האמן החזותי-סביבתי נועם בדין צילם על פני תקופה של שבע שנים נקודות שונות בים המלח על מנת להמחיש את השינויים הקיצוניים שעוברים על המקום.
לאחרונה, מרכז תרבות ערד בשיתוף עמותת פרויקט ים המלח בהתחדשות החל להציג תערוכה של הצילומים שתיעד בדין, הנקראת "מפלסי מים". הכניסה לתערוכה, שתוצג בחודשים הקרובים במרכז תרבות ערד, היא חופשית, והציבור מוזמן להתרשם מהתמונות.

נסיגה שצולמה בכל שנה מאותו המקום

6 צפייה בגלריה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
(צילום: נועם בדין )
6 צפייה בגלריה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
(צילום: נועם בדין )
6 צפייה בגלריה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
(צילום: נועם בדין )
6 צפייה בגלריה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
(צילום: נועם בדין )
6 צפייה בגלריה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד שצולם לאורך כמה שנים
(צילום: נועם בדין )
לדברי נועם בדין, "כיום, 98% מהחופים הטבעיים של צפון ים המלח אינם נגישים לציבור, בעקבות 7,000 הבולענים הפעורים לאורך קו החוף. הדרך היחידה לחקור מקרוב את ים המלח ולחוות את נפלאותיו היא באמצעות סירה. אני מסכם שבע שנים של חקר ותיעוד ים המלח דרך הים, ומציג צילומי ציר זמן הממחישים את השינויים הסביבתיים. בעזרת הסירה הגענו בכל פעם לאותן הנקודות, וכך הצלחתי לתעד את הנסיגה של פני הים. ההערכה היא ש-600 בריכות אולימפיות מתאדות מידי יום בים המלח".
לפי מחקר שנעשה על ידי המכון הגיאולוגי לישראל, מפלס ים המלח ירד בארבעת העשורים האחרונים בשיעור כולל של למעלה מ-30 מטר. קצב ירידת המפלס מתגבר עם הזמן, בשנות ה-70–80 של המאה ה-20 עמד על 0.7 מטר לשנה, וכיום על 1.2 מטר לשנה; שיעור התאוצה עומד על כ-2.2 ס"מ לשנה.
6 צפייה בגלריה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד בהפרש של שנה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד בהפרש של שנה
ים המלח - נסיגה המתועדת באיזור אחד בהפרש של שנה
(צילום: נועם בדין)
הירידה מתרחשת בעיקר בשל כך שישראל, ירדן וסוריה ביצעו שורת מהלכים במים שזרמו אליו, לצורכי שתייה והשקיה: הקמת סכר דגניה ב-1932 ובניית סכרים נוספים שנבנו על האגנים המזרחיים של הים, הגדלת היקף השאיבות מהכינרת, הטיית המים מנחל הירמוך לתעלת הע'ור שבירדן ושאיבת המים ממקורות הירדן שבלבנון.
לנסיגת ים המלח השלכות רבות, כשהמוכרת ביותר היא הופעתם של אלפי בולענים, שגרמה לסגירה של חופים רבים ולנטישת שטחי תשתיות, חקלאות ותיירות לאורך חלקו הצפוני של ים המלח.