בין המועצה המקומית כוכב יאיר לבין המועצה האזורית דרום השרון נמצא אחד השטחים היפים והחשובים ביותר מבחינה אקולוגית. ניתן לראות בו מטעי אבוקדו, שטיחים של פריחה מרהיבה, ובינות כל הירוק גם חיות בר רבות, ביניהן צבאים, תנים, שועלים, חוגלות ועוד.
אלא שפנינת הטבע הזו נמצאת במרכזו של מאבק על עתידה. רק לאחרונה התקיים דיון בוועדה הגיאוגרפית מרכז במטרה להעביר את השטח לכוכב יאיר, כדי לקדם בו תוכנית בנייה של משרד השיכון. על פי התוכנית המקודמת, על פני כ-200 דונמים מתוך השטח צפויות להיבנות כ־1,000 יחידות דיור, אך תושבי האזור חוששים שזו תהיה רק ההתחלה.
החזון של אושרת גני-גונן, ראש המועצה האזורית דרום השרון, הוא להפוך את השטח כולו לגן לאומי, ובכך להגן עליו מכל תוכנית פיתוח עתידית. רבים מתושבי האזור, הן ממועצת דרום השרון והן מכוכב יאיר, חולקים איתה את החזון ואף פתחו במאבק נגד תוכנית משרד השיכון. "במהלך השנים שמרנו על השטחים האלה מכל משמר", מסבירה ראש המועצה גני-גונן. "בעבר אנחנו וכוכב יאיר היינו מתואמים והרשויות לא קידמו את תוכניות הבנייה, אבל עכשיו המצב שונה. הרחבת כוכב יאיר אינה מצדיקה הריסה והפרה של השטחים הירוקים. שטחים אלה צריכים להישאר ירוקים, פתוחים וחקלאיים למען תושבי הסביבה והדורות הבאים".
מי שדווקא לא מתנגד נחרצות לבנייה הוא יובל ארד, ראש מועצת כוכב יאיר. "יש החלטה משנת 2003 לבנייה שם", הוא אומר. "מאז ועד היום אף אחד לא תקף את ההחלטה. כולם מכירים את התוכניות האלה. ב-2013 המדינה קבעה שהיא רוצה לבנות 3,000 יחידות דיור. ב-2018 נכנסתי לתפקיד ושיכנעתי את המדינה לצמצם ל־1,000 יחידות דיור. זו תוכנית מאוזנת וסבירה שתשמור על האופי של כוכב יאיר ועל ערכי הקהילתיות שלנו, ותביא בטווח של 15-10 שנים 3,000 תושבים חדשים".
ארד גם מאשים את גני-גונן ב"משחק כפול": "מועצת דרום השרון לא אומרת אמת. היא הכינה תוכנית כדי לקדם בנייה של 5,000 יחידות דיור. אני פועל למנוע את התוכנית הזו. אני חושש שהמועצה פועלת במשחק כפול כדי לקדם תוכנית בנייה ענקית שתביא בסופו של יום לאיחוד יישובים עם צור יצחק. זו המטרה האסטרטגית שלה. התוכנית הוסתרה ונחשפה לאחרונה. הם מובילים בכחש והטעיה את התושבים, כולל את התושבים שלי".
הבדלי הגרסאות גורמים למתיחות בין שני ראשי המועצות השכנים. "ראוי היה שיובל ארד יצטרף לקריאתה של ראש המועצה האזורית דרום השרון אושרת גני-גונן להפוך את פנינת הטבע הייחודית לגן לאומי שישרת את תושבי הסביבה וכלל המדינה", נמסר מדרום השרון בתגובה. "דרום השרון מאמינה שאת מצוקת הדיור יש לפתור באמצעות התחדשות עירונית, ובמידת הצורך בבנייה חדשה בשולי הערים".
נכון לעכשיו, על פי משרד השיכון, התוכנית היחידה שמקודמת היא פיתוח לבנייה על שטח של 200 דונמים בלבד. "לפי תוכנית השלד רוב השטחים, בהיקף כ-700 דונם, נשארים פתוחים במטרה לשמר ערכים סביבתיים, אקולוגיים וחקלאות אזורית", נמסר ממשרד השיכון. "נוסיף כי התוכנית אינה מהווה פגיעה בשטחי יער".
את תושבי האזור - במיוחד אחרי כשנתיים של קורונה שבהן התחוור לכולם עד כמה חשובה פיסת טבע קרובה לבית, לא רק לשימור הסביבה אלא גם למען הבריאות הנפשית – הדברים לא מרגיעים.
"בעיניי זו הפקרות", אומרת ירדנה ביזנברג (53), תושבת דרום השרון, שפעילה לצד עשרות מתושבי האזור למניעת תוכנית הבנייה. "המקום הזה משמש את כל תושבי האזור והוא עלול להיעלם. כל הצמחייה, חיות הבר והחקלאות פשוט ייעלמו. כשאנשים רוצים להרגיש ביטחון, העוגן שלהם הוא היציאה החוצה, למרחבים. לא מדובר בשטח גדול. לי ברור - ולא צריך להיות מומחה בשביל זה - שהצבי או הגירית לא מבינים שפה תקום שכונה ושפה הם כבר לא יוכלו לחיות. זה מסדרון אקולוגי. המשפחה שלי כולה בתוך המאבק הזה. זה פשוט לא הגיוני. ברור לי שצריך לבנות בתים, אבל עם הסתכלות וראייה לעתיד. אי אפשר לבנות לבני אדם ולהרוס לבעלי החיים. אפשר לבנות חכם. אפשר להתאמץ ולתכנן נכון בשביל האדם, החי והצומח. כולם יכולים לקבל אם רק יתכננו נכון".
