בשיתוף קבוצת חיפה
צפו בהצצה לעולם החדשני של החקלאות ב"חוות אהרונסון"
(צילום ירון שרון)
לפני יותר מ-130 שנה גילה אהרון אהרונסון, אגרונום וראש מחתרת ניל"י, תגלית מדהימה: "אם החיטה". גילוי זה היה צעד משמעותי בהבנת תהליך תִרבות החיטה, שכן אהרונסון הוכיח את הקשר הגנטי הישיר בין חיטת הבר לחיטה התרבותית. חיטת הבר, שהייתה ידועה כבר במאה ה-18, הפכה בזכות מחקרו למקור חיוני לשיפור עמידות החיטה למחלות ולתנאי יובש, והשפיעה על תוכניות השבחה חקלאיות ברחבי העולם .יותר ממאה שנים קדימה – וההיסטוריה חוזרת: החיטה צומחת שוב, ותנאי היובש רק הולכים וגוברים בחסותו של משבר האקלים.
בקבוצת חיפה ממשיכים את המורשת שהחלה ב-1910 וגם היום מחפשים פתרונות שיתנו מענה לאתגרים הרבים שמציב המשבר האקלימי. זאת לצד פיתוחים שיסייעו לישראל, בצל המלחמה, גם לחזק את הביטחון התזונתי שלה על כל צרה שלא תבוא. אבנר גולן, חקלאי מקיבוץ כנרת ונצר לדמות היסטורית אחרת, בנציון ישראלי, ממשיבי התמר לא"י – הגיע לחווה לשמוע על החידושים שיכולים אולי גם לעזור לו במטע ובשדות הקיבוץ.
"בשנת 2015 הוחלט על שחזור וחידוש הפעילות המחקרית בחוות אהרונסון", מספר גד שחר, יועץ בכיר לאגרונומיה לקבוצת חיפה. "מבחינתנו, זו חוות מחקר שתומכת במוצרים וטכנולוגיות חדשות". בתחנה הראשונה, אליו לוקח אותו שחר, פוגש אבנר את גיא שבתאי, אגרונום מחקר ופיתוח בקבוצת חיפה שמכניס אותו אל תוך "חממת הניסויים" בחווה כדי ללמוד אודות הפיתוחים.
לדברי שבתאי, "חממת הניסויים" בחווה יכולה לייצר בתוכה תנאי אקלים שונים ולפתח טכנולוגיות שיסייעו לחקלאים שמתמודדים עם מזג אוויר משתנה ברחבי העולם. "בגלל שחיפה היא חברה גלובלית רצינו ליצור חממה שתאפשר לנו לתת כמה שיותר מענים ברחבי העולם", הוא מסביר.
אחת הטכנולוגיות בחממה היא "מערכת המשקלים" שבוחנת כיצד צמח "מרגיש", בעזרת נתונים מיוחדים שהיא אוספת. "אפשר לדמיין שזה כמו צמיד חכם שנמצא לנו על היד, ונותן לנו נתונים בזמן אמת", מסביר שבתאי. "הצמח יושב על משקל מאוד מדויק, שלוקח קריאה כל שלוש דקות, ובעזרת מניפולציה על המידע אנחנו יודעים להגיד: כמה הצמח גדל בכל יום, כמה מים הוא צורך, ואיך הוא 'מרגיש' גם פיזיולוגית. המטרה בניסויים במערכת הזו, היא בסופו של דבר לספק לחקלאי חומר שבאמת יעזור לצמח להתמודד עם השינוי האקלימי שאנחנו חווים".
"לראות את הסבל של הצמח עוד לפני הנזק"
נמרוד מיטב, אגרונום מחקר ופיתוח בקבוצת חיפה, מראה לגולן את ה"מפלצת" המקומית: סורק תלת-ממד בלייזר עם מצלמה. "בעזרת הלייזר אנחנו מקבלים מידע מדויק על גובה הצמחים עד רמת המילימטרים, הביו-מסה שלהם וגם זוויות העלים – מה שיכול לספר לנו אם הצמח נמצא בעקה מסוימת, או לא - מה שהעין לא רואה", מפרט מיטב. "אנחנו רוצים לתפוס את הסבל של הצמחים, עוד לפני שאנחנו רואים את הנזק".
לא מדובר בצרה עתידית. כבר בחורף הנוכחי כאן אנחנו מרגישים את השפעות משבר האקלים והיכולת לזהות את מצבו המדויק של הצמח בתנאי יובש היא קריטית לחקלאי. "חורף 2025 הוא חם, פחות גשום. בכל העולם חווים את זה, החקלאים סובלים מזה, אנחנו חווים יובש. החומרים הביו – סימולנטים יכולים לעזור לצמחים להתמודד עם היובש", מציין האגרונום.
כשאבנר החקלאי מגיע לחדר הגידול בבקרה מלאה הוא נדהם. נמרוד מסביר כי מדובר בחדר המספק תנאים מלאכותיים משתנים לגידול הצמחים בצורה נשלטת: "יש לנו פה אפשרות ליצור את הספקטרום של קרני השמש: כחול, אדום, לבן, ולשחק גם עם פרמטרים כמו: רמת מיזוג, רמת יובש ועוד. צורת הגידול היא ורטיקאלית כך שאנחנו יכולים לגדל יותר צמחים בשטח קטן יותר, כשהמטרה היא שבסופו של דבר החקלאים יוכלו לגדל בתפוקות גבוהות ובצורה מהירה יותר".
"הסופרמרקט יוכל לגדל את הירקות בתוכו"
איך כל זה הולך לשנות את עתיד החקלאות? "מה שיתפוס בעתיד נפח יותר משמעותי הוא הנושא של חקלאות מדייקת, חקלאות אוטונומית-אוטומטית", מסביר היועץ לאגרונומיה, גד שחר. "המשמעות היא שבאמצעות הטכנולוגיות החדשות – החקלאי יעבוד כמה שפחות אבל ייצר לא פחות. על כל זה תתווסף השכבה של machine learning ובינה מלאכותית – שתקבל חלק מההחלטות של החקלאי באופן אוטומטי, על בסיס הדאטה של החיישנים שימוקמו בחלקות השונות".
החקלאות העתידנית, לדברי שחר, תוכל לגדל מזון לאנשים בתוך אזורי הצריכה שלהם: "למשל סופרמרקט יוכל לגדל בתוכו חלק מהגידולים – וזה יכול לתרום לנושא הסביבה".
לצד התרומה לעולם הקיימות, החידושים הטכנולוגיים בחקלאות הם כלי שיכול גם לקדם את הביטחון התזונתי של ישראל, או במילים אחרות: היכולת שלנו לייצר מזון בעבור עצמו – ללא תלות באחרים. " אין שום סיבה שבארצנו עם כל הטכנולוגיות והחקלאות המתקדמת לא נוכל להגיע למצב שבו אנחנו מספקים באופן רציף לעצמנו לפחות את הירקות. גם הפיילוטים שמשרד החקלאות עומד לקיים הולכים לכיוון הזה – להבטיח מזון מקומי ולצמצם את הייבוא למינימום".
פורסם לראשונה: 09:00, 25.02.25
