בסרטון שהגיע כבר למיליוני צופים ברחבי העולם דרך הרשתות החברתיות, האסטרונאוטית הצרפתייה סופי אדנו מספקת הצצה נדירה לשגרה היומיומית - בתנאים הכי לא שגרתיים שיש - חפיפת השיער בחלל.
(צילום: ליאור שרון)
מה שנראה על פניו כעניין פשוט - הופך בחלל למופע כמעט מדעי: בלי כוח כבידה, בלי מים זורמים ושיער שמרחף בדיוק כמוה. אז איך סופי חופפת את השיער שלה בחלל? בסוכנות החלל האירופית הבינו את הפוטנציאל לוויראליות ושיתפו גם הם כיצד היא מדגימה זאת שלב אחר שלב: מתחילים בסירוק השיער ולאחר מכן הרטבתו בעזרת מים שמוזרקים דרך קשית מיוחדת. שימוש בשמפו ייעודי ואז "ניגוב" במקום שטיפה קלאסית. המגבת אגב, מספרת סופי, לא רק מתייבשת לאחר מכן, היא עוברת תהליך שבו הלחות שלה ממוחזרת למי שתייה.
בתגובות, הגולשים תהו על קנקנו של ההליך, כשחלקם שאלו כמה זמן לוקח לשיער להתייבש, אחרים תהו האם היא מתגעגעת למקלחת בבית והיו גם כאלה שבכלל לא שמו לב שהיא בחלל, אלא מצולמת הפוך. מה שבטוח, הסרטון הזה הזכיר לגולשים כמה פעולות קטנות בחלל דורשות שילוב של יצירתיות וטכנולוגיה.
ומכאן, לסרטון אחר ששבר את הרשת עם תופעה מוזרה למדי. מוטציה בפרחים. במקרה הזה, פרח בשם סוזי שחורת העין, משנה את המבנה המוכר של העין - והופך למעין "זחל" כהה, שסביבו נפרשים עלי הכותרת הצהובים.
למעשה מדובר בפרח מעוות, בעקבות תופעה שנגרמה ממוטציה גנטית או פגיעה פיזית. מה שגורם לו להמשיך "לגדול" בתוך עצמו או לשנות כיון וצורה.
מעבר לסקרנות, מדובר בתופעה שמרתקת מדענים וגם מגדלים - משום שהיא חושפת איך צמחים מתפתחים, מסתגלים ולעיתים "ממציאים" את עצמם מחדש. במקרים מסוימים, מוטציות כאלה אפילו מטופחות בכוונה והופכות לזנים מבוקשים. עוד דוגמה איך מה שנראה מוזר ושונה ממבט ראשון, יכול דווקא להפוך לתופעה יפה ומסקרנת של הטבע.
ולסיום מבזק החדשות הטובות, מה קורה אחרי פיצוץ גרעיני? מחקר חדש מצליח לקחת את התרחיש המפחיד - אל תוך מעבדה ולבחון אותו בצורה מבוקרת ובטוחה. מדענים החליטו לייצר במעבדה תנאים דומים לנשורת גרעינית (האבק והחלקיקים שנוצרים אחרי פיצוץ) - כדי להבין איך זה קורה ומהן ההשלכות.
הם חיממו חומרים רדיואקטיביים כמו אורניום לטמפרטורות קיצוניות ואז בדקו איך הם מתקררים ואילו חלקיקים נוצרים מהם. הם גילו שהדרך שבה יורד החום - מהר או לאט - משנה מאוד את סוג החלקיקים שנוצרים. המשמעות החיובית היא שהמדענים יכולים עכשיו להבין טוב יותר איך נשורת גרעינית נוצרת, ואפילו "לקרוא" אירועים כאלה בדיעבד, לפי החלקיקים שנשארים. מה שבהחלט יכול לשפר בעתיד היערכות למצבי חירום ולבנות מודלים מדויקים בעתיד - מבלי שאף אחד יצטרך להתמודד עם הדבר האמיתי.
