שוניות אלמוגים הן אחד מבתי הגידול המעניינים והצבעוניים ביותר בכדור הארץ, אך רבות מהן סובלות כיום מפגיעות קשות כתוצאה ממשבר האקלים ועליית טמפרטורת הים. בשנים האחרונות, חוקרי האוניברסיטה העברית השיקו מערכת חיישנים ומצלמות תת ימית לניטור מצב האלמוגים במפרץ אילת. המערכת עוקבת בזמן אמת אחר הפעילות והמגוון של דגי השונית והשינויים הביולוגיים של האלמוגים שמתרחשים בחסות ההתחממות הגלובלית. תחנת הניטור הראשונה, שפותחה בהובלת פרופ' מעוז פיין מהאוניברסיטה העברית, הוקמה בסוף 2021 במפרץ אילת, ולאחרונה נפרסה תחנה שנייה בירדן בשיתוף התחנה למדעי הים בעקבה.
1 צפייה בגלריה
אלמוגים הים אדום אילת
אלמוגים הים אדום אילת
אלמוגים במפרץ אילת
(צילום: shutterstock)
באוניברסיטה העברית אמרו כי תחנות הניטור מתבססות על ממשק אינטרנט הכולל מצלמה תת-ימית בעומק שישה מטרים. הממשק מורכב מחיישנים לניטור הביצועים הפיזיולוגיים של שמונה מושבות אלמוגים ושל משתנים סביבתיים שונים. תחנת הניטור הישראלית בוחנת לראשונה בהיסטוריה את תגובות האלמוגים לשינויים סביבתיים בכל רגע נתון והתמודדותם עם האתגרים החדשים.
פרופ' מעוז פיין הסביר: "מערכת החיישנים מתעדת את הביצועים הפוטו-סינתטיים של אצות שחיות ברקמות האלמוגים, על ידי מדידת כמות הקרינה הנפלטת מהפיגמנטים שלהן". לדברי החוקרים, רוב האלמוגים בוני השונית תלויים בנוכחות של אצות אלו ברקמותיהם כדי להבטיח את אספקת האנרגיה לשם גידול ורבייה. אצות אלו לוכדות את אנרגיית השמש והופכות אותה לחומרים מזינים המהווים עד 90% מהדרישות האנרגטיות של האלמוגים.
הפיתוח החדשני מספק נתונים בזמן אמת למדענים, קובעי המדיניות ואפילו לציבור הרחב, אשר ישמשו לא רק למטרות מדעיות, אלא גם כמערכת התרעה מוקדמת לסכנות קיומיות בשוניות האלמוגים.
ד"ר עלי אל-סוואלמי, מנהל התחנה למדעי הים בעקבה, סיכם: "הכלי החלוצי שפיתחו החוקרים הישראלים יאפשר למרכז החקר הימי בפרט ולירדן בכלל, לחזק את המעקב אחר בריאות האלמוגים בים האדום, כחלק מהמדיניות הכוללת של לימוד ושימור שוניות האלמוגים".