מספר הירחים של כוכבי הלכת הענקיים במערכת השמש שלנו, צדק ושבתאי, מתעדכן מדי פעם עם גילויים של עוד ירחים קטנים סביבם, וגם ההובלה במספר הירחים עוברת ביניהם מדי פעם. אבל מחקר שהתפרסם השבוע פתח פער שנראה כי יהיה קשה מאוד לסגור אותו. עוד לפני כן שבתאי היה ביתרון, וכעת צוות חוקרים גילה סביבו עוד 128 ירחים לא מוכרים, מה שהקפיץ את מספר ירחיו ל-274, בעוד סביב צדק אנו יודעים "רק" על 95 ירחים.
רבים מהירחים שהתגלו כעת הם קטנים מאוד, חלקם בקוטר של קילומטרים אחדים בלבד. הם שונים מאוד מהירחים הגדולים המוכרים, כמו טיטאן, הירח הגדול של שבתאי והשני בגודלו במערכת השמש, שקוטרו כ-5,000 קילומטרים. ואולם, לפחות בהגדרת ירחים, הגודל אינו קובע: כל עוד אפשר לקבוע שגרם השמיים נמצא במסלול סביב כוכב לכת, ולחשב את מאפייני המסלול הזה, הוא זכאי להגדרה של ירח. ההחלטה בעניין נתונה בידי האיגוד הבינלאומי לאסטרונומיה, שאישר השבוע את רשימת הירחים החדשה של שבתאי, ונתן תוקף רשמי לגילוי.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
עלים ש"פוחדים" מאוד ממים
קרח מכאן ומכאן: האוקיינוס הארקטי מפשיר מהר מהצפוי
מחלות ללא גבולות: פריחת החצבת
רבים מהירחים שהתגלו הם בעלי מסלול לא רגיל. המסלול של חלקם אינו על המישור (הדמיוני) שבו נמצאים רוב הירחים של שבתאי וגם טבעותיו, וחלקם מקיפים את כוכב הלכת בכיוון הפוך מזה של רוב הירחים, שהוא גם כיוון הסיבוב של כוכב הלכת סביב עצמו. הירחים האלה גם רחוקים יחסית מכוכב הלכת שלהם, ומסלוליהם נמצאים בטווח שבין 10 מיליון ל-30 מיליון קילומטרים משבתאי. לשם השוואה, הירחים הגדולים של שבתאי נמצאים בטווח של שלושה מיליון קילומטרים ממנו, והטבעות שלו – פחות מ-300 אלף קילומטרים מכוכב הלכת עצמו.
כוכב הלכת שבתאי והירח טיטאן
הירחים הנוספים התגלו בתצפיות שנעשו במהלך 2023 בטלסקופ CFHT במצפה הכוכבים מאונה קאה בהוואי, בהובלת אדוארד אשטון (Ashton) מהאקדמיה הסינית בטייוואן. הוא היה שותף גם לגילוי הקודם של 62 ירחים של שבתאי, שפורסם לפני כשנתיים. המחקר לגבי חלק מהירחים הועלה לשרת פרסום מוקדם. אשטון, כמגלה הראשי, יהיה זכאי להעניק לירחים האלה את שמותיהם. רוב הירחים של שבתאי נקראים על שם דמויות מיתולוגיות, בעיקר מהמיתולוגיה הנורדית, אבל עם שלל כה רב, ייתכן שאשטון ועמיתיו יחליטו לחרוג מהנוהג הזה.
ירחים צעירים
מספר כה גדול של ירחים עשוי לרמז שהם נוצרו בהתנגשויות בין גרמי שמיים. החוקרים סבורים כי חלק מהירחים, בעיקר אלה שנעים בכיוון הפוך, הם עצמים שנלכדו בכבידה של שבתאי אי-שם במהלך ההיסטוריה שלו. חלקם עשויים להיות תוצרים של התנגשויות שאירעו במקומות אחרים במערכת השמש, ואחרים אולי נוצרו בהתנגשויות בין גופים שהקיפו את שבתאי. החוקרים הגדירו כמה קבוצות של ירחים שעשויים להיות בעלי מוצא משותף. אחת מהן, שהם מכנים מונדילפארי (Mundilfari), על שם ישות מהמיתולוגיה הנורדית, כוללת 47 מ-128 הירחים שהתגלו, שנעים באותו אזור ובמסלולים קרובים יחסית. זה הוביל את החוקרים לשער שהם נוצרו באותה התנגשות לפני 100 מיליון שנים בלבד – כמעט הרף עין במונחים קוסמולוגיים.
"החיפוש שתכננו בקפידה הניב שפע של ירחים חדשים שמלמדים אותנו על האבולוציה של הלוויינים הטבעיים של שבתאי בעלי המסלולים הלא רגילים", אמר אשטון. "לפי התחזיות שלנו מצאנו 128 ירחים כאלה, וקשה לי להאמין שצדק יצליח אי פעם לסגור את הפער".
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
