אליה זלדוב במחלקה לפיזיקה של חומר מעובה במכון ויצמן למדע, למדוד בדיוק רב חום וזרמים חשמליים בקנה מידה ננומטרי, דבר החיוני לשיפור ביצועי המעגלים הקוונטיים. הפרויקט מתמקד בהתאמת הכלי פורץ הדרך הזה ליישומים תעשייתיים, ובכך סולל את הדרך למחשוב קוונטי עמיד יותר.
פרופ' שלו איצקוביץ - המחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא. מחלת כבד שומני משפיעה על יותר משליש מהמבוגרים בעולם ועלולה להוביל לסיבוכים קשים. סיכוני המחלה מושפעים מסוגי תאי הכבד הנגועים, אך אפיון סוגי התאים דורש כיום שיטות פולשניות כגון ביופסיות.
במסגרת הפרויקט שזכה במענק ERC יזהו במעבדתו של פרופ' שלו איצקוביץ במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא במכון ויצמן למדע מולקולות אר-אן-אי של תאי כבד בדם, אשר יכולות לרמז על סוגי תאי הכבד המושפעים ולרמז על סיכון מוגבר לסיבוכים של כבד שומני. מחקר זה עשוי להוביל לכך שבבדיקת דם פשוטה נוכל לזהות חולים בסיכון יתר ולהימנע מחלק מהפרוצדורות הפולשניות המיושמות כיום.
אוניברסיטת בר-אילן
ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים והמכון לננו-טכנולוגיה וחומרים מתקדמים באוניברסיטת בר-אילן זכתה במענק לקידום מחקר לשיקום פוריות אצל מבוגרים שחלו בסרטן בילדותם. ד"ר גונן פיתחה במעבדתה מערכת המדמה את מבנה האשך ויחד עם צוות החוקרות שלה יצרה אורגנואידים של אשכים. התוצאות מבטיחות שבעתיד ניתן יהיה לשקם פוריות תוך התבססות על דגימות ביופסיה של האשך שנלקחו לפני הטיפולים הכימותרפיים.
באוניברסיטת בר-אילן הסבירו כי טיפולים כימותרפיים לסרטן ולמחלות המטולוגיות עלולים לגרום לאי-פוריות בגברים. בעוד שגברים בוגרים יכולים להקפיא זרע לפני טיפולי הכימותרפיה, ילדים שטרם הגיעו לגיל ההתבגרות אינם יכולים לעשות זאת.
מפני ששיעור ההישרדות מסרטן בקרב ילדים גבוה, רבים מהילדים הללו יגיעו לגיל הבגרות, אך יישארו עקרים. כיום, אין פתרונות קליניים לשיקום פוריות אצל ילדים אלו, אך רבים מהם מופנים לביופסיות של רקמת האשך לצורך שימור פוריות עתידי, מתוך תקווה שהטכנולוגיה תתפתח ותאפשר ייצור זרע מדגימות אלו.
בעזרת מענק ERC Starting Grant שקיבלה בעבר, פיתחה ד"ר גונן מערכת בתנאי מעבדה המדמה באופן קרוב את מבנה האשך. לאחרונה, היא וצוותה יצרו אורגנואידים של אשך מעוברי עכברים ומאשכים שלפני גיל ההתבגרות. אורגנואידים אלו מתפתחים עד תשעה שבועות תוך שמירה על כל סוגי התאים והמבנים הנורמליים של האשך. המחקר הוכיח שהתהליך היוצר תאי זרע, יכול להתחיל באורגנואידים אלו.
באמצעות המענק החדש, מתכננת ד"ר גונן לבסס את מחקרה הקודם על ידי יצירת אורגנואידים של אשך אנושי מדגימות ביופסיה של ילדים טרום גיל ההתבגרות, שנלקחו לפני טיפול כימותרפי. הצוות שלה ינתח את האורגנואידים על מנת להעריך את המבנה שלהם, ביטוי הגנים שלהם, והפוטנציאל לתהליך מיוזה.
הטכניון
פרופ' ליאור גפשטיין מהפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, העומד בראש המערך הקרדיולוגי ואגף המחקר בקריה הרפואית רמב"ם, יקבל את המענק לפיתוח טיפולים חדשנים לפרפור פרוזדורים.
פרפור פרוזדורים הוא ההפרעה השכיחה ביותר בקצב הלב, הפרעה מסוכנת המובילה לעליה בתחלואה ובתמותה ולעומס כבד על מערכות הבריאות. הטיפולים המסורתיים בהפרעה זו מוגבלים ביעילותם ועלולים לגרום נזק, כאב ותופעות לוואי שונות כתוצאה מההפרעה עצמה או מהטיפול בה בתרופות, בצריבה ובהשתלת קוצבי לב.
