הדינגו הוא טורף אוסטרלי ממשפחת הכלביים העומד במרכזה של מחלוקת ארוכת שנים סביב השאלה הפשוטה לכאורה – מי הוא בעצם? האם הוא פשוט כלב, תת-מין של זאב או מין בפני עצמו?
ב-2025 חוקרים אוסטרלים סקרו מחקרים רבים על הדינגו והם מציעים ליישב את המחלוקת אחת ולתמיד. המחלוקת נסובה סביב השאלה האם הדינגו הוא מין של טורף ממשפחת הכלביים, שבדומה לכלב, אבותיו הקדמונים היו הזאבים, או שהוא בעצם כלב. כיום הדינגו מוגדר ככלב, כפי שמעיד עליו השם המדעי הלטיני שלו (Canis familiaris (breed Dingo.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
שטיפת מוח מיוחדת: מדע בשירי האירוויזיון
למה סבא לא נרטב
הגֵן הסודי של שבט הטורקנה
כדי לסבך את העניין, יש הסוברים שאין בכלל להתייחס אל הדינגו כאל חיית בר, משום שהוא, כמו הכלב, בעל חיים מבוית ולכן אי אפשר להגדיר אותו כמין שעומד בפני עצמו. ואכן, לא ברור עד כמה השפיע האדם על האבולוציה של הדינגו. אין ספק שלאורך ההיסטוריה של הדינגו היו להם אינטראקציות עם בני אדם, אבל האם האדם ממש ביית את הדינגו? כנראה שלא. למעשה גם ההגדרה של ביות גמישה. אינטראקציות עם בני אדם לא תמיד מסתיימות בביות, ולמעשה רק לפעמים מובילות לשינוי גדול שכזה.
מיון וקטלוג
בביולוגיה כל מין של יצור חי המוכר למדע מקבל שם לטיני המבטא את השייכות הטקסונומית שלו. המין הוא החוליה האחרונה בשרשרת של דרגות ביולוגיות שמבהירות לאיזו מערכה, מחלקה, סדרה, משפחה וסוג המין הזה משתייך. לכאורה, הדקדוק המדעי הזה נראה נישתי וקטנוני, אבל יכולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת. למעשה, התפיסה של המושג מין ביולוגי אינה חד-ערכית, ויש הסוברים שהמין ביולוגי אינו נקודתי אלא סוג של רצף, רעיון שאינו משולל היגיון לאור העובדה שהאבולוציה לא עוצרת לעולם ואנחנו דוגמים רגע אחד בתהליך מתמשך.
בשנת 2020 הצביעו חוקרים על ארבעה קריטריונים מרכזיים שלפיהם יש לקבוע אם הדינגו נחשב למין בפני עצמו. תחילה דרוש לצבור ראיות חדשות לבידוד רבייתי מכלבים. שנית, יש לאסוף ראיות שמראות שהגנטיקה של הדינגו נבדלת מהמגוון הגנטי שמייצגים כלבי הבית. שלישית, צריך להוכיח שלדינגו שושלת אבולוציונית ייחודית ונפרדת מכלבים, ולבסוף צריך לבדוק את הקשר בין הדינגו למינים אחרים ממשפחת הכלביים בדרום-מזרח אסיה. במאמר החדש מ-2025 טוענים החוקרים כי הדינגו אכן עומד בקריטריונים הללו, ומציגים שורה של ראיות גנטיות, התנהגותיות ואבולוציוניות התומכות בכך.
5 צפייה בגלריה
המקורות האבולוציוניים של כלבים ושל דינגו: הזאבים הם אומנם אבותיהם הקדומים של הכלבים הראשונים, אך לא ברור אם המקור הוא אוכלוסייה אחת של זאבים או כמה אוכלוסיות. מהזאבים התפצלו שלוש שושלות של כלבים: השושלת האסייתית-מזרחית, השושלת הארקטית והשושלת המערבית-אירופאית
(איור: מתוך Cairns et al., 2025)
ארבעה קריטריונים
הקריטריון הראשון עוסק ביכולת של הדינגו להתרבות עם כלבים. מחקרים קודמים הראו שהדינגו מבודד למדי מכלבים במשך לפחות 8000 שנה, וגם אם באוסטרליה קיימות הכלאות עם כלבי בית, מחקרים חדשים מצביעים על כך שהדינגו שמר במידה רבה על הייחודיות הגנטית שלו. הוא עושה זאת בעזרת הבדלים גנטיים והתנהגותיים. למשל, בשונה מכלבים שמתרבים לאורך כל השנה, לדינגו יש עונת רבייה מוגדרת ושלא כמו הכלבים אצל הדינגו שני ההורים מטפלים בגורים.