"זה יפתור את משבר הדיור?"
נעם שכנר (50), עורך דין במקצועו, מסכים איתה לחלוטין למרות שהוא מתגורר דווקא בכוכב יאיר שאמורה על פי התוכנית לקבל את השטח. "גיליתי על התוכנית בתחילת 2021, כשהפעילים המרכזיים התחילו לדבר ברשתות החברתיות", סיפר. "הצטרפתי לחוגי בית והבנתי שאין ברירה אלא להצטרף למאבק. מה שמשגע אותי הוא מה שנראה כמו חוסר הבנה של ראש המועצה ושל מי שתומכים בבנייה פה. אנחנו יישוב קהילתי. אז לבנות פה הרחבה עירונית? גרתי בתל-אביב ובמנהטן. יצאתי מהעיר, אני סופג שעה או שעה וחצי של פקקים מדי יום כדי לחיות רחוק ממנה, לא כדי שהעיר תבוא אליי. ומעבר לחורבן הכלכלי, התעבורתי והקהילתי, מעל הכל יש את הסיפור הסביבתי והאקולוגי. זה פשוט לא נתפס. לבנות דווקא במקום הזה? לא נשארו שטחים כאלה באזור. זה טמטום מוחלט והתעלמות מהמציאות בשטח. זה יעיף מפה את הטבע. אנחנו נישאר וחיות הבר ייעלמו. בשביל יחידות דיור. זה מה שיפתור את משבר הדיור?"
בשטח המריבה, מלבד צבאים, חתולי ביצות, חזירי בר וגרבילי סלעים, ניתן למצוא גם מיני ציפורים: נץ מצוי, עורבני, גיבתון, כוס, סיסים ועוד מושכים למקום צפרים חובבים רבים. אחד מהם הוא גיל פנר (45) מכוכב יאיר. "המקום הזה יקר לליבי", אומר פנר. "זה אזור מיוחד במינו ונמצא על ציר נדידה חשוב של בעלי כנף. השנה ראינו לא מעט סלעיות קיץ. זה מרחיב את הלב לראות את כל הטבע הזה במלוא הדרו, את התנועה המדהימה של חיות הבר למרגלות היישוב. התוכנית הזו הגיעה בהפתעה. בכלל לא חשבנו שמתכוונים להרחיב את היישוב מערבה. זה נכון שלפני עשרות שנים השטח הזה יועד לבנייה, אבל מאז חלה כזו התקדמות במחקרים ובשמירת הטבע והגנת הסביבה. לפני עשרים שנה אף אחד לא דיבר על מסדרונות אקולוגיים, אבל היום כולם מבינים שהשטחים הפתוחים הולכים ומצטמצמים. במקום הזה יש טבע מטורף. יש פה צבאים! לא הגיוני להרוס את זה. זה כאב לב גדול".
לשמור על האבוקדו
מי שעוד מודאגים מאוד מהתוכנית הם חקלאי היישוב צור נתן, שחוששים לפגיעה נוספת במטעי האבוקדו שלהם. "כל פעם לקחו עוד ועוד קרקעות. בשביל כביש 6, קו גז, קו ביוב. כל הזמן אוכלים אותנו", אומר בעצב מנחם (מוקה) כהן (74) ממייסדי צור נתן. "מה שנשאר זה 1,100 דונם של אבוקדו, ורוצים לקחת את זה בשביל יחידות דיור. לקחת אפילו דונם אחד לבנייה נראה לנו מיותר ופוגע. האבוקדו הזה הוא הפרנסה שלנו. זו הפנסיה. לא בטוח שהפיצוי של המדינה יספיק. אבל מעבר לפגיעה הכלכלית הקשה אנחנו מחוברים לאדמה הזו. אנחנו מעבדים אותה מעל חמישים שנה. זה לא רק שטח חקלאי - זו ריאה ירוקה שאין הרבה כאלה בשרון. זה עושה טוב בעיניים ובנשמה לכולנו, גם לצור יצחק וגם לכוכב יאיר. המטעים גובלים ביערות, כך שאנחנו רואים לפעמים צבאים ושועלים ונמיות. אני אמנם לא מומחה באקולוגיה, אבל אין ספק שזה יפגע בהם. צריך להשאיר את השטח הזה ירוק ולא להרוס אותו".
בחברה להגנת הטבע עומדים לצד התושבים, ולצד הטבע כמובן. לדברי משה פרלמוטר, רכז שמירת הטבע של החברה באזור המרכז: "אנחנו סבורים כי זהו אחד המרחבים החשובים ביותר לשימור במחוז המרכז, שבו ממוקם המסדרון האקולוגי הארצי. אין זה נכון להרחיב את הפיתוח במרחב יקר ערך זה מעבר לקיים בו כיום".
גם בישיבה האחרונה בנושא הביעו נציגי החברה להגנת הטבע התנגדות נחרצת לתוכנית, ואף הציעו חלופה: "אם מערכת התכנון מבקשת להבטיח עתודות פיתוח למגורים, אנחנו מציעים לכוון פיתוח עירוני לצפון ולצפון-מערב רעננה. כי אז הפיתוח יהיה חלק מפיתוח של עיר, עם כל התשתיות המתאימות, ומבלי לחסל מסדרון אקולוגי ארצי שאין לו תחליף".
האם צורכי הפיתוח והדיור ינצחו, או שמא הטבע יגבר, למען הדורות הבאים? לא מעט תלוי בקברניטי המדינה, אבל בינתיים אזרחים רבים נלחמים להצלת המשאב שחשוב להם – הטבע.
