בשיתוף קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות
כולנו מרגישים על בשרנו את השלכות משבר האקלים, אך אין מי שמבינים אותן יותר מהחקלאים. נתוני השירות המטאורולוגי מצביעים על מציאות מדאיגה: ינואר 2025 שובר שיאי יובש היסטוריים, במיוחד בצפון הארץ, כשבאזורים רבים בגולן ובגליל העליון נמדדו כמויות משקעים אפסיות. גם בדרום הארץ, ובפרט בבאר שבע ובנגב המערבי, ובכלל, ירדו בינואר רק כ30-35% מהכמות הממוצעת. עבור החקלאים, המשמעות היא פגיעה קשה ביבולים. בדרום, לדוגמה, המחסור במשקעים פגע קשות בגידולי החיטה, והתוצאות יתבררו במהלך השנה.
בשנה שחלפה שילמה קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע, פיצויים בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקלים לחקלאים – שיא של תשע שנים. אלה רק הפיצויים בעקבות משבר האקלים, מבלי להתייחס לנזקי המלחמה.
מנכ"ל קנט, שמוליק תורג'מןצילום: יפעת יוגבתמונה העגומה מתבהרת כשבוחנים את היקף הנזקים: למעלה מ-118 מיליון שקלים נזק לגידולי הירקות, כולל אבטיח, מלון ותפוחי אדמה; כ-77 מיליון שקלים למגדלי הפירות שנפגעו מברד וחום קיצוני; ו-36 מיליון שקלים למגדלי האבוקדו. פגיעת משבר האקלים מורגשת בכל ענפי החקלאות: ממגדלי ההדרים שספגו נזקים של 21 מיליון שקלים, דרך כרמי היין שנפגעו ב-17 מיליון שקלים, ועד לגידולי הפלחה שספגו בצורת קשה בדרום לצד הצפות בגליל.
גם משקי בעלי החיים לא חסינים מפגעי מזג האוויר הקיצוני - מגדלי העופות, הבקר והצאן ספגו נזקים של עשרות מיליוני שקלים, בעיקר בשל התפרצות מחלות הקשורות להתחממות הגלובלית. וכאילו לא די בכך, הרוחות העזות והשיטפונות גרמו גם להתמוטטות חממות ובתי גידול, עם נזק של למעלה מ-2 מיליון שקלים לתשתיות החקלאיות.
"השנים הרגילות הופכות לחריגות": המחיר הכבד של משבר האקלים
חודש יוני 2024 היה החם ביותר מאז תחילת המדידות, עם טמפרטורות של 48.1 מעלות בעמק הירדן. אירועי הקיצון האלה משבשים את תהליך הגדילה – והנזק הוא גדול. שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט , מספר: "החום משפיע על מגוון גידולים - הדרים, פירות קיץ. השינוי הקיצוני פוגע בפריחה, שמגיעה לא בהתאם לעונה, והיבול נמוך יותר. זה משפיע על אפרסקים, דובדבנים, תפוחים. הטמפרטורות החמות גורמות לפרי להיות לא ראוי לשיווק. כשהטמפרטורות עולות, גם מחלות מסוימות מתגברות, למשל וירוסים שפוגעים בצמחים".
מזג אוויר שהיה נתפס בעבר כחריג, מספר שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, הפך לנורמלי החדש: "לפני שלוש שנים חווינו חורף חם בצורה חריגה, וזה קרה פעמיים בשלוש השנים האחרונות. אם בעבר היה לנו חורף כזה אחת לכמה עשרות שנים, עכשיו זו כל שנה שנייה או שלישית. אנחנו לא יודעים מה יהיה בשנים הבאות. החריג הופך לנורמטיבי".
בימים כאלה, התמיכה בחקלאים היא קריטית לקיומם. מנכ"ל קנט מסביר מדוע ללא הגיבוי הכלכלי לחקלאים הם היו קורסים: "אנחנו רשת הביטחון שמאפשרת לחקלאות הישראלית לצמוח, לספק מזון בצורה רציפה במחירים סבירים. אין עוד ענף שהפגיעה בו יכולה להגיע לכמעט מאה אחוז. חקלאי עם שדה חיטה שנפגע כולו אין יכולת להתאוששות כלכלית ללא ביטוח. כלומר, בשנה הבאה יהיה חקלאי אחד פחות. כמדינה, אסור לנו שמספר החקלאים ירד מתחת לסף".
מה שמייחד את קנט, מספר תורג'מן, הוא המחויבות לביטחון התזונתי של אזרחי ישראל. "לחברת הביטוח שלנו אין ראיה מסחרית, אלא לאומית. המטרה שלנו היא לשמור על ביטחון המזון ולהבטיח קיומה של תוצרת חקלאית כחול לבן".