הקריטריון השני עוסק בייחודיות גנטית. מחקרים גנטיים מחלקים את הכלבים לכמה שושלות עיקריות, בהן מזרחית, מערבית וארקטית. מקורו של הדינגו הוא בשושלת המזרחית, בעוד שרוב הכלבים המודרניים שאנחנו מגדלים היום בבית קשורים בעיקר לשושלת המערבית והארקטית. נראה שכשאבותיו של הדינגו הגיעו לאוקיאניה השושלת שלהם נשמרה מבודדת משל כלבים אחרים והדינגו שמר על הייחודיות הגנטית שלו.
הקריטריון השלישי עוסק בשמירה על שושלת עצמאית. ראיות רבות העוסקות במבנה ובפיזיולוגיה מצביעות על כך שהדינגו שומר על שושלת נפרדת מכלבים מאז שהתפצל מכלבים אחרים לפני כ-9000 שנה, הרבה לפני עידן יצירת גזעי הכלבים המודרניים בידי האדם. ההבדלים בין הדינגו לכלבים נרחבים יותר מההבדלים בין גזעי כלבים שונים ובין עצמם, ולכן תהיה זו טעות להגדיר את הדינגו כמבוית, שכן השושלת שלו עומדת בפני עצמה כבר אלפי שנים.
הקריטריון הרביעי עוסק בקשר בין הדינגו למיני כלבים כפריים מדרום-מזרח אסיה. בעבר חשבו שכלבים אחרים מדרום-מזרח אסיה, שנראים דומים לדינגו הם אבותיו הקדומים, או שאולי הם משתייכים לאותו מין, אך מחקרים גנטיים הראו שהדינגו נבדל מהם. הכלבים הכפריים בדרום-מזרח אסיה הם תערובת של שושלות ונושאים גֵנים של כלב מזרחי, אבל גם של כלבים מערביים ומודרניים. מאז שאבותיו של הדינגו הגיעו לאוסטרליה הם שמרו על שושלת נפרדת ומבודדת ועברו התאמה לסביבה האוסטרלית, בעוד שהכלבים האסייתיים חיו בסמוך לאדם, המשיכו בתהליך הביות וגם נחשפו לגֵנים של כלבים מערביים.
לנוכח הממצאים הללו החוקרים מממליצים על שתי אפשרויות לשיוך הטקסונומי המעודכן של הדינגו: האחת כתת-מין של זאב – Canis lupus dingo, צירוף לטיני המכיל שלושה שמות: שם הסוג, המין ותת-המין. האפשרות השנייה היא הגדרת הדינגו כמין בפני עצמו ולקרוא לו פשוט Canis dingo.
5 צפייה בגלריה
להגדרת השיוך הטקסונומי של הדינגו יש השלכות על ניהול טבע ושמירת טבע. דינגואים במכלאה
(צילום: Yevg45/Shutterstock)
לא על הביולוגיה לבדה
למה זה חשוב? לא מדובר כאן רק על עניין פילוסופי-ביולוגי, אלא על החלטה שיש לה השלכות מרחיקות לכת בעולם האמיתי, בהקשרים של ניהול טבע ושמירת טבע. בשנה שעברה במדינת ניו סאות’ ויילס שבאוסטרליה הוצא הדינגו מרשימת המינים המוגנים בטענה שהוא למעשה כלב מבוית ולא חיית בר. מדינות אחרות באוסטרליה מחשיבות אותו כחיה מקומית משום שהוא היה קיים באוסטרליה כבר בשנת 1788, עם הקמת המושבה הבריטית הראשונה ביבשת, מה שמקנה לו הגנה מסוימת. ההכרזה על הדינגו כחיית בר, בין אם כמין בפני עצמו ובין אם כתת-מין של זאב, תספק לו הגנה ותבדיל אותו מכלבים, שעליהם חלים חוקים אחרים לגמרי מאשר על חיות בר. הגדרה כזו תאפשר תכנון של תוכניות ניהול ושימור של האוכלוסייה וגם תקדם הכרה בחשיבות התרבותית של הדינגו. כדי שזה יקרה, צריכים מומחים אוסטרלים, עם קבוצת המומחים לכלביים של ה-IUCN ועם אגודת היונקים האוסטרליים, לשבת יחדיו ולקבל את ההחלטה.
קרן אור, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