במסגרת המענק יפתח פרופ' גפשטיין טיפול חדשני לפרפור עליות, טיפול העשוי למנוע גם את השינויים הנוצרים בלב (atrial remodeling) כתוצאה מהפרעה זו. הטיפול מבוסס על גישה חדשנית ששינתה את חקר המוח – כימוגנטיקה. גישה זו רותמת מולקולות מלאכותיות ותרופות אינרטיות, שאין להן השפעה כימית על תאי היעד, לשינוי התכונות החשמליות של התא באופן המשפיע על קולטנים ספציפיים בתא.
פרופ' יואב שכנר מהפקולטה להנדסת חשמל ע"ש ויטרבי, שהתמנה לאחרונה לראש מכון אשר לחקר החלל בטכניון, זכה בשנת 2018 במענק ERC Synergy על פרויקט CloudCT – מיפוי עננים באמצעות טומוגרפיה.
בפרויקט זה, שנולד בהשראת ה-CT הרפואי, הוא פיתח עם עמיתיו טכנולוגיה למיפוי עננים על סמך שימוש חכם במצלמות הרגישות לקיטוב של אור. הקבוצה של פרופ' שכנר גילתה בהמשך כי אתגרים טכניים בכיולן של מצלמות אלה פוגעים בביצועיהן וביישום הנתונים במיפוי. במסגרת הפרויקט שזכה כעת במענק הוא יפתח מערכת כיול מודולרית למצלמות כאלה, שתתאים לתנאי סביבה מעשיים. בכך, לדבריו, "אנו ממנפים מיומנויות שרכשנו בפיתוח תוכנה, אופטומכניקה ובקרת תנאי סביבה".
אוניברסיטת תל אביב
פרופ' טל דביר הוא חוקר מוערך ברמה הבין לאומית אשר פרסם מחקרים פורצי דרך רבים. פרופ' דביר הוא חבר סגל במרכז סגול לביוטכנולוגיה רגנרטיבית, בית ספר למחקר ביו-רפואי ולחקר הסרטן ע"ש שמוניס בפקולטה למדעי החיים ע"ש ג'ורג' וייז ובמחלקה להנדסה ביו-רפואית באוניברסיטת תל אביב. כמו כן, פרופ' דביר הינו ראש המרכז לננו-מדע וננוטכנולוגיה באוניברסיטה. מענק ה-ERC POC מוענק לו למטרת בחינת פוטנציאל שיקום שריר לב פגוע בעזרת רקמת לב מודפסת.
פרופ' דן פאר, סגן הנשיא למחקר ופיתוח וראש המעבדה לננו-רפואה באוניברסיטת תל אביב, בירך את החוקר: "מענק ה- ERC-POC הוא אחד ממענקים היוקרתיים ביותר של האיחוד האירופי. אנחנו גאים מאוד על זכייתו של פרופ' טל דביר, ושמחים בהישגיו והצלחתו. אני שמח לראות את חוקרי אוניברסיטת תל אביב בקדמת הבמה העולמית בתחום חקר הביוטכנולוגיה הרגנרטיבית. מרגש לראות שישראל בכלל ואוניברסיטת תל אביב בפרט ממשיכה לעמוד בחזית המדע העולמית במגוון תחומי מחקר שונים".
האוניברסיטה העברית
פרופ' אלעד גרוס, ראש המעבדה לכימית פני שטח ויו"ר החוג לכימיה, יקבל את המענק על פיתוח ציפוי חדשני למניעת חלודה בברזל ופלדה.
באוניברסיטה הסבירו כי היווצרות חלודה על פני ברזל ופלדה מהווה אתגר טכנולוגי משמעותי, כיון שהיא מחלישה את החומר ופוגעת בתפקודו התקין. במעבדת המחקר של ד"ר גרוס באוניברסיטה העברית פיתחו לאחרונה ציפוי מולקולרי חדשני שמונע את היווצרות החלודה על פני ברזל ופלדה.
הציפוי הדו-שכבתי שפותח הוא דק במיוחד, ידידותי לסביבה, והוכיח יעילות גבוהה בניסויים מעבדתיים. מטרת הפרויקט היא להמשיך בפיתוח הטכנולוגיה ולפתור חסמים טכנולוגיים שונים, כדי ליצור ציפוי יעיל שיתרום להפחתת עלויות התחזוקה ולהארכת תוחלת החיים של משטחי ברזל ופלדה שמשמשים ליישומים מגוונים בתחומי התחבורה, הספנות, התעופה והחלל, הובלת דלק וגז, ותשתיות.
