זיהום הפלסטיק העולמי חמור משחשבנו והוא צפוי להכפיל את עצמו: מ-130 מיליון ל-280 מיליון טונות, במהלך 15 השנים הבאות. למעשה, הצפי הוא שעד 2040 כמות הפלסטיק שמזהמת את הסביבה בכל שנייה תהיה כמעט שוות ערך לתכולת משאית אשפה שלמה. כך עולה מדו"ח של מכון המחקר האמריקאי Pew, שניתח נתונים עולמיים על אודות ייצור הפלסטיק הגלובלי לצד הטיפול בו.
הדו"ח קובע כי היקף זיהום הפלסטיק גרוע בהרבה ממה שסברו בעבר, עם השלכות מרחיקות לכת על הסביבה ועל בריאות ורווחת האדם. הסיבה? רמות ייצור פלסטיק שיעלו בקצב כפול מקצב ניהול הפסולת (כמו הטמנה, שרפה ועוד). כמו כן, ללא התערבות עולמית משמעותית, צפויה עלייה ב-75 אחוז בהשפעות הבריאותיות הכוללות מחלות לב, אסתמה וסרטן, בעיקר בשל ייצור חדש של פלסטיק (לעומת פלסטיק ממוחזר) ושרפה בשטח פתוח של פסולת פלסטיק. נוסף על כך, זיהום המיקרו-פלסטיק יגדל ביותר מ-50 אחוז עד 2040 ויהווה 79 אחוז מכלל זיהום הפלסטיק במדינות המפותחות.
איך פותרים את משבר הפלסטיק?
עם זאת, הדו"ח מצביע גם על דרך להתמודד עם המשבר העתידי וזאת באמצעות פתרונות קיימים דוגמת צמצום ייצור פלסטיק במקור, מעבר למוצרים רב-פעמיים, עיצוב מוצרים שניתנים למִחזור ואחריות יצרן מורחבת. אלה יכולים לצמצם את זיהום הפלסטיק ב-83 אחוז עד שנת 2040 - וכמעט לחסל זיהום שמקורו באריזות, אחד המקורות המובילים לזיהום.
על פי הדו"ח, הפחתה של 44 אחוז בייצור פלסטיק חדש, בנוסף לייעול הטיפול בפסולת פלסטיק ומעבר לשינוי חוזר, יניבו יתרונות נוספים משמעותיים, כולל הפחתה של 38 אחוז בפליטות גזי החממה מדי שנה (פלסטיק הוא גורם משמעותי בפליטת גזי חממה לאורך כל מחזור חייו - מהפקת נפט, דרך ייצור ועד הטמנה ושרפה), הפחתה של 54 אחוז בהשפעות הבריאותיות שנגרמת בהקשר לפלסטיק (ייצור הפלסטיק, שינוע, טיפול בפסולת ושרפה), חיסכון של 19 מיליארד דולר בהוצאות הממשלתיות השנתיות על איסוף וטיפול בפסולת פלסטיק, ויצירת 8.6 מיליון מקומות עבודה וכן הזדמנויות עסקיות חדשות.
גם אצלנו: פסולת פלסטיק בחוף גדור
(נגה גבריאלי, עמותת אקואושן)
"מחקר זה מראה שהשפעות הפלסטיק חורגות הרבה מעבר לפסולת בסביבה בלבד", מסרה בהודעה לעיתונות וויני לאו, שמובילה את עבודת מכון Pew להפחתת זיהום הפלסטיק בעולם. "פלסטיק (שימוש במוצרי פלסטיק, חימום מזון במוצרי פלסטיק, חשיפה למפעלים פטרוכימיים וכיו"ב, י"ג) נמצא יותר ויותר קשור לסיכונים בריאותיים חמורים, בהם מחלות לב, אסתמה וסרטן. הרחבת היקף ייצור הפלסטיק והשימוש בו מסכנת גם את הסביבה ומטילה עומס משמעותי על תקציבי הממשלה. החדשות הטובות הן שכבר יש לנו את הכלים לתקן את הבעיה הזו. [יש צורך] דחוף שקובעי המדיניות והחברות ישנו את המערכת כעת – הם יקצרו בכך תועלת משמעותית".
הטיפול בפלסטיק לא מצליח להדביק את הייצור
לדברי ד"ר מתן אורן, ראש המעבדה לאקולוגיה מולקולרית באוניברסיטת אריאל, "הנקודה העיקרית העולה מהדו"ח היא שפסולת הפלסטיק שמגיעה לסביבה צפויה לזנק בחדות בשנים הקרובות למרות הפעילויות השונות לצמצום ולניהול ייצור הפלסטיק ומחזורו."