"חקלאים אומרים לי ש'ללא קנט לא הייתה חקלאות'"
התמיכה של קנט משפיעה ישירות על המגוון והמחירים בשוק. "ללא התמיכה שלנו, החקלאים היו מגדלים רק את מה שבטוח", מסביר תורג'מן. "זה אומר שהיו לנו הרבה פחות פירות רגישים כמו נקטרינות, אפרסקים ותפוחים, שחשופים לפגיעת ברד". העדויות מהשטח מחזקות את דבריו – "מגדל מלפפונים באחיטוב מספר שבלי קנט, חמישים אחוז מהמגדלים לא היו מחזיקים מעמד, ומגדלי בננות מעידים שללא הביטוח, כלל לא היו מעזים לגדל את הפרי".
בנוסף, התוצאה הייתה מורגשת היטב בכיס של הצרכן: "בפועל זה היה אומר פחות ירקות על המדפים, מחירים גבוהים יותר ותנודות באספקה", אומר תורג'מן. "ביטחון מזון הוא גם נגישות - לא כולם יכולים לקנות ענבים ב-30 שקלים לקילו".
במהלך 2024, הקרן שילמה למעלה מ-400 מיליון שקלים בפיצויים לחקלאים - שיא של תשע שנים, שמשקף את העלייה בנזקים בעקבות משבר האקלים. "אנחנו מבטחים את כל החקלאות במדינת ישראל," מסביר תורג'מן, "ולכן יש פיזור סיכונים בכל החברה. היציבות הזו מאפשרת את הביטוחים הרחבים לחקלאים בפרמיות נמוכות".
הפוליסות של קנט מותאמות למגוון רחב של פגעי מזג אוויר, מקרה ועד לטמפרטורות גבוהות, והמטרה היא לאפשר לחקלאים חזרה מהירה לתפקוד מלא. "זו אמנם הייתה שנת שיא," מוסיף תורג'מן, "אבל אנחנו חווים את המגמה הזו כבר זמן רב. בכל שנה יש עלייה בהיקף הנזקים, שמורגשת בצורה הדרגתית בגרף שממשיך לעלות כל הזמן".
השנה שחלפה הייתה מאתגרת במיוחד עבור החקלאים הישראלים. לצד נזקי האקלים הקשים, המלחמה יצרה אתגרים חדשים. "חלק מהחקלאים נמצאים באזורי עימות ומלבד נזקי מזג האוויר, היה גם מחסור בפועלים וקושי לגשת לשטחים", מספר תורג'מן. למרות זאת, הוא מסביר, "קנט עשתה את המקסימום כדי להגיע לכל החלקות ולאפשר פיצוי מהיר ככל הניתן".
אחד האתגרים המרכזיים הוא הצורך בהגדלת רשת הביטחון הכלכלית לחקלאים. " מטבעו ובשל היקפי הפגיעה, ביטוח נזקי טבע הוא ביטוח יקר. לכן המדינה מסבסדת חלק מהפרמיה. מסביר תורג'מן. הוא מצביע על ארצות הברית כדוגמה, שם המדינות מסבסדות 75 אחוז פרמיות. "זה משתלם למדינה לתמוך בכך, כי זה מגדיל את הוודאות של החקלאים. אם הם ייצרו יותר, יהיה פיזור נכון יותר של תוצרת לאורך כל השנה, במחירים סבירים".
המבט קדימה מציב אתגרים נוספים. החקלאים נדרשים לעשות התאמות משמעותיות: חיפוש אחר זנים עמידים יותר לטמפרטורות החמות, איתור אזורי גידול מתאימים יותר, ושינוי בתקופות הגידול. "הביטוח הוא הכלי שלהם לעבור את התקופה הקשה עד שיימצאו פתרונות - טכנולוגיים ואחרים", אומר תורג'מן.
קנט לא מסתפקת רק בפיצוי כספי, אלא פועלת גם למניעת נזקים. "הקרן מסייעת לחקלאים להימנע מהפגיעה ביבולים. אנחנו נותנים למגדלים אינפורמציה על תופעות שאמורות לקרות - למשל סערות, כדי שיוכלו לבצע פעולות כדי לחזק את המניעה", מסביר תורג'מן. "לחקלאי אין הרבה אופציות להתמודד עם נזקי מזג האוויר. הרבה מהגידולים הם בשטחים פתוחים וקשה להימנע מתופעות כמו קרה והצפות – וגם בבתי הגידול אם יש ברד כבד מאד, יהיו נזקים. אם היה אפשר להתמודד עם הסיכונים האלו, לא היה צורך בביטוח".
בשיתוף קנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות
פורסם לראשונה: 07:00, 06.02.25
