ב-26 באפריל 1986, פיצוץ בתחנת הכוח הגרעינית בצ'רנוביל, השוכנת בצפון אוקראינה, הוביל לפיזור קרינה ברחבי אירופה ואילץ לפנות ערים שלמות, מה שגרם לעקירתם של עשרות אלפי בני אדם ממקום מגוריהם. זה היה האסון הגרעיני החמור ביותר בהיסטוריה, שכן הוא דורג בדרגה 7, החמורה ביותר בסולם הבינלאומי לאירוע אטומי ורדיולוגי של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית.
ארבעה עשורים לאחר מכן, צ'רנוביל נותרה מסוכנת מדי למגורי אדם, אך חיות הבר חזרו אליה ואף משגשגות בשטחה. זאבים משוטטים כעת בשטחי ההפקר העצומים המשתרעים על פני אוקראינה ובלארוס, ודובים חומים חזרו לשוטט שם לאחר יותר מ-100 שנים. כמו כן, אוכלוסיות של שונרים, איילים קוראים, איילים אציליים ואפילו להקות כלבים משוטטות בשטח בחופשיות.
בין השנים 1998 ל-2004, שוחררו 36 סוסי פרז'באלסקי באזור האסון של צ'רנוביל כחלק מפרויקט שימור, במטרה ליישב מחדש את המין הנדיר בסביבה פראית נטולת בני אדם. הסוסים, שמגיעים במקור ממונגוליה ונחשבים למין הנתון בסכנת הכחדה, שגשגו שם למרות הרדיואקטיביות, והפכו לאוכלוסייה יציבה למדי.
8 צפייה בגלריה
שונר שתועד משוטט ביערות צ'רנוביל
(צילום: Chornobyl Radiation and Ecological Biosphere Reserve/AP)
8 צפייה בגלריה
שועל שתועד בשעת לילה באזור בו אירע האסון בצ'רנוביל לפני ארבעה עשורים
(צילום: Chornobyl Radiation and Ecological Biosphere Reserve/AP)
הסוסים הללו נבדלים מגזעים מבויתים, עם 33 זוגות כרומוזומים לעומת 32 בסוסים מבויתים. מקור שמם מגיע מהביולוג הרוסי ניקולאי פרז'וואלסקי, אחד החוקרים ההולטים של מרכז אסיה, שזיהה אותם לראשונה רשמית בשנת 1881.
מרגע שבני האדם נעלמו מהאזור, חלקים ממנו הפכו דומים לנופים אירופיים מלפני מאות שנים. על כן, הטבע מתאושש במהירות, כשהשינוי נראה בכל מקום. עצים חודרים למבנים נטושים, כבישים נבלעים בנוף המיוער ושלטים שחוקים מתקופת ברית המועצות ניצבים לצד צלבי עץ נטויים בבתי הקברות.
8 צפייה בגלריה
נקבת אייל אציל משוטטת בצ'רנוביל
(צילום: Chornobyl Radiation and Ecological Biosphere Reserve/AP)
מצלמות שמוקמו בשטח מראות כיצד הסוסים מסתגלים למחייה באזור בדרכים בלתי צפויות. הם מחפשים מחסה באסמים מתפוררים ובבתים נטושים, ומשתמשים בהם כדי להימלט ממזג אוויר קשה ומחרקים. הם חיים בקבוצות חברתיות קטנות – בדרך כלל סוס אחד עם מספר סוסות וצאצאיהם – לצד להקות נפרדות של זכרים צעירים יותר. רבים מתו לאחר הגעתם, אולם אחרים הסתגלו, שרדו וכיום משגשגים.
למרות הקרינה המתמשכת, מדענים לא תיעדו תמותה נרחבת, אם כי השפעות עדינות יותר ניכרות בשטח. חלק מהצפרדעים פיתחו עור כהה יותר, וציפורים באזורים עם קרינה גבוהה יותר נוטות לפתח קטרקט.
8 צפייה בגלריה
חיילים אוקראינים בפעילות סמוך לאזור בו התרחש האסון הגרעיני בשנת 1986
(צילום: Mykola Tymchenko/AP)
עם זאת, צצו איומים חדשים. פלישת רוסיה לשטחה של אוקראינה בשנת 2022 הביאה ללחימה באזור, כאשר כוחות התקדמו לעבר קייב וחפרו קווי הגנה בקרקע המזוהמת. שריפות הקשורות לפעילות צבאית כילו את היערות, בעוד שגם חורפים קשים בזמן הלחימה גבו מחיר. "רוב שריפות היער נגרמות באזור מכלי טייס בלתי מאוישים שמיורטים ומופלים אל הקרקע", אמר אולכסנדר פולישצ'וק, שמוביל צוות של כיבוי אש באזור. "לפעמים אנחנו צריכים לנסוע עשרות קילומטרים כדי להגיע אל מוקדי השריפות, שעלולות להפיץ חלקיקים רדיואקטיביים בחזרה לאוויר".
כיום, האזור כבר אינו רק מקלט לחיות בר. הוא הפך למסדרון צבאי המפוקח בקפידה, מרוצף במחסומי בטון, גדרות תיל ושדות מוקשים. הכוחות המאוישים מתחלפים כדי להגביל את החשיפה לקרינה, אולם בעלי החיים נשארים שם ומסתגלים בהדרגתיות. היכולת של חיות הבר לשרוד את רמות הקרינה הגבוהות, המסוכנות כאמור לבני האדם, מהווה נס של ממש – המוכיח שקרינה גרעינית מסוכנת לחיות הבר פחות מהנוכחות ההרסנית של בני האדם.
