תגלית מדעית נדירה: מחקר בינלאומי נרחב, בהשתתפות חוקר מאוניברסיטת תל אביב זיהה משפחה חדשה של נחשים - המחרוזנים. לדברי החוקרים, משפחת המחרוזנים - נחשים קטנים המאופיינים בדרך כלל בטבעות בצבעי שחור-צהוב, נפרדה מעץ האבולוציה של הנחשים לפני כ-50 מיליון שנה.
3 צפייה בגלריה
מחרוזן דו-גוני
מחרוזן דו-גוני
מחרוזן דו-גוני
(צילום: דוד דוד)
ככל הידוע, המשפחה החדשה כוללת שלושה מינים בלבד, אחד שחי בישראל ובארצות שכנות, ושניים המצויים במזרח אפריקה. המחקר הבינלאומי נערך בהשתתפותו של פרופ' שי מאירי מבית הספר לזואולוגיה וממוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב וכן חוקרים מפינלנד, ארה"ב, בלגיה, מדגסקר והונג קונג. המחקר פורסם בכתב העת Molecular Phylogenetics and Evolution.
פרופ' מאירי אמר: "הנטייה כיום היא להניח שאנחנו כבר מכירים את רוב הקבוצות הגדולות של בעלי חיים, ובכל זאת מדי פעם נכונו לנו הפתעות. כך קרה כעת עם המחרוזן. במשך שנים הוא שויך למשפחת הזעמנים - הגדולה במשפחות הנחשים, עד שלפני כעשור, בבדיקות DNA, הוכח שהוא ככל הנראה אינו משתייך למשפחה זו. מאז מנסים חוקרי נחשים בכל העולם לברר לאיזו משפחה הוא שייך, אך ללא הצלחה. במחקר זה ביקשנו לתת מענה לסוגיה".
3 צפייה בגלריה
מחרוזן דו-גוני
מחרוזן דו-גוני
מחרוזן דו-גוני
(צילום: אלכס סלבנקו)
החוקרים בחנו את המורפולוגיה של המחרוזן בטכנולוגיית מיקרו CT – הדמייה מגנטית ממוחשבת ברזולוציה גבוהה, בעיקר של הגולגולת. בנוסף הם יישמו שיטה מתקדמת של סריקה גנומית עמוקה - בדיקה של כ-4,500 סמנים בגנום שמשתנים לאט מאוד, רק אחת למיליוני שנים. פרופ' מאירי: "בנוסף למחרוזן דגמנו את ה-DNA של מגוון קבוצות נחשים שהוא עשוי לכאורה להשתייך אליהן. בדרך זו מצאנו במחרוזן סמנים גנומיים שייחודיים לו ואינם קיימים אצל אף אחת מהקבוצות האחרות".
לדברי החוקרים, משמעות הממצאים היא שהמחרוזנים נפרדו מהעץ האבולוציוני של כל יתר משפחות הנחשים לפני כ-50 מיליון שנה, ומאז הם מתפתחים בנפרד ומהווים משפחה בפני עצמה.
ככל הידוע מדובר במשפחה קטנה מאוד, שכוללת רק שלושה מינים: שניים בקניה ובטנזניה שבמזרח אפריקה ואחד בחלק הצפוני והמרכזי של ישראל (וכן באזורים סמוכים בצפון ירדן, בדרום סוריה, ובדרום לבנון). תפוצה זו אף מרמזת כי המחרוזנים, שמקורם ככל הנראה באפריקה, הצפינו בשלב מסוים דרך עמק הנילוס או השבר הסורי אפריקני.
3 צפייה בגלריה
פרופ' שי מאירי
פרופ' שי מאירי
פרופ' שי מאירי
(צילום: אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' מאירי סיכם: "במחקר שלנו הצלחנו להגדיר משפחה חדשה של נחשים - המחרוזנים, שאף על פי שהם כשלעצמם מוכרים היטב, שויכו בטעות למשפחות אחרות במשך שנים רבות. גילוי כזה של משפחה חדשה הוא נדיר במדע של ימינו, כאשר מרבית בעלי החיים כבר מוכרים ומסווגים לסוגים ולמשפחות מוגדרות".