בגילוי ראשון מסוגו בעולם, תועדו אלפי טחביות (איזופודים) ממשפחת הכדרוריתיים, שנטשו את אורח החיים הבודד כדי להצטרף למעגלים המוניים ומסונכרנים. דפוס ההתנהגות הזה נגרם בעקבות תאורת רחוב מלאכותית, מה שעלול להוביל למותם.
6 צפייה בגלריה
המבנה החיצוני של איזופודים שנאספו במהלך התקבצות באלי-עד (מצב התכדררות)
(צילום: עידן שיזף, פרופ' אריאל צ'יפמן, אביתר איצקוביץ')
באמצעות ניסויים בגאומטריות שונות של אור, חשף צוות מחקר בהובלת הדוקטורנט עידן שיזף ובהנחיית פרופ' אריאל צ'יפמן מהמכון למדעי החיים באוניברסיטה העברית, כיצד אלומות אנכיות של אור לבן "חוטפות" בטעות את האינסטינקטים הטבעיים של היצורים הללו, ולוכדות אותם בצעדה מעגלית מהפנטת אך מסוכנת. התופעה המרשימה הזו מדגישה את ההשלכות הסמויות והבלתי מכוונות של זיהום אור מעשה ידי אדם על חייהם הסודיים של בעלי חיים השוכנים על הקרקע.
המחקר, שפורסם בכתב העת Ecology and Evolution, בוחן כיצד היצורים הזעירים הללו, שהם קרובי משפחה יבשתיים של סרטנים וחסילונים, ומוכרים גם בשם העממי "אורי כדורי", נוטשים את אורח חייהם הבודד באזורים מוגנים כדי להצטרף ל"מערבולות" מסתחררות שיכולות לכלול יותר מ־5,000 פרטים בקבוצה אחת.
6 צפייה בגלריה
ניסויים שבוצעו באלי-עד: אור אולטרה־סגול המאונך לקרקע, כאשר מספר מועט של איזופודים מתקבצים סביבו (A), אור אולטרה־סגול המקביל לקרקע, כאשר חלק מהאיזופודים מתקבצים בקרבתו (B), אור לבן המקביל לקרקע, כאשר אלפי איזופודים מתקבצים בצפיפות רבה סמוך למקור האור (D) ואור לבן המאונך לקרקע, לאחר שאלפי איזופודים נדדו לעבר מרכז אלומת האור והחלו לבצע תנועה מעגלית סביבו (D)
(צילום: עידן שיזף, פרופ' אריאל צ'יפמן, אביתר איצקוביץ')
6 צפייה בגלריה
פריימים מתוך סרטונים המציגים את התנועה המעגלית וההתקבצויות ממיקומים ותאריכים שונים בישראל (A- גבע, B,C,D-אלי-עד)
(צילום: עידן שיזף, פרופ' אריאל צ'יפמן, אביתר איצקוביץ')
דפוס ההתנהגות הובא לראשונה לידיעת המדענים על ידי חובב הטבע אביתר איצקוביץ', שהבחין בהמונים המסתחררים בלילות הקיץ ברמת הגולן. המחקר התמקד במין ארמדילו סורדידוס (Armadillo sordidus), שכמו רוב האיזופודים חי מתחת לאבנים ובפסולת לחה כדי להימנע מהתייבשות.
אף שכדרוריות ידועות בכך שהן מתקבצות יחד כדי לשמור על לחות, תנועה מתואמת בהיקף כזה כמעט שלא תועדה בעבר. בנוסף, התגלה כי תחום התפוצה הידוע של המין רחב יותר ממה שהיה ידוע עד כה. בעוד שבעבר הוא היה מוכר רק מדרום סוריה ומרמת הגולן (אלי-עד), מחברי המחקר תיעדו אותו לראשונה גם בעמק יזרעאל (גבע).
כדי להבין מה מניע את ההתנהגות החריגה, בדק הצוות מספר גורמים סביבתיים, בהם שדות מגנטיים וסוגי אור שונים. מאחר שלרמת הגולן יש תכונות מגנטיות ייחודיות, הצוות הציב מגנטים חזקים סמוך לאיזופודים, על מנת לבדוק אם הדבר משבש את מסלולם. האיזופודים לא הגיבו והמשיכו בצעדתם המעגלית. לעומת זאת, ניסויים בפנסי אולטרה-סגול משכו רק חלק קטן מהאוכלוסייה ולא הצליחו לעורר תנועה מעגלית, בעוד שאור לבן התגלה כ"אקדח המעשן". כאשר מנורה לבנה הוצבה בניצב לקרקע, היא גרמה באופן עקבי לתנועה המעגלית ההמונית.
6 צפייה בגלריה
מעקב אחר תנועתם של 60 איזופודים (מתוך סרטון המדגים דפוס תנועה מעגלית קולקטיבית)
(צילום: עידן שיזף, פרופ' אריאל צ'יפמן ואביתר איצקוביץ')
החוקרים גילו כי גאומטריית האור היא המפתח לתופעה. אלומת אור אנכית יוצרת על הקרקע "גבול" מעגלי של תאורה. האיזופודים נמשכים אל האור ומתחילים ללכת לאורך שפת האזור המואר. כאשר צפיפות האוכלוסייה מגיעה לסף מסוים, התנועות האישיות הופכות למערבולת קולקטיבית ומתמשכת. "בעוד שתנועה קולקטיבית נפוצה בממלכת החי, לראות אותה בצורה הזו אצל איזופודים היה בלתי צפוי לחלוטין. נראה כי הגאומטריה של העולם המודרני שלנו, ובמיוחד מעגלי האור שיוצרים פנסי הרחוב, מתקשרת עם האינסטינקטים הטבעיים של היצורים הללו ויוצרת תופעה מתהווה מהפנטת, אך אולי גם מזיקה", אומר שיזף.
6 צפייה בגלריה
המבנה החיצוני של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות התקבצותית באלי-עד (מבט גחוני במצב רפוי)
(צילום: עידן שיזף, פרופ' אריאל צ'יפמן, אביתר איצקוביץ')
6 צפייה בגלריה
המבנה החיצוני של איזופודים שנאספו במהלך התנהגות התקבצותית באלי-עד (מבטח אחורי של פרוקי-הרגליים)
(צילום: עידן שיזף, פרופ' אריאל צ'יפמן, אביתר איצקוביץ')
למרות המראה המהפנט, ייתכן שמדובר ב"מלכודת" שנגרמת מפעילות אנושית. החוקרים ציינו כי יחס הזוויגים, רובם נקבות שרבות מהן נושאות ביציות, מרמז שלא מדובר בטקס חיזור. במקום זאת, נראה שמדובר בשיבוש של האינסטינקטים הטבעיים עקב תאורה מלאכותית בלילה.
לתופעה זאת עלולות להיות השלכות קטלניות. באחת התצפיות נראה נדל שטורף כמה מהיצורים המוסחים על ידי משיכתם ממקומות המחסה הטבעיים שלהם. על כן נראה שזיהום אור עלול להפוך אותם למטרות קלות לטורפים ולבזבז את האנרגיה הדרושה להם להישרדות. המחקר מדגים כיצד שינויים קטנים בסביבה שלנו, כמו התקנת פנס רחוב, יכולים לשנות באופן מהותי את דפוסי ההתנהגות העתיקים של היצורים הקטנים ביותר בעולם הטבע.