לדבריו, "המזהמות הגדולות של פלסטיק בעולם הן מספר מדינות בדרום-מזרח אסיה ובראשן סין, בהן זיהום הפלסטיק חודר מהיבשה דרך נהרות או באופן ישיר לסביבה הימית עקב ניהול לוקה בחסר של הפסולת. עם זאת, גם מדינות המערב שמטפלות בפסולת הפלסטיק בין אם בהטמנה, במחזור או בשרפה מבוקרת לא מצליחות להדביק את קצב הייצור שכן הפלסטיק הוא מוצר זול ויעיל מאוד."
עוד הוא מוסיף כי "זיהום הפלסטיק משפיע הן על הסביבה היבשתית והן על הסביבה הימית, ולמעשה ניתן למצוא אותו גם במי השתייה ובאוויר שאנו נושמים. הבעיה העיקרית היא שפלסטיק מתכלה בקצב איטי מאוד, ואם ניקח לדוגמה פלסטיק שהגיע לים, הרי שהוא מתפורר במשך שנים לחלקיקים קטנים יותר הקרויים מיקרו-פלסטיק".
"אפשר למצוא כיום מיקרו-פלסטיק שהגיע לים לפני עשרות שנים ואף יותר. לזיהום הפלסטיק יש השפעות שליליות על אורגניזמים ובעלי חיים ימיים ובכלל זה הסתבכות, חסימה של דרכי הסינון, העיכול והנשימה, שחרור של מזהמים ורעלים הנדבקים או מצויים בפלסטיק, העברה של מינים פולשים ומחוללי מחלה ממקום למקום ועוד", הוא אומר. "זיהוי מוטעה של חלקיקי הפלסטיק כמזון יכול, למשל, לגרום להרעבה של מינים מסוימים של יונקים, עופות ימיים וצבי ים ואף של חסרי חוליות כמו צדפות. אף על פי שמספר העדויות על השפעת הפלסטיק על בריאות האדם עדיין מוגבל, יש מגמה של עלייה בעדויות לקשר ישיר בין מיקרו-פלסטיק ברקמות אנושיות לתחלואה גם בקרב בני האדם".
יש אלטרנטיבה לפלסטיק?
"נכון להיום אין חלופות טובות לפלסטיק המזהם, וקיימים ניסיונות שטרם בשלו לייצור פלסטיק מחומרים טבעיים או כזה שיכול להתפרק במהירות בסביבה באופן כימי או ביולוגי", אומר אורן.
"זה נובע מכך שאף אחת מהחלופות אינה מספקת כיום שילוב מלא של ביצועים, זמינות, עלות וקיימות סביבתית כמו פלסטיק קונבנציונלי", אומר אורן. "הסיבות המרכזיות הן שרוב ה'פלסטיקים המתכלים' מתפרקים רק בתנאים תעשייתיים של טמפרטורה גבוהה ולחות מבוקרת), ואילו בים, בקרקע או בטבע – הם עלולים להתפרק לאט מאוד ואף ליצור מיקרו-פלסטיק. שנית, חלופות ביו-פלסטיות יקרות משמעותית ולכן אינן כלכליות לשימוש רחב. נוסף על כך, רבות מהחלופות מבוססות על תירס, קנה סוכר או עמילנים – מה שמעלה בעיות של שימוש בקרקע ובמים ושל ביטחון תזונתי".
"כמו כן, החלופות בעלות תכונות מכניות נחותות – הן חזקות פחות, גמישות פחות, עמידות פחות לחום או ללחות – ולכן לא מתאימות לאריזות מזון, לרפואה, או לתעשייה. נוסף על כך, חלק מהחלופות אינן מתמזגות היטב עם זרמי המחזור הקיימים ואף עלולות לזהם אותם", הוא אומר.
"לבסוף, טביעת הרגל הסביבתית שלהן לא בהכרח נמוכה יותר, וכאשר מחשבים מחזור חיים מלא (ייצור, הובלה, שימוש, סוף חיים), חלק מהחלופות אינן עדיפות משמעותית על פלסטיק רגיל", הוא מסכם. "נכון להיום, הפתרון היעיל ביותר הוא לצמצם את היקף הצריכה והייצור של הפלסטיק בעולם ולמנוע ככל האפשר את הגעתו כמזהם לסביבה".
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
