בעת בניית משטח ריצוף מוגבה בחצר ביתו, גילה לתדהמתו בעל בית בצפון חצי האי יולנד שבדנמרק את "אוצר חייו": למעלה מ-18.5 קילוגרמים של פריטים מכסף, המתוארכים כבני 1,100 שנים, שהיו קבורים באדמה.
ב-Live Science דווח כי מניתוח הממצאים עולה כי מדובר במטמון הכסף הגדול ביותר מתקופת הוויקינגים (1066-793) שהתגלה בשטחה של דנמרק, כמעט פי שלושה יותר ממטמון הכסף הגדול ביותר שנמצא במדינה עד כה ותוארך לאותה תקופה.
המטמון כולל כ-700 פריטי כסף, בהם מטילי כסף, תכשיטים, 47 מטבעות שלמים ושברי מטבעות, וכן פריט קטן המזכיר את פטיש המיולניר (Mjöllnir) של ת'ור (Thor), אל הרעם, הברק, הסערות והכוח, ובנו הבכור של אודין במיתולוגיה הנורדית. חפץ זה פורש לעיתים קרובות כסמל להגנה וכסימן לכך שבעליו האמין בפנתיאון האלים הנורדי.
כ-320 מהפריטים היו מונחים בתוך כלי חרס, בעוד שהיתר נחפרו מן האדמה שמסביב. על אחד ממטילי הכסף שהתגלו נחרטו תווים רוניים – שיטת כתיבה ששימשה את תושבי סקנדינביה בתקופת הוויקינגים. לעומת זאת, בין המטבעות שהתגלו זוהו גם שני מטבעות פני אנגלו-סקסיים שהוטבעו בתקופת שלטונו של המלך אדוארד הזקן (מלך וסקס שבאנגליה מ-899 ועד מותו בשנת 924). הממצא מצביע על כך שהמטמון מתוארך לתקופה כלשהי במהלך המאה ה-10.
עוד דווח ב-Live Science כי המטמון כולל גם מטבעות אסלאמיים. לדברי טורבן סאראו, מנהל תחום המורשת התרבותית במוזיאוני צפון יוטלנד, מטבעות אלו – בשילוב עם המטבעות האנגלו-סקסיים – מעידים על כך שדנמרק בתקופת הוויקינגים קיימה קשרים ענפים עם אזורים נרחבים באירופה וכן עם אזורים מרוחקים במזרח. קיימות ראיות רבות לקשרים בין העולם האסלאמי לבין הסקנדינבים בתקופת הוויקינגים, ובכללן תגלית מהעת האחרונה, שפורסמה בכתב העת Archaeometry, לפיה מטבעות ויקינגיים, שנמצאו גם הם בדנמרק, יוצרו ממטבעות אסלאמיים שהותכו.
"האזור לא היה פריפריאלי, אלא חלק חשוב מרשת הקשרים הכלכליים והתרבותיים הגדולים שחיברו את סקנדינביה עם האזורים סביב הים הבלטי והעולם האסלאמי ממזרח, כמו גם עם אזור הים הצפוני, אנגליה ומערב אירופה ממערב", הסביר סאראו.
המטמון שהתגלה לאחרונה שופך אור על האופן שבו תושבי דנמרק בתקופת הוויקינגים יכלו לאחסן, לארגן ולהסתיר את עושרם. "כשאנו מנתחים את משקלם של חפצי הכסף, המטמון חושף מידע על ההתנהלות הכלכלית בתקופת הוויקינגים", אמר סאראו. "המטמון אינו מורכב רק מחפצים יפים, שכן רובם מהווים חלק ממערכת ערכים מובנית המבוססת על משקל".
למעשה, ניתן לסווג את כל מטילי הכסף, וכן חלק מהצמידים ושברי הכסף, לקבוצות משקל מוגדרות. הדבר מעיד על כך שהאוסף היווה מאגר עושר משמעותי, ולא היה בגדר אוסף אקראי. "המטמון מדגים בבירור כיצד שימש הכסף כנכס וכאמצעי תשלום בתקופת הוויקינגים", הוסיף סאראו. "זה כמו למצוא כספת מתקופת הוויקינגים".
הסיבה שבגינה הוטמנו פריטי הכסף הרבים נותרו, נכון לרגע זה, בגדר תעלומה. ייתכן שהמטמון הוסתר בקרבת יישוב ויקינגי, לאורך דרך שאינה קיימת עוד, או הונח במיקום מרוחק וסמוי יותר. מתן תשובה לשאלה זו ידרוש מחקרים ארכאולוגיים נרחבים – דבר שאינו אפשרי באזור המפותח שבו התגלה המטמון. כעת, יועברו הפריטים לבחינה במוזיאון הלאומי של דנמרק, שם ינסו לדלות מניתוחם מידע חיוני נוסף.








