ככל שגלי חום שוברי שיאים פוקדים בתדירות גבוהה יותר את המזרח התיכון בפרט ואת אזור הים התיכון בכלל, עולה שאלה מרכזית בקרב מדענים: האם מודלי האקלים המשמשים לחיזוי שינויי האקלים מסוגלים לזהות בזמן את התהליכים שמובילים לאירועי חום מסוכנים?
מחקר חדש בהובלת חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מציע תשובה מורכבת: מודלי האקלים המתקדמים בעולם מצליחים לדמות היטב גלי חום לאחר שהם כבר מתרחשים, אך מתקשים לזהות את אותות האזהרה האטמוספריים שמקדימים אותם.
המחקר, בהובלת אנדרה קליף, פרופ' חיים י' גרפינקל, פרופ' דוריטה רוסטקיר-אדלשטיין וד"ר אסף הוכמן, פורסם בכתב העת המדעי Weather and Climate Extremes. החוקרים בחנו 11 מודלי אקלים חדישים המשמשים את ההערכות המדעיות של הפאנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים (IPCC), והשוו בין תחזיות המודלים לבין תצפיות אטמוספריות ברחבי מזרח הים התיכון והמזרח התיכון.
הממצאים מצביעים על פער משמעותי: בעוד שהמודלים מצליחים לשחזר את תנאי החום עצמם, הם אינם מצליחים תמיד לייצג את התהליכים המורכבים שמובילים להתפתחותם.
לדברי החוקרים, גלי חום במזרח הים התיכון אינם אירוע מקומי מבודד, אלא תוצאה של שרשרת תהליכים אטמוספריים רחבת היקף. שינויים בדפוסי זרימת האוויר ובמערכות לחץ גבוה מעל אזורים כמו אירופה, טורקיה, הודו וחלקים מאפריקה יכולים להתחיל ימים ואף כשבוע לפני שהטמפרטורות מגיעות לשיא.
התחממות כדור הארץ בעשורים האחרונים
(קרדיט: UN Climate Change)
תהליכים אלו יוצרים למעשה "מסלול אטמוספרי" שמוביל אוויר חם לאזור ומכין את התנאים להתפתחות גל חום קיצוני. אולם במחקר נמצא כי המודלים שנבדקו נטו לעיתים לעכב את הופעת הסימנים הללו, להחליש אותם או שלא לשחזר אותם כלל.
הרכס מעל טורקיה והמונסון בהודו
אחד המנגנונים המרכזיים שזוהו במחקר הוא התחזקות של רכס לחץ גבוה מעל טורקיה. החוקרים מצאו כי מודלים שהצליחו לייצג בצורה מדויקת יותר את התופעה הצליחו גם לשחזר טוב יותר את עוצמת גלי החום שנצפו בפועל.
ממצא נוסף נוגע לקשר בין מונסון דרום אסיה לבין גלי חום במזרח הים התיכון. על פי נתוני התצפיות, שינויים אטמוספריים מעל הודו עשויים לסייע ביצירת התנאים שמאפשרים התפתחות חום קיצוני באזורנו. עם זאת, אף אחד ממודלי האקלים שנבדקו לא הצליח לשחזר את הקשר הזה באופן מוצלח.
שיטפונות כתוצאה ממונסון בפקיסטן
(צילום: AP)
לדברי החוקרים, הדבר מצביע על פער אפשרי באופן שבו המודלים מייצגים את האינטראקציות בין מערכות מזג אוויר טרופיות לבין מערכות אטמוספריות באזורים ממוזגים יותר.
"המודלים מצליחים להפיק נתונים סטטיסטיים מציאותיים של גלי חום", מסבירים החוקרים, "אך הם עדיין מעוותים חלק מהתהליכים האטמוספריים שמובילים לאותם אירועים".
לממצאים עשויות להיות השלכות משמעותיות על יכולת ההתמודדות עם גלי חום בעתיד. גלי חום נחשבים לאחד ממפגעי הטבע הקטלניים בעולם, והם כבר יוצרים עומסים כבדים על מערכות החשמל, משאבי המים, החקלאות ומערכות הבריאות ברחבי המזרח התיכון ואגן הים התיכון.
החוקרים מדגישים כי ככל ששינויי האקלים מגבירים את התדירות ואת העוצמה של אירועי חום קיצוני, היכולת לזהות מוקדם ככל האפשר את סימני האזהרה האטמוספריים תהפוך לכלי מרכזי בהיערכות ובהסתגלות לעולם חם יותר.
