רשות מקרקעי ישראל פרסמה לאחרונה מכרז מקוון לרכישת זכויות חכירה בארבעה מתחמים להקמת מתקן לייצור חשמל באנרגיה סולארית בשטחי המועצה התעשייתית נאות חובב. המכרז הוא על שטח מוערך של כ-2,890 דונם. המתקנים צפויים לקום סמוך למתחם "רמת בקע" שליד נאות חובב, אזור תעשייה מיוחד עבור תעשיות ביטחוניות ושטחי ניסויים לתעשיות מסוג זה. אלא שהמכרזים האחרונים לאנרגיה סולארית מציבים את התעשייה הכימית בהתנגשות עם האנרגיות המתחדשות, והביאו להתנגדות מצד המועצה, שמעדיפה שבשטח שלה יוקמו עוד מפעלים שאינם ירוקים.
מדינת ישראל היא מדינה ענייה בקרקע, והביקוש ההולך וגדל לאנרגיה מתחדשת מצריך מקום רב להצבת הפאנלים. נאות חובב, הקרובה לבאר שבע, היא יעד מבוקש, שכן היא מוזילה את ההולכה של החשמל. הקמת מתקנים מרוחקים יותר מייקרת את התהליך. אבל במועצה המקומית נאות חובב רוצים לשווק את הקרקעות לתעשייה הכימית. אחרי הכול, המועצה הוקמה בשל ובשביל המפעלים המזהמים.
במועצה הזהירו כבר בסוף שנת 2022 כי שטחה הפנוי לשיווק הולך ואוזל במהרה. "נדרש לבחון קודם כל אם ברמה הלאומית ראוי להקצות שטח למתקן פוטו-וולטאי קרקעי בתחום המועצה", הבהיר מהנדס המועצה יוגב אזולאי במכתב לראש המועצה המכהן, ארז בדש. יש לציין כי בדש צפוי לפרוש בקרוב כדי להתמודד על ראשות המועצה המקומית עומר.
אזולאי ציין במכתבו כי "נאות חובב הינה מועצה תעשייתית ייחודית אשר מיועדת למפעלים כימיים וטיפול בפסולת רעילה, שאין עבורם מקום מתאים אחר במדינת ישראל. מדובר במפעלים המטילים מגבלות שונות ברמה הסביבתית ולכן לא ניתן למקום אותם באזורי תעשייה סטנדרטיים". המהנדס הזהיר כי שטחה הפנוי לשיווק של המועצה הולך ואוזל, לאור הביקוש הרב המונה עשרות יזמים בשלבים ראשונים, מלבד 21 מפעלים שכבר נמצאים בתהליכים מתקדמים מול משרד הכלכלה ורמ"י.
לדבריו, בתחומי המועצה קיימים אזורים שהיו בעבר מטמנות, ואותם יהיה נכון לנצל לטובת מתקנים פוטו וולטאיים, מפני שיהיה קשה לשווק אותם לאור העלות הכספית הגבוהה לטיפול בקרקע, טרם ניתן יהיה להקים עליה מפעלים. "ברמה המקצועית והאסטרטגית", הבהיר אזולאי, "לא נכון יהיה לקדם מתקן פוטו-וולטאי בחטיבת הקרקע שפורסמה, ובמועצה מקומית תעשייתית נאות חובב כלל".
בשיחה עם ynet הבהיר אזולאי כי אין להם התנגדות למתקנים סולארים, אבל "המועצה הוקמה לתת מענה לתעשיה הכימית המזהמת במדינת ישראל. נולד חשש שהמדינה לא מנהלת את עתודות הקרקע. הסברנו למה זה לא נכון, וזה ממשיך לקרות. יש צורך בתוכנית אסטרטגית. הסולארי בא על חשבון תעשיות אחרות שצריכות את נתיבי הגז, תשתיות הרכבת ועוד. אנחנו רוצים שרמ"י יהיו שותפים שלנו בכתיבת התוכנית".
ראש המועצה בדש הוסיף: "במשך עשרות שנים המועצה התנהלה ללא תוכנית אסטרטגית שתאפשר לתכנן בצורה יעילה את השימוש בקרקע. הגיע הזמן להפסיק את שיטת הטלאי והפלסטר בכל מה שקשור לניהול עתודות הקרקע המיועדות לתעשייה הכימית בישראל".
ברשות מקרקעי ישראל לא הולכים לוותר בקלות על שיווק הקרקע למתחדשות, ובמקום להאט הם רוצים לשים את הרגל על דוושת הגז. שי קרפ, מנהל מחוז דרום ברמ"י, אמר כי "אנחנו מתמודדים עם משבר דיור, ויחד עם הדיור אני צריך לתמוך ברשויות ובפיתוח, תעסוקה ותיירות ותשתיות. אנחנו משתדלים להתחבר ליעד הממשלתי של עמידה ביעדי אנרגיה ירוקה, מתוך ראיה שצריך חטיבות קרקע משמעותיות יותר, ושצריך לתת פוש משמעותי כדי להגיע ליעד. השיווק לסולארי הולך יפה ואנחנו רוצים להאיץ אותו".
קרפ אמר עוד כי הם נמצאים בהתדיינות עם המועצה, וכי בראייתם יש די שטח לסולארי ולתעשייה הכימית. "הדרום יכול לתת מענה למדינת ישראל לכל צרכיה. צריך לתכנן את זה. אפשר גם אנרגיה וגם תעסוקה ומפעלים גדולים".
המחלוקת בין המועצה לבין רמ"י, רק מדגישים את ההכרח בקידום אנרגיות מתחדשות באזורים עירוניים, על גגות בתים ומבנים ציבוריים, כבישים וחניונים, וכך להימנע מנגיסה בשטחים הפתוחים בנגב. במשרד להגנת הסביבה מבקשים לקדם את הנושא, שעדיין לא זוכה לטיפול הולם.
