מטוטלת מזג האוויר שאנחנו חווים בשבועות האחרונים, בין שרבים סתווים לסופות והצפות, מזכירה לכולנו שהמשבר האקו-אקלימי כבר כאן ועכשיו. שינויי האקלים מכים בעולם כולו, ובחודשים האחרונים המצב באיראן, שהגיע לכדי נקודת רתיחה, עם בצורת מתמשכת, הפסקות מים וחשמל רבות וזיהום אוויר כבד, תופס כותרות ברחבי העולם.
המשבר האקולוגי החמור באיראן נוצר משתי סיבות עיקריות: תהליכים טבעיים לצד ניהול כושל של משאבים ותשתיות. בהיבט של משבר האקלים, איראן מתחממת בקצב כפול מהקצב העולמי, עם עלייה של כ-2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הממוצעת מאז שנות ה-50 של המאה ה-20.
לעלייה זו יש גם השפעה משמעותית על דפוסי הגשם באיראן, כשבשני העשורים האחרונים כמות המשקעים במדינה ירדה בכ-20%, בשנתיים האחרונות הירידה העמיקה לכ-40% ומנתונים עדכניים החל מתחילת עונת הגשמים הנוכחית, מסוף ספטמבר 2025 ועד כה, מדובר על ירידה של כ-90% בכמות המשקעים. בד בבד, העלייה המתמדת והקיצונית בטמפרטורה גורמת גם לעלייה משמעותית באידוי של מים ממאגרים טבעיים ומלאכותיים וכן מהקרקע ומהצמחייה.
אם לא מספיקים השינויים האקלימיים, ניהול ותפעול כושל של מקורות המים על ידי המשטר האיראני לאורך שנים, בצורה פזרנית ואפילו פושעת, גרם למשבר מים חריף. זאת ועוד, בעשרים השנים האחרונות גידול אוכלוסין באיראן היה מואץ ועמד על כ-30%, ולצידו הואצו תהליכי עיור ותיעוש והצריכה גברה מאוד. כל אלו דרשו כמויות גדולות יותר של מים.
לצד אלו, המגזר החקלאי התפתח וקיבל מהממשלה סבסוד בעלויות המים, דבר שגרם לשימוש לא יעיל ואף בזבזני במשאב היקר. כל אלו הובילו לשאיבת יתר ולירידה תלולה במפלס מי התהום באקוויפרים ולהתייבשות של מאגרי המים העיליים, לצד הידרדרות באיכות המים ואובדן מערכות אקולוגיות.
הידלדלות מאגרי המים באיראן הגיעה בשנים האחרונות לשיאים ובימים אלו המאגרים המרכזיים שמספקים מים לבתים, למפעלים ולחקלאות התרוקנו. בתוך כך, הפסקות המים הפכו לעניין שבשגרה והן משבשות את החיים באיראן, תנובת הגידולים ירדה והובילה לייבוא נרחב של סחורות ולעליית מחירים. ואילו הכלכלה האיראנית ,שגם כך היא מוכה וחבולה, נפגעה שוב ושוב.
3 צפייה בגלריה
פעם זרמו כאן מים. נהר ליד טהרן
(צילום: Majid Asgaripour/WANA (West Asia News Agency) via REUTERS)
משבר המים באיראן גרם גם למשבר אנרגיה. הייצור של אנרגיה הידרואלקטרית באמצעות מערך סכרים הצטמצם מאוד והקירור של תחנות הכוח המונעות בדלקים מאובנים נפגע. הפסקות החשמל נהיו גם הן תכופות וארוכות יותר והעמיקו את הפגיעה בחיי היום יום ובתעשייה, לרבות הפקת וזיקוק הנפט, ואף הובילו לעלייה בתחלואה ובתמותה.
התייבשות מאגרי מי התהום והמים העליים, גרמה גם לפריצה מעלה של מים מלוחים יותר, שבשל צפיפותם הגבוהה ממוקמים מתחת למי התהום המתוקים. כתוצאה מכך יותר קרקעות באיראן הומלחו והצמחייה ובעלי החיים נפגעו. העלמות האקוויפרים גרמה גם לשינויים בקרקע, ובעיקר לשקיעה משמעותית של פני הקרקע בשל דחיסה של השכבות השונות שהתייבשו בתת הקרקע, ובמערב טהרן השקיעה הגיע לכ-25 ס"מ בשנה.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןההשפעות של משבר המים והשינויים בקרקע גרמו גם לזיהום אוויר כבד. באזורים שהתייבשו הקרקע הפכה פריכה ואבקתית ורוחות שסחפו איתן חלקיקי אבק ומלח גרמו בשבועת האחרונים לזיהום אוויר כבד ברחבי איראן. בטהרן, שגם כך סובלת מזיהום אוויר גבוה בשל שימוש נרחב בדלקים מזהמים במכוניות ובגין התעשייה הפטרוכימית, נמדדו לאחרונה מדדי זיהום אוויר מהגבוהים בעולם ברמה המסוכנת ומזיקה לבריאות.
ממשלת האייתולות מאשימה את שינויי האקלים ואת הסנקציות הבין-לאומיות שהושתו על המדינה במצב הקטסטרופלי של משק המים והחשמל במדינה. בכירי המשטר אף הצהירו והזהירו שאם לא תבוא במהרה ישועה משמיים - הם יאלצו לפנות תושבים מאזורים שונים, לרבות מהבירה טהרן.
אבל התחזית מצביעות על כך שהמשבר האקולוגי באיראן ימשיך להחמיר ויאיים עוד יותר על הכלכלה, על ביטחון המזון ועל אורחות החיים והחיים עצמם. שינויי האקלים אף צפויים להוביל לתנועה מואצת של פליטי אקלים. האם כל אלו יגרמו להתקוממות אזרחית נגד השלטונות? ימים יגידו.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד"