פרופ' דני בן-צבי, חוקר בפקולטה לרפואה, יקבל את המענק על פיתוח שישמר מסת שריר ועצם בעת ירידה במשקל.
ירידה מהירה במשקל באמצעות ניתוח, תרופות ושינוי תזונה והתנהגות מביאים לירידה במסת רקמת השומן, אבל גם לאיבוד מסת שריר ומסת עצם. איבוד מסת השריר והעצם היא לא תופעה רצויה, כי היא מעלה את הסיכון להתפתחות מחלות כגון סרקופניה, אוסטאופורוזיס ובעיות רפואיות אחרות הקשורות לחולשה של השרירים והעצמות.
עם העליה בזמינות של תרופות לירידה במשקל יש צורך בשימור מסת השריר והעצם למספר גדל והולך של אנשים. מטרת הפרוייקט היא לפתח מולקולות חדשות שיעצרו את איבוד מסת השריר והעצם במהלך הירידה במשקל, באמצעות הגברה של המנגנונים הטבעיים בגוף ששומרים על חוזק השריר והעצם.
פרופ' עמי צתרי, חוקר במרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח יקבל מענק על פיתוח לשיפור הבטיחות והיעילות של תרופות פסיכיאטריות.
המטרה של פרויקט זה היא לפתח מערכת אוטומטית חדשנית בשם HOMECAGE, שתאפשר ניטור רציף ומדויק של התנהגות עכברים אינדיבידואליים בתוך קבוצה, תוך שימור מבנה חברתי. המערכת תתמוך בניסויים פרה-קליניים לחקר יעילות ובטיחות תרופות פסיכיאטריות, תוך שיפור יעילות, דיוק והפחתת עלויות, ותקדם פיתוח של תרופות בטוחות ויעילות יותר למחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות.
במרכז הרפואי שיבא תל-השומר
בית החולים ספרא לילדים בתל השומר
פרופ' יעל הברמן זיו היא מומחית ברפואת ילדים וגסטרו ילדים וחוקרת. היא מטפלת בילדים עם מחלות מעיים, כבד ולבלב, ומחקרה מתמקד בילדים עם מחלות מעי דלקתיות כמו קרוהן, קוליטיס וצליאק. בנוסף היא מנהלת מעבדת מחקר הבוחנת אינטראקציה בין חיידקי מעי, מזון, תאי מעי ומערכת החיסון כדי לפתח טיפולים לשיפור מצבם והרגשתם של חולים במחלת מעי דלקתית.
מחלת מעי דלקתית היא מחלה כרונית נפוצה (1-4:1000). הטיפולים הקיימים מכוונים לדיכוי מערכת החיסון. לגישה זו מספר חסרונות והיא מובילה להפוגה מתמשכת בפחות מ50% מהמטופלים. במחקר RE-ACT אנחנו מציעים לבדוק אפשרות לתרופה עתידית מבוססת RNA ומכוונת לתיקון רקמת האפיתל במעי שנפגע במחלה.
פרופ' אסף ויונטה הוא רופא-חוקר, מנהל מחלקת ילדים ונפרולוג ילדים בבית החולים ע"ש אדמונד ולילי ספרא בשיבא תל השומר, הנחשב למומחה בעל הכרה בינלאומית בתחום נפרולוגיית ילדים ומחלות כליה גנטיות. במעבדתו חוקרים את הבסיס הגנטי למחלות כליה כרוניות בילדים ובמבוגרים, במטרה להבין מנגנוני מחלה ולפתח גישות טיפוליות חדשניות.
פרופ׳ ויונטה מוביל מספר רב של פרויקטים מחקריים ארציים ובין-לאומיים וזכה במענקי מחקר תחרותיים רבים, תוך התמקדות בחקר גורמי סיכון בילדים לאי ספיקת כליות כרונית. אי ספיקת כליות כרונית הינה בעיה בריאותית ששכיחותה עולה במדינות רבות בעולם, והיא אחת המחלות השכיחות ביותר בגיל המבוגר ומהווה אתגר רפואי עולמי בהיבטים של טיפול, זיהוי ומניעה. במסגרת פרויקט ההיתכנות יפתחו במעבדתו טיפולים גנטיים מותאמים אישית לחולים עם אי-ספיקת כליות כרונית על רקע גנטי.
